חצר המלון נמצא באחוזה ישנה מוקפת בבוסתן תפוחים. הבתים הם בקתות עץ אמיתי עם תנורי חימום קרמיים ועליית גג כמו פעם. הבתים ממוקמים סביב מתחם ארוחת הבוקר הראשי. בריכה, סירה, סתיו, יער ... ריח של גשם ופטריות, טיפטופי גשם ופריצות קרני שמש בשמים מלבלבים, מוסתרים על ידי עננים סוערים. Translated with Google Translate
חצר המלון, שנמצאת באחוזה ישנה באמצע בוסתן תפוחים. הבתים הם בקתות עץ אמיתיות עם כיריים קרמיות ועליית גג הממוקמת סביב מתחם ארוחת הבוקר הראשי. בריכה, סירה, סתיו, יער ... ריח של גשם ופטריות, גשם טפטוף ופריצות שמש בשמים מדאיגים, מוסתרים על ידי עננים סוערים. Translated with Google Translate
האחוזה של דרבשי הייתה בבעלות קצין פולני ממשפחת הדרבשי בשנת 1720. מאז שנת 1794 הייתה האחוזה שייכת למשפחת בלקנבורג. האחוזה המודרנית נבנתה בסגנון קלאסי ברבע הראשון של המאה ה- XIX בשנת 1820. היא ספגה נזקי אש כבדים במהלך המהפכה הרוסית ב -1905, אך תוקנה לפני מלחמת העולם הראשונה. לאחר רפורמות אגרריות בראשית שנות העשרים, הבניין הפך לבית היתומים הראשון מחוז ליטה של האימפריה הרוסית ומאוחר יותר נהיה בית ספר יסודי. המשורר אלכסנדר צ'אק עבד שם כמורה ומנהל בשנים 1925-1927. בשנת 1959 הפכה האחוזה לפנימייה ובית ספר יסודי בכפר דרבשי, שבסופו של דבר עברה למבנה חדש וגדול יותר בסמוך. לאחרונה, טחנת רוח שוחזרה דרך. זה ממוקם דרומית לכפר דרבשי וצפונית לכפר עראשי, כיום היא מכונת בדרך כלל טחנת הרוח של עראשי (Āraišu vējdzirnavas). מוזיאון. הטחנה מפורסמת בכך שהיא שמרה כמעט לחלוטין על מנגנון ההסבה המקורי של הטחנה לכיוונים שונים על מנת "להתעדכן" בכיוון הרוח. Translated with Google Translate
אחוזה פרטית על שפת האגם. השטח העצום לא מגודר בשום מקום, יש בית אחד ובניין משרדים בסמוך ו ... אף לא נשמה אחת ... זה לא רק דרך עפר שמובילה לטריטוריה, רק תל קטן של חצץ. המקום הזה כל כך פתוח לאנשים וטבע שרציתי לעמוד שם, לצלם, לנשום ולשתוק ובקלות מסוימות ללכת הלאה בשבילי הארץ של ארץ הסתיו המופלאה הזו. Translated with Google Translate
אני לא יודע איך הגעתי לכאן. פשוט נסענו עד שהדרך שנגמרה. רציתי מאוד לדעת לאן היא תוביל :) מקום של יופי נפלא. חווה של שלושה בתים על שפת אגם ציורי. הכל עטוף בעלוות סתיו. שני כלבים ענקיים פרצו בשמחה בנביחה ויצאו לפגוש אותנו. הנביחות שלהם נראו לי משמחות גם מהעובדה שהכלבים לא ראו אנשים חדשים זמן רב, או מהעובדה שהינה הגיע הסיכוי סוף סוף להראות את נאמנותם לבעלים. לא ראינו את המארחים, אבל ראינו את היופי. Translated with Google Translate
הגענו לכאן במקרה. פשוט ראיתי דרך קיצור על המפה ונסעתי. אני חייב לומר שהכבישים כאן אינם סלולים כלל ... גם קשה להבחין בשביל, כנראה שהם קוראים למקום כביש כשהם מתכוונים לנסוע. אם יצליח לעבור, הם מסומנים את השביל על המפה. עצרנו לצלם אגמון יפה ובאר ליד המים. גבר ניגש אלינו לאט ועישן סיגריה. בירכנו בהנהון והמשכנו בדרכנו עד שמבלבלים עצרנו בצומת של שני שבילים, ותהינו באיזה מסלול לבחור. האיש הלך לאט לכיוון שלנו. הוא חייך בצורה חביבה ונופף את ידו לכיוון שאליו אני הסתכלתי, הוא אמר: "אל תעשה". כתשובה על מבטי המסוקרן הוסיף: "אם אתה רוצה להיתקע, כן תסע." הוא ניגש לאסם והתיישב על ספסל בתחושת סיפוק, פשפש בז'קט מעל כתפיו והוציא את הסיגריה. הוא חייך. החיוך הזה כוון או לאנשים שפנינו, או לעזרה הנדיבה של עצמו, או ליום טוב, או לשטף החיים. היה נחמד, הנהנו אליו בהכרת תודה וחזרנו לכביש הראשי. Translated with Google Translate
