Places to visit in Мевасерет-Цион
שמורת טבע סטף ועין מסילה, הרי ירושלים
קרן קיימת לישראל הכשירה את המורדות הדרומיים של הר איתן ושיחזרה חקלאות הטרסות הקדומה. יד אומרים כי זנים מימי התנ״ך ניטעו פה ובנו נקבות מים חפורות לצורך אגירת מי גשמים להשקיית הצמחים בחודשי הקיץ. ניתנו גם זנים של ענבים ותאנים קדומים.
אשחר ארץ ישראלי הוא שיח קוצני. יש לו פרי קטן ויש זרעים עם חומרים משלשלים בתוך הפרי. לא אוכלים אותו רק מוצצים ויורקים את הזרעים. עם זאת, עושים ליקר מהפירות מאוד טעים. ללקט עדיף בעין מסילה - שם יש הרבה שיחים. מנערים את הענף לקערה עם מקל. לכאורה ניתן להסיק כי מאחר וגרעיני הצמח גורמים לשילשולים הרי הם עוזרים במקרה של עצירות. אבל אין הוכחות לכך. לאומת זאת, תאנים הם עוזרים מאוד נגד עצירות. לצד אשחר גודלת הפואה. פירות שחורים של פואה רעילים עושים מהם צבע.
הפרות האדומים זה סומק, או עוג הבורסקאים. כינוי הבורסקאים זה מגלל שהשתמשו בו לעיבוד עורות. חומר שבכמות גדולה נמצא בסומק הוא תנין. תנינים מפרקים את החלבונים. אשקולות המזדקרים הם הפירות של הצמח והם בשלים כשהוא ארגמני. סומק אמיתי לא מלוח. טוענים שהוא אנטי אז׳ינג. תבלין מכנים כך: מלקטים את האשכולות הם שמנונים ודביקים. יש ליבש אותם שבועים שלושה ולהכניס לתתחנה מאוד חלשה שלא ירסקו את הזרעים. מורידים דרך המסננת.
קטלה חריפה היא כמו מרווה. עושים ממנה תה מתוק וחריף.
טרסות היא שיטת חקלאות עתיקה. מי הנביעות משקות את הטרסות ויורדים לוואדי. בטרסות עליונות מגדלים תאנים, מתחת את הזיתים ולמטה נוטים את הרימונים. הכל תלוי כמות המים שמצריך הצמח.
בתאנה יש חומר שנקרא פקעין. בלשון העם זה חלב תאנה. בעצמאותו עושים גבינות. החומר מגבן את החלב לגבינה. תאנה הוא עץ אלרגני. תאנה היא פרח שמזמין צרעה להאביק לכן גם נשארים זוחלים. שלב הבא של הבשלה הוא פרי. כאשר הפרי נפתח בשביל שציפורים יבואו ויפיצו גרעינים - הפרי בשל. בשלב זה תאנים לא מוציאים את החלב.
חלקה זו של הבוסתן נועדה לגידול זני גפנים מסורתיים ייחודיים לארץ ישראל. אחד הזנים הנפוצים ביותר הוא חלוואני. השם בא מערבית - חלווה - מתו'. סוכריה. יש עוד שם לזן הזה "בז אל בקרה" - פטמת הפרה. אולי בגלל צורתו המוארכת ובשרניות הרבה. הענף בדרך כלל גדול מאוד ומתוק. מתאים ליצור צימוקים. הזן דבוקי היא הבלאדי - כלומר, האמתי מזני ארץ ישראל. הדבוקי הוא ענב ירוק חלקלק, יחסית גדול וצורתו מעט מוארכת. היא מתאים את עצמו לכל סוגי הקרקע הארץ ישראלית וידוע במתיקותו העדינה. בדרום הר חברון שמו אל חלילי - כלומר, חברוני. במנזר הכרמיזאן שמדרום לירושלים, מכינים ממנו יין לבן.
המערה הטבעית יכולה להזכיר כיצד בימי קדם נעשה שימוש במערות אשר בבוסתן. הם נועדו לאכסון כלים חקלאיים, ולפעמים לנו בהן רואי צאן. מכאן רואים היטב את צמרות הסומק האדום. בצפון הארץ ליד היישוב הדרוזי מסעדה יש מעין עין פית. לידו יש חורשה שלמה של עצי סומק.
בוסתן התאנים לקטיף עצמי. להרחבה על זני טעמים ארץ ישראלים בלוג של אסף.
במקום זה עברה דרך בורמה החשובה והיחידה שחיברה ערב מלחמת העצמאות בין תל אביב לירושלים. עין מסילה אן בשמו הערבי דיר דובאן הוא מעיין ששימש תחנת מעבר בדרך בורמה. בתחנת מעבר זו המשאיות הריקות שהגיעו מירושלים הועמסו במטעני ציוד ואספקה שהובאו מאזור תל אביב. הבאר הגדולה התמלאה ממקורות הסמוכים. קק"ל הקימה חניון עם כלי משחק, המציג את משחקי ה"שולחן" של ימי קדם.
המשחקים הם לוחות אבן גדולות אשר באחד מהם נעשו גומחות ובשני שרטוט. אפשר לשחק באמצעות אבנים. חוקי המשחק רשומים ליד.
למעשה זו הארוחה ממה שליקטנו!
בבוץ שליד הסכר מעל נחל דרך בורמה גדל סוף. ליבה של סוף צעיר לבנה וטעימה ניתן לטיגון עם אטריות.
Don't be afraid to get lost in new places!
