טיול לכנרת ולרמת הגולן. מים, לבנדר ויין!

כאן, על פי המסורת הנוצרית, ישוע שקם לתחייה ארח סעודה עם תלמידיו. הוא שאל את פטרוס שלוש פעמים האם הוא אוהב אותו, ושלוש פעמים נשבע פטרוס באהבה לאדונו. כאן אמר ישוע לפטרוס כי הוא יורשו עלי אדמות וממשיך לראות את צאן האדון. למילים אלו חשיבות רבה בהיסטוריה של הכנסיה הקתולית. פטרוס נחשב ליורשו של ישוע עלי אדמות, לידיו נמסרו המפתחות למלכות השמים. האפיפיור הוא יורשו של פטרוס, ומכאן סמל המפתחות על דגל הוותיקן. יש מסורת לפיה למילה אהבה בבשורה החדשה יש כמה משמעויות. יש מילה לאהבת אלוהים, ויש מילה לאהבה לאדם. כאשר ישוע שואל את פטרוס שלוש פעמים על אהבה, הוא מדבר על אהבה לאלוהים, בעוד כשפטרוס משיב, הוא מדבר על אהבת האדם. כלומר, פטרוס ממשיך לראות אדם בישוע שקם לתחייה, בעוד שהוא התגלמותו של אלוהים לפי האמונה הנוצרית. מכאן גם נגזר הערך הנוצרי של אהבה לאלוהים מתחיל באהבה לאדם.

האירועים המתוארים בבשורות סביר להניח והתרחשו סמוך לסלע לחופי אגם הכנרת, וסלע זה נמצא באפסיס של כנסייה קטנה הבנויה מאבני בזלת בסמוך לחוף האגם. כנסייה מודרנית זו בנויה על יסודותיה של כנסייה ביזנטית מהמאה החמישית לספירה.

החוף של טאבה בולט בערכו ההיסטורי עבור העולם הקתולי כולו. לא במקרה נמצאת כאן הכנסייה. ההנאה האסתטית מהנוף שמסביב, שבה זוכה כל מי שיורד כאן, מועצמת באווירה מיוחדת. עצי אקליפטוס ענקיים הגדלים כאן נותנים צל נעים. מהחוף נשקף נוף נפלא של הכנרת, כאן תוכלו לצלם תמונות נהדרות עם נופים פסטורליים של הגליל. החוף אינו מיועד לשחייה, אך ניתן לשבת ליד המים ולשכשך רגלים.

כאשר נרכשו האדמות שלאורך חוף הכנרת על ידי המיסיון הקתולי מנצרת, יחד עם התגליות החשובות ביותר הקשורות לכנסיית הלחם והדגים, שוקמו האגן והמעיין. מי המעיין שימשו להשקיית אדמות בקעת גינוסר. בשל טמפרטורת החמות של מי המעיין בנקודת מפגשו עם מי הכנרת, מגיעים לחוף דגים (שפמנון ואמנון (או דגי פטרוס הקדוש)) בחודשי החורף הקרים. הקדמונים האמינו שהשפמנונים שחיים בכנרת והשפמנונים שחיים בנילוס הם אותם דגים ויש להם יכולת לשחות מנהר לאגם הודות לנהרות תת-קרקעיים. זה מוזכר על ידי יוסף בן מתתיהו "... מאמינים שעורב הנילוס (שפמנון) חי במימי הכנרת, מגיע לכאן לאורך הנהר התת-קרקעי ...". השם המוזר "עורב הנילוס" ניתן לשפמנון בגלל הצבע השחור של גופו ובגלל הקולות שהדג משמיע כאשר מוציאים אותו מהמים. טבחה זה גם בית גידולו לסוג של סרטן שלא נמצא בשום מקום אחר בעולם. הסרטן הזה עיוור.

Translated with Google Translate

אזור זה קשור ליישוב שקם במחצית השנייה של המאה השמינית לספירה, לאחר חורבן כפר נחום ההיסטורי. הכנסייה הנוכחית נבנתה בין השנים 1927 ל-1931. לפני בניית הכנסייה היו באתר מנזר קטן ובית חורף שנועד לביקורו של הפטריארך הירושלמי. לאחר מלחמת העצמאות, שטח המנזר והכנסייה נמצאו בסופו של דבר באזור המפורז בין סוריה לישראל, ומשפחה דרוזית התיישבה בבית החורף של הפטריארך. הכנסייה הייתה ריקה והנוכחות הנוצרית במקומות אלו פסקה.

ציורי הקיר של הכנסייה הם פרי יצירתם של אמנים יווניים. חלק מהציורים נעשו בטכניקה ייחודית של ציור על בד המודבק על הקירות. המוטיב העיקרי הוא דמותם של שנים עשר השליחים, שבזכותם קיבלה הכנסייה את שמה.

בכנסייה יש תמונות של קדושים רוסיים: שרפים מסרוב, שמעון כנענית (לפי אחת המסורות, יליד כפר נחום), סרגיוס מראדונז'. מעל הכניסה לחלל הראשי של הכנסייה נמצאת פנטסמגוריה של סוף העולם, שהיא העתק של תמונה עתיקה מהמאה השש-עשרה השמורה במנזר יווני קטן ברובע הנוצרי של העיר העתיקה של ירושלים.

