הגענו לכאן במקרה. פשוט ראיתי דרך קיצור על המפה ונסעתי. אני חייב לומר שהכבישים כאן אינם סלולים כלל ... גם קשה להבחין בשביל, כנראה שהם קוראים למקום כביש כשהם מתכוונים לנסוע. אם יצליח לעבור, הם מסומנים את השביל על המפה. עצרנו לצלם אגמון יפה ובאר ליד המים. גבר ניגש אלינו לאט ועישן סיגריה. בירכנו בהנהון והמשכנו בדרכנו עד שמבלבלים עצרנו בצומת של שני שבילים, ותהינו באיזה מסלול לבחור. האיש הלך לאט לכיוון שלנו. הוא חייך בצורה חביבה ונופף את ידו לכיוון שאליו אני הסתכלתי, הוא אמר: "אל תעשה". כתשובה על מבטי המסוקרן הוסיף: "אם אתה רוצה להיתקע, כן תסע." הוא ניגש לאסם והתיישב על ספסל בתחושת סיפוק, פשפש בז'קט מעל כתפיו והוציא את הסיגריה. הוא חייך. החיוך הזה כוון או לאנשים שפנינו, או לעזרה הנדיבה של עצמו, או ליום טוב, או לשטף החיים. היה נחמד, הנהנו אליו בהכרת תודה וחזרנו לכביש הראשי. Translated with Google Translate