ליקוט-בר ובישול ביער עופר, 16 בינואר 2020

מתחילים את היום משתיית תה. זה תה מיוחד. יש בו 5 מרכיבים: קינמון, תפוח, ג’ינג’ר, סומאק, הל. אופן הכנה: 2, 3 עלי הל, 8-9 תפוחים, חצי אשקול סומאק. לשיח הל יש עלים ירוקים. סומאק סגול איננו אמתי. הצבע הנכון של הסומאק הוא אדום. אופן ההכנה הטורקי נותן את הגוון הסגול. כאשר מוכרים סומאק אמיתי חנות תבלינים מכובדת מציגה סלסלה עם אשכולות של סומאק מחוץ לחנות מוכיחה את איכותו. חנויות טובות יש בגליל עליון מעל כרמיאל.

יש הרבה מאוד פיטריות רובן רעילות עד מוות, חלק אחרים גורמים לדיאליזה. אסור לזהות פטריות לפי תמונה. תפטיר פטריות נמצא מתחת לאדמה. זה יצור שבין צמח לחיה. הפטריה שמעל פני הקרקע היא מנגנון רבוי באמצעות נבגים. גם עם זיהינו את הפטריה כרעילה ולא אספנו, נבגים נשארים על הידים וזה מסוכן. לפטריה הזאת יש סימני היכר חשובים: רגל חלקה ללא טבעת, הרגל תקועה בקובע ננד. בערבית הפטריה נקראת האף של הפרה ג’וז אל אז׳לי. פטריה אוהבת לחיות עם צמחים הגדלים בשדות. ננד היא פטריה מאכל עדינה טובה למרק, וטיגון. מתחת לקובע דפים. יש לה צבע אפור לבנבן.

עלי זית מוריד לחץ דם וגורם לשינה טובה. לבשל 150 עלים בליטר מים. עד מרירות. כאשר מרגישים מרירות מורידים מהאש ושומרים במקרר. ממלים כוס בסנטימטר הנוזל ושאר מים. כוס לפני שינה וזה טוב מאוד.

דורכים על האוכל. למה? מסיק הזיתים קורה בנובמבר. חלק הזיתים נשאר על העץ. הזיתים הללו אחרי שכבר התיבשו והתקמטו מאבדים מרירות ושווים למאכל, ממש כמו צימוק. צריך להבדיל בין זיתים קשים ומקומטים לבין אלו שעדיין שומרים על השמנים. כך ממש מתחת לכפות רגלינו יש מזון מיידי ומשביע. זיתים אלו נקראים זיתים של שמש.

קיטניות. עץ חרוב. משתמשים בחרוב שלם בשביל להכין את מיץ החרובים. את החרובים מרשים במיים קרים למשך 12 שעות ואחר כך לבשל 4 שעות. למרות הדעה הרווחת, הזרע לא שוקל אותו דבר. לכל זרע יש משקל של בערך 0.2 גרם. זה נקרא קרט מזה שימש מדידה של משקל. בנוסף את מידת הנעלים מדדו גם בעמצאות זרעים של חרוב. אורך הסוליה נמדד על ידי רוחב הגרעינים. 42 למשל. את החרוב אפשר לנצל 100%, גם זרעים גם קליפות. רוב חרוב. זה מרכיב מעולה להרבה תבשילים. איסוף חרובים חל באוקטובר נובמבר. בתרבות הערבים לחודשים הללו יש אפילו שם מיוחד: תישרין. דבש חרובים או דיבס זה סירופ חרובים. מלבד שזה מעדן זה בריא. חומרים אנטי בקטריאלית. נגד אפטות. כף הדבש מחייה מעייפות. מחלקים חרוב לחתיכות עם מזמרה משרים 12 שעות עם מים נפח פי שתיים של מים. לאחר סינון מבשלים מים 5 שעות על אש גדולה. יש זנים שונים של חרובים. מיבשים אותם בתנור או בשמש ואחר כך טוחנים. כך מייצרים קמח חרובים. עם עושים קמח מוציאים זרעים.