בשנים האחרונות, בחג ההתגלות (18 בינואר), החלה להתפתח במנזר מסורת הטבילה במימי ים כנרת. כך משחזר האב אירינארך את המסורת היוונית-אורתודוקסית העתיקה של הטבילה בינואר, הידועה בקרב האורתודוכסים של מזרח אירופה. מסורת זו הייתה קשורה במקור לאתר קאסר אל יהוד, שנפתח מחדש באופן קבוע בשנת 2011.

במהלך השנים, האח אירינרך הפך לאב אירינרך וזכה לכבוד עמוק ממגוון רחב של אנשים. אישיותו המיוחדת, הליברליות והפתיחות יוצאת הדופן משכו מספר רב של בני קהילה לכנסייה, למרות ריחוקה ומיקומה הכמעט מבודד. תושבים רוסים אורתודוקסים בישראל, כמו גם ערבים אורתודוקסים (עדה קטנה מאוד) מגיעים לכנסייה וחוגגים כאן אירועים חשובים: חתונות, טבילות.

פארק מי עדן מציע שבילים מסודרים להליכה לאורך זרימות המעיין סלוקיה, שנמצא בגובה 445 מטר מעל פני הים. הפארק שופע צמחייה מגוונת, פינות שקטות רבות, גבים ומקומות מסודרים למנוחה. אסור להדליק אש ולערוך פיקניק בפארק. טיול לאורך המעיין יפתיע אתכם לטובה בסבך של פטל בר וענבים.

המעיין נובע בין ערוצי שני הנחלים הזורמים במרומי רמת הגולן - נחל יהודיה ונחל זויתן. מימי המעיין הזינו בימי קדם את הישוב תל קיצביה, שהיה מרכז מסחר קדום לאורך עורק התחבורה החשוב ביותר של רמת הגולן, כיום כביש מספר 87. במקום הישוב הקדום היה עיר בתקופת המרד הגדול, שנפלה בידי הרומאים חודשים ספורים לפני נפילת גמלא. האתר היה מיושב בתקופה הביזנטית, בתקופה המוסלמית הקדומה, ולפני מלחמת ששת הימים התקיים במקום כפר סורי. כיום, מי המעיינות הם המקור העיקרי למים המינרליים של מי עדן המבוקבקים במפעל בקצרין.

מעיין ופארק מי עדן שייך למותג המוכר בישראל ובחלק ממדינות אירופה כמי שולחן מינרלים - קונצרן מאי עדן - "מקורות עדן". בנוסף למי עדן, מותג זה מחזיק בשלוש חברות מים מינרליים נוספות מחוץ לישראל. נכון לאוגוסט 2009, העסיקה החברה 776 עובדים. מי עדן נוסדה בשנת 1980 כאשר המעיין העתיק של סלוקיה התגלה באופן אקראי. בשנת 1983 קיבלה החברה את הזיכיון לייצר ולהפצה של מים מינרליים, ובשנת 1998 החלה לייצא מי עדן את מוצריה לשווקים באירופה.

התכונות המיוחדות של הלבנדר היו ידועות עוד ברומא העתיקה. מקורו של הצמח הזה בחוף הים התיכון של צפון איטליה ודרום צרפת. לבנדר הוסף למים כתוסף אנטי בקטריאלי. לפרחים ולגבעולים של הצמח יש את ההשפעה הגדולה ביותר כאשר לפחות מחצית מהשיח פורח עדיין. זו גם התקופה לאיסוף הלבנדר.

חוות עזיזו נמצאת בבעלותם של דן ולילך. הם היו בין אנשי קבוצת המייסדים הראשונה של מושב כנף ב-1985. הייתה זו קבוצה של אידיאליסטים צעירים שביקשו להפיח חיים חדשים באתרים נטושים של יישובים יהודיים עתיקים ברמת הגולן. כמה שנים לאחר הקמת היישוב, הם למדו מהאגרונום היועץ כי התנאים הטבעיים והאקלים של רמת הגולן מתאימים לגידול לבנדר. כך החלו לפתח את העסק המשפחתי שלהם.

Terranova הוא יקב בוטיק המייצר עד 10,000 בקבוקי יין. יין מיוצר מזן אחיד הוא - שיראז מכרמי דלתון. יינות מזנים שונים הם של שיראז קברנה סוביניון, שיראז קברנה ומרלו. על פי המסורת הישנה והטובה, שלושת מייסדי היקב מכינים יין מיוחד לחתונת ילדי המייסדים. יין זה מקבל את שם הילד, הוא היין העיקרי בחתונה וכל אורח מקבל בקבוק במתנה.

קירות העץ של היקב מזכירים פאב במערב הפרוע. קרני השמש פורצות דרכן במהלך היום, ובערבים קולות המוזיקה מתנפצים החוצה כשהבר המקומי מקבל אורחים. ילדי המייסדים עזבו ברובם את חיי הכפר ורק אחד מבני אשר החליט להתגורר בקיבוץ עין גדי שעל ים המלח. מאז 2012 טרנובה מגדלת זיתים ומייצרת שמן זית. שני זנים של ארבאקין וקוריניאק. אחד מגיע מיוון, השני מספרד. בנוסף, הם החלו לגדל פטל, פטל שחור ואוכמניות לאיסוף עצמי.