שלושה מבנים היסטוריים עומדים לפנינו, כל אחד מהם מספר סיפור אחר. הראשון, בניין מספר 8, הוא בית משפחת דיק, שבעליו, אברהם דיק, עלה ארצה מהקווקז וייסד חברה לחקלאות בחיפה בשנת 1878. החברה הייתה אחת הגדולות בארץ, ומאוחר יותר נוהלה על ידי טימותי לנגה וגוטליב שומאכר. הבניין, שנבנה בסוף המאה ה-19, משלב ארכיטקטורה טמפלרית עם חלונות גדולים ומעברים מקושתים, ועליו חרוטה הכתובת "EBEN EZRA 1893", מתוך מזמור מהברית הישנה. כיום עומד מול הבית מלון חדש, כשבעבר עמד כאן מלון הכרמל.
הבניין השני, מספר 10, הוא בית משפחת שומאכר. יעקב שומאכר, שבנה את הבית ב-1870, היה קונסול ארה"ב בחיפה, וביתו שימש גם קונסוליה. על פי המסורת הטמפלרית, חרוטה על פתח הבית את הכתוב "תבחן את אור פניך על פנינו". משפחת שומאכר הייתה משפחה בולטת בעיר, ובנם גוטליב שומאכר היה מהנדס שתכנן את רכבת העמק, הוביל חפירות ארכיאולוגיות במגידו, ובנה את היקב בראשון לציון. במהלך מלחמת העולם הראשונה הצטרף לשורות הצבא הגרמני, ובסופו של דבר הוגלה לאוסטרליה על ידי הבריטים.
שלושת הבניינים הללו, כל אחד מהם שוכן בסיפור של עבר מרתק, שמזכיר את ההיסטוריה המקומית של חיפה ואת האימפריה הטמפלרית שהשפיעה עליה.
הטיול מתחיל בהצטלבות הרחובות יפו ובן גוריון – נקודה סואנת, מקום שבו העיר המודרנית פוגשת את ריח הקפה והלחם הטרי שנדחקים החוצה מדלתות מרכז הקניות סיטי. הרגליים מובילות מעלה, במעלה רחוב בן גוריון, בין בתים שסיפורים עתיקים חרוטים באבניהם. כאן גרו פעם שומאכר ואוליפנט, חולמי הארץ, וקירות הבתים עדיין לוחשים את שמותיהם.
מלון קולוני עומד בגאון, עדיין מריח מעט מניחוחות המאה ה-19, כאילו אורחיו – דיפלומטים, סופרים והרפתקנים – רק יצאו מדלתו ולא שבו. לידו, הטרסה התחתונה של הגנים הבהאים מציצה בין העצים, ירוקה ושלווה כמו פיסת גן עדן שנפלה אל תוך העיר.
ואז – שביל השירים. לוח אחר לוח, מילים וצלילים חקוקים באבן. אפשר כמעט לשמוע את השירים עולים מהאדמה, מתערבבים בצחוק ילדים שמתגנב מהגנים הסמוכים.
הירידה בשדרת בן גוריון מהירה יותר. העצים מצלים על המדרכה, ומסעדת דוזאן מזמינה בניחוחותיה. לידה, בית המושבה הגרמנית שומר על סודותיו בין קירותיו העבים. פעם בית פרטי, היום מוזיאון העיר – כאילו הזמן עצר כאן לרגע, התיישב על אחד הספסלים בחוץ, והחליט להישאר.
והטיול? הוא מסתיים היכן שהתחיל, באותה הצטלבות רחובות. אבל עכשיו הרחובות האלה כבר לא רק שמות על שלט – הם סיפור שלם.
