בית המלון נבנה בשנת 1905 על ידי המשפחה הנוצרית אפנר מהקהילה הטמפלרית, שהקימה את המושבה הגרמנית בחיפה בשנת 1869. שתי אחיות, כריסטין והלנה, ניהלו את המלון עד תחילת שנות הארבעים. אחיהם גוטליב אפנר, שהיה בעל בית מלאכה לסוסים, סייע להם בניהול האדמיניסטרטיבי והפיננסי של המלון. ליד המלון נשתלו עצי דקל וושינגטוניה הראשונים במושבה. הם מפורסמים הודות לגובה הרב שלהם, אשר שימש נקודת ציון בשטח להתמצאות במקום. מסמכים בארכיון של מכון שומאכר, הפועל בחיפה ועוסק במחקר של ההיסטוריה של העיר, מתאר את אורח החיים במושבה הגרמנית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הרשומות הארכיוניות מספרות על אחיות אפנר, כמומחיות לקולינריה ידועות שם. מסעדתן הממוקמת במלון היתה מבוקשת מאוד בקרב אורחי המושבה והתיה פופולרית בקרב הקצינים הבריטיים עד לגירושה של הקהילה הגרמנית בשנות ה-40 - שנות מלחמת העולם השנייה. כמו כן, מעניינת העובדה כי ועדת פיל (הוועדה הבריטית שעסקה בחלוקת ארץ ישראל) התארחה במלון זה לזמן רב. ממשלת בריטניה החליטה על גירוש חלק גדול מאנשי הקהילה הטמפלרית הגרמנית לאוסטרליה בעקבות תמיכתה במפלגה הנאצית. הנכסים הולאמו על ידי השלטונות הבריטים ונמכרו לידי אנשים פרטיים. בשנת 1950 קנה שמואל דרזנר, יהודי ניצול השואה, את המלון וניהל אותו עד שנת 1978. בדצמבר 2006 המבנה נרכש על ידי חברת בניה עבר שיחזור, תוך שמירה קפדנית על מראהו ההיסטורי. העיצוב של המלון משמר את האווירה המקורית של הבניין, כולל אריחי טרקוטה, מעקות עץ מקוריים, חלונות, תריסי עץ וסגנון כללי התואם את אופיו של הבניין. חדרי אמבטיה רבים כוללים אמבט עם ארבעה ארונות, חלונות עץ ותריסים נשמרים בהתאם למקוריים, החדרים כוללים ריהוט מעץ אלון עתיק, ואריחי הרצפה המקוריים משנת 1905 נשמרו בחדרים ובמסדרונות רבים של המלון.
הטיול מתחיל בהצטלבות רחובות יפו ובן גוריון ליד מרכז הקניות סיטי, עולה ברחוב בן גוריון דרך בתיו של שומאכר ואוליפנט, מלון קולוני ההיסטורי, הטרסה התחתונה של הגנים הבהאים, מציץ לשביל השירים, יורד לאורך שדרת בן גוריון ליד מסעדת דוזאן, בית המושבה הגרמנית אשר שוכן בו כיום מוזיאון העיר ומסתיים באותה נקודה בה התחלנו.