תחנת דלק נמצאת לא רחוק מססיס. ליטר בנזין 95 עולה 15 סנט. כדי להתחיל לתדלק אתה רק צריך להכניס את פיה למיכל הדלק, תשלום מתבצע לאחר הסיום בקופה למפקח על תחנת הדלק. בסמוך, זוג קשישים מילאו זריקנים של עשרים ליטר . כנראה התארגנו לחורף. היא מילאה ומשכה, הוא הרים והניח מיכלים זה על גבי זה בתא המטען. הם עבדו בשקט, בנחת, ונחו בדי פעם, פולטים אוויר חם בקור הסתיו. לפתא דמיינתי מה יקרה הלאה: הם חוזרים הביתה, פורקים את המכונית, שותים תה, מביטים בעץ התפוח שבגן מחוץ לחלון. מסתכלים על חיים חיו. בשקט הבית, בשקט מוחלט. כל אחד רואה משהו משלו בעץ התפוחים: שנים, פירות, נבילה, רטיבות, וכל אחד חשב לעצמו: "פשוט אל תעזוב לפני" ... Translated with Google Translate
חוות גמלים שיש בה גם לאמה ואלפקה. למעשה, זו לא הייתה מטרת ביקורנו במקום . אם כי, זה כנראה מעניין והיו הרבה משפחות עם ילדים. חיפשנו מסלולי הליכה לאורך נהר גאוג'ה - האטרקציה העיקרית של הפארק. קראתי על מסלולים כאלה הבנתי שיש מסלולים במשך שעה, שעתיים ויותר, עד טיולים רב-יומיים, אבל לא הצלחתי להבין מאיפה הם התחילו. מסתבר שכן, מכאן אפשר ללכת על שבילים שונים, אבל היה גשם קר וטפטוף ולא העזנו. מפה גדולה עם מסלולים ותיאור קצר שלהם ניצבת על גבול היער והחניה, לצד שביל שמושך הרפתקאות מצד אחד וחווה עצלה למדי ומרשימה של חיות מחמד חוץ. Translated with Google Translate
העיר ססיס וטירת ססיס בסתיו, ככל הנראה, זה הקסם המיוחד. בנוסף לכמעא אלפיים שנות מורשת ותרבות לאומית של הלטבים, נמצאת כאן הטירה הישנה והפארק שמסביב אשר מתמלאים בהילה מיוחדת של רומנטיקה וחדירת קרני השמש הסתוי, מלטפים עלים מצהיבים וממלאים את השמים בכחול וריגוש. Translated with Google Translate
התשתית של המתחם יפה. ישנם סיורים מבוימים בטירה, מרכז תיירות נוח ונעים, מפה אינטראקטיבית ומדריך עם תולדות הבתים של העיר העתיקה. הטירה והעיר מארחים פסטיבלי מוזיקה, מלאכה, תערוכות וירידים. מאז 2004 נוהל מתחם הטירה על ידי העירייה "מרכז Cesis לתרבות ותיירות", שמטרתו שימור ופיתוח מתחם טירת Cesis ושילובו בעסקי תיירות פעילים. הסוכנות אחראית גם על מוזיאון Cesis להיסטוריה ואמנות, המרכז לפיתוח תיירות ומידע והמרכז התרבות Cesis. Translated with Google Translate
עצרנו בכניסה לחניה ללא תשלום מרחוב Lenchu Iela. כמאה מטרים לפני בניין מרכז התיירות מתחילים לרדת לאורך טרסות הפארק. Translated with Google Translate
הפארק, שנמצא למרגלות הטירה ובסמוך לאגם, משמר את הגבעות העתיקות של גבעת ריקוסטו, היישוב העתיק בו התגורר בעבר שבט ונדי - ערש הסיס של ימינו. Translated with Google Translate
הטירה נבנתה על ידי האחים ליבונים ממסדר החרב והמסדר התוטוני. בימי הביניים היה זה אחד התומכים החשובים ביותר למסדר הטוטוני במדינות הבלטיות, וכיום מדובר בהריסות הטירה המרשימות והשמורות ביותר בלטביה. Translated with Google Translate
אנדרטה לשחרור ססיס במלחמת העולם הראשונה. ב- 23 ביוני 1919, בשעה שש בערב, שחרר צבא לטביה-אסטוני המשולב את ססיס מכוחות גרמנים. אבן היסוד הונחה ב- 22 ביוני 1924. נשיא לטביה לקח חלק באירוע זה והניח קפסולה עם תיאור אירועי שנת 1919 בבסיס האנדרטה. הכתובת באנדרטה: "No zobena saule lēca". (השמש עולה מהחרב). 1919 - 1920. Translated with Google Translate
