תורמוסים ויקב (תכנון)

ביקור בתל שוכה הוא חוויה מרהיבה, במיוחד בעונת האביב כשפרחי התורמוס מפוזרים ברחבי האזור. המסלול המעגלי המתחיל בחניה סמוך לתל הגבוה ועובר דרך שבילים מסומנים הוא קל עד בינוני ברמת הקושי. הכניסה לאתר היא ללא תשלום וללא הגבלת שעות, והמסלול מתאים למשפחות

תל שכה, הידוע גם בשמו המקראי שוכה, הוא אתר היסטורי של העיר המקראית שוכה. שוכה ועזקה, שהוזכרו בתנ"ך, ממוקמות זו מול זו, וביניהן, בעמק האלה, התרחש הקרב המפורסם בין דוד לגולית. היום, במקום שבו עמדו פעם ערים היסטוריות, נמצאות חורבות של שני כפרים קטנים, חירבת אואד וחירבת שוויקה. בשנת 2011, החלה קתדרת הארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב לחקור את האזור, מה שהביא לצורך בביצוע חפירות ארכאולוגיות שהחלו בשנת 2012. באתר ניתן לראות שרידים של בתים עתיקים ומאגרי מים, המתוארכים לתקופת מלכות דוד ושלמה. שוכה מוזכרת בתנ"ך גם כאחת מהערים שבהן שוכן אחד משנים עשר הנציבים של המלך שלמה. העיר מוזכרת גם במפת מדבה, מה שמעיד על פעילותה בתקופה הביזנטית. במהלך החפירות נתגלו בניינים משניים מתקופת מלכות חזקיהו, הבנויים על סלע, מה שמעיד על קדמותם. בתקופה הרומית המאוחרת, נבנה מבצר על חורבות העיר, על פסגת הגבעה, כאשר הפלטפורמה לבנייתו הורחבה. לבניית הקירות התומכים של המבצר נעשה שימוש באבנים מתקופת מלכות יהודה, וכן בשרידים מימי היוונים, הפרסים והרומאים המוקדמים. באחד החפירות נמצא שפע של פסולת קרמית, דומה במקורה לפסולת של סדנאות חרסינה, מתוארכת לתקופת מלכות יהודה.

פריחת הטורמוסים ליד תל שוכה היא תופעה טבעית מרהיבה, המתרחשת בדרך כלל בסוף פברואר עד תחילת מרץ. הטורמוס, פרח ירוק בוהק בצבע כחול, מצפה את המדרונות לאורך השבילים ויוצר נופים כחולים גדולים הנראים בבירור מהדרך. לטורמוס מיוחסים תכונות רפואיות קסומות, וזרעיו נאכלו בעבר, אך נדרש לבשלם מספר פעמים לפני השימוש. מקורות יהודיים קדומים מזכירים את הצורך לבשל את זרעי הטורמוס לפחות שבע פעמים. ישנה אגדה על רבי יוחנן בן זכאי, שבעזרת זרעי טורמוס ניקה את האדמות בסביבת טבריה, שנחשבו כטמאות מקברים עתיקים. הנוף הנפלא של פריחת הטורמוס באביב הוא חוויה בלתי נשכחת, וניתן לשלב את הביקור באזור עם טיול לתל שכה הסמוך, העיר העתיקה.

הטורמוס (בשם המדעי Lupinus), הוא סוג של צמחים ממשפחת הפרפרניים, המונה מאות מינים שונים. הטורמוס ידוע בזכות פרחיו היפים והצבעוניים, שעשויים להופיע בגוונים של כחול, לבן, צהוב, וורוד, ועוד. מוצאו של הטורמוס מגוון וניתן למצוא אותו באזורים רבים ברחבי העולם, במיוחד באמריקה ובמדינות הים התיכון.

מקור השם "טורמוס" מגיע מהשם הערבי לצמח. בעברית, השם המדעי Lupinus מגיע מהמילה הלטינית "lupus", שמשמעותה זאב, משום שהנחו שהצמחים סופגים את כל המזון מהאדמה, כמו זאבים. עם זאת, ההסבר הזה נחשב למיתוס ואין לו בסיס מדעי.

הטורמוס משמש למגוון יישומים, החל משימוש נוי ועד לשימושים חקלאיים. מסוימים ממיני הטורמוס אכילים ומשמשים כמקור לחלבונים. זרעי הטורמוס אכילים לאחר טיפול מתאים, שכולל שרייה ובישולים חוזרים ונשנים כדי להסיר את האלקלואידים הרעילים שהם מכילים. במטבח המזרח התיכוני, למשל, זרעי טורמוס מוגשים לעיתים כחטיף, לאחר שעברו טיפול רב שלבי של שרייה ובישול.

