פריחת הטורמוסים ליד תל שוכה היא תופעה טבעית מרהיבה, המתרחשת בדרך כלל בסוף פברואר עד תחילת מרץ. הטורמוס, פרח ירוק בוהק בצבע כחול, מצפה את המדרונות לאורך השבילים ויוצר נופים כחולים גדולים הנראים בבירור מהדרך. לטורמוס מיוחסים תכונות רפואיות קסומות, וזרעיו נאכלו בעבר, אך נדרש לבשלם מספר פעמים לפני השימוש. מקורות יהודיים קדומים מזכירים את הצורך לבשל את זרעי הטורמוס לפחות שבע פעמים. ישנה אגדה על רבי יוחנן בן זכאי, שבעזרת זרעי טורמוס ניקה את האדמות בסביבת טבריה, שנחשבו כטמאות מקברים עתיקים. הנוף הנפלא של פריחת הטורמוס באביב הוא חוויה בלתי נשכחת, וניתן לשלב את הביקור באזור עם טיול לתל שכה הסמוך, העיר העתיקה.

הטורמוס (בשם המדעי Lupinus), הוא סוג של צמחים ממשפחת הפרפרניים, המונה מאות מינים שונים. הטורמוס ידוע בזכות פרחיו היפים והצבעוניים, שעשויים להופיע בגוונים של כחול, לבן, צהוב, וורוד, ועוד. מוצאו של הטורמוס מגוון וניתן למצוא אותו באזורים רבים ברחבי העולם, במיוחד באמריקה ובמדינות הים התיכון.

מקור השם "טורמוס" מגיע מהשם הערבי לצמח. בעברית, השם המדעי Lupinus מגיע מהמילה הלטינית "lupus", שמשמעותה זאב, משום שהנחו שהצמחים סופגים את כל המזון מהאדמה, כמו זאבים. עם זאת, ההסבר הזה נחשב למיתוס ואין לו בסיס מדעי.

הטורמוס משמש למגוון יישומים, החל משימוש נוי ועד לשימושים חקלאיים. מסוימים ממיני הטורמוס אכילים ומשמשים כמקור לחלבונים. זרעי הטורמוס אכילים לאחר טיפול מתאים, שכולל שרייה ובישולים חוזרים ונשנים כדי להסיר את האלקלואידים הרעילים שהם מכילים. במטבח המזרח התיכוני, למשל, זרעי טורמוס מוגשים לעיתים כחטיף, לאחר שעברו טיפול רב שלבי של שרייה ובישול.

בנוסף, הטורמוס משמש גם בחקלאות כצמח סיד, המשפר את איכות הקרקע על ידי תהליך הנקרא "ניפוץ חנקן", שבו הצמח מעשיר את הקרקע בחנקן על ידי חיידקים החיים בשורשיו.