החלטנו ללכת לחנות. משתי סיבות. ראשית, היה קר. השנייה - לא נכנסנו לחנות הרבה זמן. זו הייתה חנות בגדים. סוג של מכונת זמן שמעבירה לזמן ההסעות והחנויות - מחסנים של הכל מכל הכי מדהים מבין החורים הכי מדהימים. היתרון הגדול ביותר של החנות היה תנור חימום! היא נלכדה בתמונה :) Translated with Google Translate
אם הזיכרון שלי משרת אותי היטב, בתקופה הסובייטית הייתה דעה שיש משהו משותף בין סוכריות ה- Lyme ו- Laima Vaikule :) למעשה, אין יותר מאשר צירוף מקרים בשם. אבל יש הרבה במשותף בין מפעל השוקולד ליים לישראל. איליה פרומצ'נקו, הבעלים של מפעל ליים, הבין בשנת 1936 מה הכינו הנאצים והלאומנים הלטבים ליהודי ריגה, העמיס כמה ספינות במכונות ממפעל ליים שלו ונסע לארץ ישראל. כאן ברמת גן, הוא המשיך להכין שוקולד ומתוקים, הקים מפעל חדש, רק שהמפעל כבר קיבל שם חדש: עלית. החנות לא הייתה מליאה באנשים. רק מוכרת ואנחנו. כשהיא מחייכת יפה אמרה המוכרת: צילום נו. כן, לא ידעה למה, היא שמטה את הביטוי הפשוט הזה בשפה זרה. "ובכן, זה אמור להיות :) למען הגינות לפחות," היא בטח חשבה, וקצת נבוכה, חייכנית בכנות ועם רצון טוב אמיתי, ואמרה שוב ברציפות: "דעי תמונה". זה היה מאוד מצחיק :) קנינו ממתקים והודנו לאישה בשפה הרוסית שנגישה לכולנו, כך היא הייתה מובכת יותר. וביציאה חיכינו לחתול לבן גדול, שעל פי המסורת שאומצה במקומות אלה גם התרכך: "דעו תמונה" וברח הביתה ... Translated with Google Translate
זה רק רחוב ססיס. נסענו לאורכו, די רועדנו לטלאים הרבים והבנו שצריך לצלם את זה. הסתובבנו במיוחד בשביל זה וכאן נולד השם לסט טלאי האספלט הזה על הכביש - 50 גוונים של אפור! אתה לא יכול להגיד יותר טוב :) Translated with Google Translate
זהו הנהר הארוך ביותר בלטביה והוא זורם לחלוטין בלטביה עצמה. בחלקו לאורך אפיק הנהר נמצא הגבול עם אסטוניה. Translated with Google Translate
המקום הזה נקרא Manor under the Oaks. הדבר הראשון שראינו, חוץ מהבית מרחוק, היה אלונים מלכותיים מפוארים. אחוזת Ungurmuiza היא בניין עצום, שקט, רגוע ועץ של המאה ה- XVIII, שבמרכזו נמצא היחיד מבתי האחוזה הבארוקיים מעץ שנשמרו בלטביה עד היום. הוא נבנה בשנת 1732 על ידי הברון פון קמפנהאוזן כאחוזה משפחתית. בלתאזר פון קמפנהאוזן קנה אחוזת Ungurmuizu בשנת 1728. הוא היה בנו של הקולונל השבדי וסגן מפקד ריגה יוהן גרמן פון קמפנהאוזן (1641-1705). בלתאזר השתתף בקרב על נארבה (1700) בצד שוודיה. לאחר קרב פולטבה הוא עזב עם שרידי כוחותיו של המלך צ'ארלס ה -11 בעיר בנדר. בסתיו 1710 נעצר בפולין עם משימה חשאית בדרכו לשטוקהולם, והוא גויס לשירות הרוסי. כחלק מהכוחות הרוסים, הברון בלתאזר פון קמפנהאוזן השתתף בקרבות רבים של מלחמת הצפון, קיבל פצעים ופרסים ושורות, ובשנת 1725 התכבד לשאת את הארון בהלווייתו של הצאר פטר הראשון. בשנת 1721, עשר שנים אחר כך, עזב הברון את השירות הצבאי והחל לבנות את האחוזות שלו שביניהן אחוזת אונגורמויצה. זמן לא רב לפני מותו, הוא הועלה לברונים של ממלכת שוודיה. קמפנהאוזן נפטר בשנת 1738. בשנת 1917, הקוזקים בזזו ושרפו את האחוזה. צאצאי הקמפנהאוזן התגוררו באחוזה עד 1939. האחרונה היתה לילי. Translated with Google Translate
חוף הים הבלטי. ציור נפלא של נשימתם הקרה של המים הצפוניים בקרני שמש הסתיוית הטובה. כאן, על החוף, מסתבר, יש כלפי ים, שלט מעיד על כך. את החיות לא מצאנו בעצמם. Translated with Google Translate