בנוסף, הטורמוס משמש גם בחקלאות כצמח סיד, המשפר את איכות הקרקע על ידי תהליך הנקרא "ניפוץ חנקן", שבו הצמח מעשיר את הקרקע בחנקן על ידי חיידקים החיים בשורשיו.

נתיב ל"ה, או "שביל 35 הלוחמים", מספר את אחת הסיפורים הכואבים ביותר מתוך מלחמת העצמאות של ישראל. הסיפור מתחיל עם ניסיון של 35 לוחמים יהודים להביא סיוע לגוש עציון שהיה מוקף במצור ערבי. המסע הארוך והדמיוני שלהם הסתיים בטרגדיה בעמק אלה, שם נפלו כולם בקרב. לזכרם, הוקם קיבוץ נתיב הל"ה, ששמו משקף את דרכם וקורבנם של 35 הלוחמים.

הסיפור הזה של נתיב ל"ה הפך לסמל של גבורה ואובדן במאבק על עצמאות ישראל. פינקרפלד, פסל, הקים את האנדרטה הראשונה לזכרם ב-1955, וב-2003 הוקם אנדרטה חדשה, שלידה טבלאות המספרות על האירועים הכואבים. הפואט הישראלי חיים גורי, ששהה באותה תקופה בבודפשט, נזעזע מתמונות של גופותיהם של הלוחמים שפורסמו בעיתון וכתב את השיר "זהו שכבו גופתינו". יורם טהרלב כתב את "בלדת שלושים וחמישה", שבוצעה על ידי אחי אמרני והפכה לבלדה על מלחמת העצמאות.

בכל שנה, בליל ה-5 בשבט, התאריך בו נפלו הלוחמים, נערכת טקס זיכרון חגיגי וכואב, שבמהלכו נוער ונערות מהאזור עוברים בשבילם של הלוחמים למקום בו נפלו, כדי להנציח את זכרם של הגיבורים שנפלו במערכה על עצמאות המדינה.

חורבת קייאפה, הידועה גם כמבצר האלה, היא אתר ארכאולוגי מרתק מתקופת הברזל, המציג גם שכבות מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופות מאוחרות יותר. האתר ממוקם בגבעה סמוך לבית שמש המודרנית, כקילומטר מצפון-מזרח לצומת האלה, בין הערים המקראיות שוכה ועזקה. הארכאולוג יוסף גרפינקל, שניהל את חפירות האתר, מייחס את הממצאים לתקופת דוד המלך, ורואה בהם הוכחה לקיומה של ממלכה חשובה וחזקה ביהודה, כפי שמתואר במקרא. גרפינקל מזהה את האתר עם העיר שעריים המקראית, שנזכרת בסיפור דוד וגוליית, בעקבות שני השערים שנמצאו בחומת העיר.

ב-2014 הופקדה התוכנית להכריז על האתר ועל עמק האלה כגן לאומי, וב-2016 התוכנית אושרה, מה שביטל תוכנית בנייה והבטיח את קיומו ופיתוחו של האתר. החפירות חשפו בתי מגורים צמודי חומה ו"חומת סוגרים" כפולה. השער המערבי של העיר, שהיה מאופיין בשני עמודים מגליתיים ותעלת ניקוז, מעיד על עוצמת המבנה. החומה, בתי המגורים והשער נבנו בתקופת הברזל II א', ומכסים על שכבות ארכאולוגיות מתקופות קודמות.

במהלך החפירות נחשפו גם דגמים מוקטנים של מקדשים, עם אחד מהם מפואר ועשוי אבן עם עיטורים אדריכליים, שגרפינקל זיהה כתואמים את תיאור מקדש שלמה בספר מלכים. זיהוי זה נתקבל בספקנות ע

ל ידי חוקרים אחרים, כמו פרופסור אהרון מאיר ופרופסור נדב נאמן, שטוענים שמאפיינים שונים מהאתר מחלישים את פרשנותו של גרפינקל.

בנוסף, באתר נמצא אוסטרקון בעברית עתיקה, שהוא החרס הקדום ביותר הכתוב בעברית, וכתובת על כד חרס שנמצא באתר ומתוארך לתקופת הברזל IIA, עם שם "אשבעל בן בדע", שמצביע על הקשרו הישראלי-יהודאי של האתר.