מצליבים. לכל הצמחים יש הרבה פרחים. לכל פרח קטן יש צורת צלב. כל הצמחים מצליבים בארץ - אכילים. אם זיהינו פרח כזה ניתן לאכול את הצמח. בימות השנה שאין פריחה אין אפשרות לזהות דרך הפרח אלא צריך לזהות דרך העלים. העלים הם כינוריים. רוב העלים של הצמחים הללו יש להם מעין ראש וידיים ועוד ידיים. אפשר ללטף את העלה ולהרגיש שיש לו חיספוס. לכולם יש שמן חרדל שנותן ריח חריף. כאשר ממשמשים את הגבעול יש טעם חרדלי. ריח צנוניתי. הצמח נקרא חרדל לבן. יש לו קוצים לבנים. איזה חלק של הצמח ניתן לאכילה? חוק זרימת האנרגיה אומר: החלק שבו הצמח משקיע אנרגיה אותו חלק ראוי למאכל.

סרפד הוא הצמח המלוקט ביותר בארץ. מולטיויטמין. ברזל, ויטמין к, יותר ברזל מטרד. כל בעיה עם מחלות דם - סרפד עוזר. גם עוזר נגד כאבים. הצריבה היא הבעיה היחידה. שערות על העלים והגבעול הן צורניות ושבירות. כאשר הן נשברות החומצה צורבת. השערות נמצאות על החלק העליון של העולה. החומצה היא חומצת נמלים. סרפד הוא גם בוסטר למערכת החיסונית. תמר ובננה סרפד בבלנדר הוא משקה מעולה. על ידי מאיחה של העלה בצד שמחוסר שערות ניתן לאכול את העלה החי. מאיחה שוברת את השערות החומצה יוצאת ומתאדה ואין בעיה לאכול את העלה.

שום משולש. הגבעול הוא משולש. בחתח לרוחב רואים שהוא משולש. העלים שרועים על האדמה. שניים שלושה עלים יש לשום. השום מעופין במתיקות. עושים ממנו סלט.

פיגם. מאמינים שבצמח פיגם יש שד. שיח של פיגם מבריח שדים. יש בו שד יש לו ריח חזק מאוד. בימי הביניים בגלל הדבר שמו בכיס וזה הרחיק את חולדות. פיגם מוסיף לשמן זית טעם מאוד יפה. כמה ענפים מספיק לצנצנת. שמן זית עם עלים של פיגם מעולה לבישולים מיוחדים. תכונה מעניינת היא שקוטפים אותו בלילה. ביום בשמש אפשר להישרף מארומטיקה.

אשבל - תה אשבל עוזר בחמרמורת ואם לשתות לפני שתיית אלכוהול, הוא מונע השתקרות. לפנינו ספלולים של בלוטים שונים. אלון מצוי הוא קטן. יש לספלול שלו קוצים קטנים. טנין קיים בכל הבלוטים. טנין עוזר לעבד עור. הטנין מפרק את החלבונים. בתהליך ייצור היין משתמשים בחביות מעץ אלון הוא זה שנותן את טנין. בלוטים של אלון תבור הם גדולים יותר וספלולים שלהם בעלי קוצים מתולתלים. הכנת קמח בלוטים זה תהליך חשוב ארוך ומורכב. בשפיץ של הבלוט קיים הריכוז הגבוהה ביותר של הטנין. מפצחים את הבלוט עם הסכין כאשר חותחים את היסוד הרך. משם ממשיכים עם הסכין כלפי השפיץ. מקלפים ומנקים מהשכבה החומה. עד שמקבלים את הבלוט הלבן. מגרדים בפומפייה הקטנה ביותר.

ינבוט. שיח קטן למעלה וצמח תת קרקעי. ריח תבשיל שיטאקי. נותן טעם מיוחד לכל מאכל שיש בו פטריות. הפירות של ינבוט קוצרים ביולי אוגוסט.

חמציץ - פרח מדרום אמריקה. שלוש לביבות מחוברים בקודקוד. דומה לתילתן .