חלקה זו של הבוסתן נועדה לגידול זני גפנים מסורתיים ייחודיים לארץ ישראל. אחד הזנים הנפוצים ביותר הוא חלוואני. השם בא מערבית - חלווה - מתו'. סוכריה. יש עוד שם לזן הזה "בז אל בקרה" - פטמת הפרה. אולי בגלל צורתו המוארכת ובשרניות הרבה. הענף בדרך כלל גדול מאוד ומתוק. מתאים ליצור צימוקים. הזן דבוקי היא הבלאדי - כלומר, האמתי מזני ארץ ישראל. הדבוקי הוא ענב ירוק חלקלק, יחסית גדול וצורתו מעט מוארכת. היא מתאים את עצמו לכל סוגי הקרקע הארץ ישראלית וידוע במתיקותו העדינה. בדרום הר חברון שמו אל חלילי - כלומר, חברוני. במנזר הכרמיזאן שמדרום לירושלים, מכינים ממנו יין לבן.
טיול זה בהרי ירושלים מתמקד בשני מקומות: שמורת סטף בה בשיא הקיץ בשלים זני גפנים מסורתיים של ארץ ישראל ותאנים בסוף אוגוסט. והמקום השני הוא עין מסילה - מורדות הרי ירושלים בהם מבשיל אשחר בעונה זו. ליקוט מעולה ארוחה טעימה בסוף ומספר סיפורי דרך.