תמונה מאת Atbannett

יקב ספרה, הנמצא במושב גבעת ישעיהו בישראל, מתמחה ביינות לבנים ומאופיין בגישה מינימליסטית, מדויקת, עדינה ומלאת ניואנסים. היקב הוא פרויקט אישי ומשפחתי, והקהילה הסובבת משתלבת בעשייתו. היקב נהנה מנופים נפלאים, המשתקפים ביין, ביקב ובלב של כל העוסקים בו.

ביקור ביקב ספרה אפשרי רק לאחר תיאום מראש, והוא מציע חוויה ייחודית שמתמקדת ביינות לבנים. לתיאום ביקור ניתן להתקשר למספר: +972-2-9938577 או לשלוח מייל ל: cheers@spherawinery.com.

לצערי, מידע ספציפי לגבי שעות הפתיחה, הסיפור המקומי, פרטי התקשרות מלאים וחבילות או מוצרים המוצעים לא היה זמין במקורות שנבדקו. עם זאת, המלצות מבקרים מדגישות את החוויה המרשימה, צוות מקצועי ושירות מעולה שהיקב מציע.

למידע הכי עדכני על שעות פתיחה, סיורים זמינים או חבילות מיוחדות, מומלץ ליצור קשר ישירות עם היקב דרך פרטי התקשרות שסופקו או לבקר באתר הרשמי של היקב.

הסיפור של יקב צפרירים מתחיל בשנת 2004, כאשר הם החליטו להקדיש את אהבתם ליין ולפתוח יקב בחצר המשק שלהם. היקב, שממוקם במושב צפרירים, בין עמק האלה להרי יהודה, הפך למקום שמארח כרמים קטנים של זיתים וענבים.

המבנה הישן של הלול עבר שיפוץ רציני והפך לחלל קירור, חדר ייצור ומקום לאירוח. כיום, היקב מייצר כ-8000 בקבוקים בשנה, מזינפנדל ועד ליינות לבנים ורוזה.

היינות הייחודיים של יקב צפרירים מיוצרים מחומר גלם איכותי - ענבים מקומיים שגדלים בטרואר של הרי יהודה. הם אוהבים לארח ביקב ולחלוק את הידע, המראות, הריחות והטעמים, יחד עם השמחה של יצירת היין שלהם.

כל תהליך של יצירת היין מסתיים בבקבוק שנפתח בין אנשים, משפחה וחברים, ומטרתו - לחבר בין אנשים, בהתאם למסורת ולתרבות שלהם. זהו הסיפור של יקב צפרירים.

יקב צפרירים מייצר מגוון של יינות ייחודיים. הם מתחילים עם זינפנדל, ממשיכים דרך ממסכים שונים ומסיימים עם יינות לבנים ורוזה¹. היינות מיוצרים מחומר גלם איכותי - ענבים מקומיים שגדלים בטרואר של הרי יהודה. הם מייצרים כ-8000 בקבוקים בשנה. נכון לשנת 2014, הם גם מייצרים יין רוזה. המטרה של יקב צפרירים היא לחלוק את הידע, המראות, הריחות והטעמים של היין שלהם, יחד עם השמחה של יצירת היין.

כאשר מחפשים מקום מיוחד לפיקניק באזור פארק עדולם, חשוב לדעת שלמרות שהפארק מהווה יעד מרהיב לטיולים בטבע, עם נופים מדהימים ואתרים ארכיאולוגיים, הוא אינו מוגדר כאזור המוקדש במיוחד לפיקניקים. באזור זה, אך ורק, קיימים יערות ופארקים רבים המציעים שטחים מעולים לעריכת פיקניקים. מומלץ לבחור מקום באחד מהיערות או הפארקים הסמוכים, המתאים לדרישות האישיות ולאווירה הרצויה.

לדוגמה, "KKL picnic grounds - Henin JNF" הוא אחד מהמקומות הנהלים על ידי קרן קימת לישראל (KKL-JNF), המציע שטחים פתוחים ומתקנים מותאמים לפיקניק, וממוקם באזור צפרירים. המקום משכלל את חוויית הבילוי בטבע, הודות לנגישות, הפסטורליות והתשתיות המעוצבות לנוחיות המבקרים, ומהווה אופציה נהדרת למי שמעוניין ליהנות מיום קסום בחיק הטבע, בין אם עם משפחה או חברים.