עמק הירדן ודרום כנרת

בתחילת המאה ה-20 משפחת פנדורין מרוסיה מתיישבת במנחמיה. האדמה נרכשה ונמכרה על ידי פיק״א. אין ישוב יהודי אחד בכל הסביבה. בשל הקשיים הקרקע עובר לניהול של פיק״א. בסוף המאה ה-19 חל שינוי בניהול המושבות של הברון. החל מהראשון בינואר 1900 הניהול עובר לידי האיקרים. חיים קלבריסקי מרגליות מנהל את העיניים במנחמיה וכנרת. מודדים מוצאים רצועה צרה בין שיפולי גבעות לשפת הירדן בה תקום מנחמיה. מנחמיה הופכת ליישוב הראשון.

מתחתנו נראה היטב החלק הצפוני של נהר הירדן בעמק. חלק זה של ירדן נשמר ללא שינוי התוואי. בשנת 1900 סירטט מפה אפרים ברוור. אין ישוב יהודי אחד בין ירדן לחיפה. גוש סז׳רה, כפר תבור, יבנאל ומנחמיה הם הישובים הראשונים והחזקים הקובעים את הגבול המזרחי של ההתיישבות והמדינה שבדרך.

מנחמיה מציינת 120 שנה להתיישבות בעמק הירדן. צמח הייתה עיר מרכזית מאוכלסת בחוראנים מרמת הגולן. צמח היא המפתח של טבריה בשייט. אזור של יציאת הירדן מהכנרת לא היה עביר, היו בו ביצות ועדיף היה להשתמש בתחבורה ימית. מתחתנו נמצא תל עובדייה כאן עוברת הדרך, מליאת בשודדים. היישוב סירין מעלינו הוא יישוב ערבי ומתחתינו יישוב עובדיה. שמואל דיין אחד החלוצים היה חולה ושולחים חלוץ להביא לו רופא ממנחמיה. הוא מגיע לעבודייה ונתקל שם בשודדים. ירה באחד מהם ורצחו. לבחור קראו משה ברסקי על שמו קרא שמואל לבנו - משה דיין.

כמו שנאמר פעם על מנחמיה: "המקום היה הפריז של הגליל והפך לחור של עמק הירדן". מה גרם להתפתחות מהירה של המקום והזנחתו? בחלק הדרום מערבי של הכנרת הייה קיים אזור בלתי ניתן להעברה. קראו למקום בית מבצר השדים. הוא צומת פוריה של ימינו. זאת הסיבה שרבים שטו בין צמח לטבריה במקום לעבור לאורך החוף. מנחמיה הפכה למקום מרכזי דרומית לצמח הודות למיקום ולפיתוח כלכלי. שלמה רוזנברג ראש יישוב מנחמיה מצא מים ובנה מערכת אספקת המים ליישוב. כל אחד מהמתיישבים קיבל חלקה של 300 דונם. המתיישבים הראשונים באו מזכרון יעקב. הגידול הראשי הוא טבק. בקצה כל בית היה מתקן לייבוש טבק. השם המקורי מלחמיה נגזר משם ואדי מלח. כאשר הנציב הבריטי הרברט סמואל הגיע לביקור ביישוב משנים את השם למנחמיה על שם אביו של הנציב. מנמייה גם הפכה למרכז רפואי, נבנה בית הרופא, אך הרוקח שימש כרופא.

היו 22 בתים במנחמיה. 11 מכל צד להוציא רק שני בתי ציבור: בית הרופא ובית הספר. רופא היישוב מקס גליות עולה מרוסיה בשנת 1911. הוא התפרסם הודות למחקר ויכולת ריפוי של שתי המחלות הקשות של אותם הימים: מלריה וגרענת. באו ללמוד ממנו גדולי הרופאים של היישוב: ד"ר טיכו וצוקרמן מירושלים, ואף ד"ר מר מראש פינה נחשב לממציא תרופה נגד מלריה. בשנות ה-20 התחילו לייצר במנחמיה גבס. הקרע באזור עשירה ברכיבים הדרושים לתעשייה זו. בהמשך היו מעמיסים את הגבס על הרכבת העמק ודרך צמח מעבירים לנשר. אבל בשנות השלושים מנחמיה מתחילה לדעוך. תנועת הקיבוצים מקיפה את מנחמיה מכל עבר. הסתדרות הרופאים מגלה שלרוקח מקס גליות אין השכלה מתאימה ולא מעבירים אותו בחינות הסמכה. מקומות ממלא ד"ר צוקרמן, מקס פורש, רוכש עדר צאן וגר בבדידות עד יום מותו ב-1961. הבריטים מעתיקים את תעשייה הגבס לנשר. ביצי המרד הגדול מקימים תחנת רכבת בשם ארלוזורוב במסעדה וכך מנתקים את מנחמיה. דרומית למנחמיה מתפתח לו עיר האורות של רוטנברג ומושכת אנשים. אבל האסון הגדול בא לאחר מלחמת העצמאות. הכל פשוט נעצר.

בבית הרופא מארגנים סיורי בתים במנחמייה. מורה הדרך דובי 0506485120 ומלכה מבית הרופא 0522855746, גם ניתן להתקשר לנחמה מהמועצה לשימור אתרים - 0522813397

מאגר ירוקים הוקם ומנוהל על ידי אגודת המים של עמק הירדן. במסגרת הסכם השלום המאגר מבצע אספקת מים לירדן. אגודת המים היא אגודה פרטית של 12 יישובים. 90 מיליון קוב בשנה. מספקים מים לרמת סירין לגליל תחתון לעמק המעיינות ומבואות רמת הגולן. מעלים מים לגובה של 620 מטר ממפלס של ממינוס 200. לצורך כך הוצבו משאבות של 3300 וולט. מאגר זה חוסם לחלוטין את הזרימה של ירמוך דרומה. עודפי מים מועברים לכנרת. מנצלים את שטח המים של המאגר לתאים פוטו וולטאים. מה שצף על המים. זה מפחית את האידוי של המים. אגב רשות מקרקעי ישראל גובה מס כפול גם על המאגר וגם על המערכת הפוטו וולטאית. המאגר מיצד 7 מגה של חשמל. יש שימוש ישיר מונה נטו ושיטה של ותעריפים ושיטת מכרזים. באמצע המאגר עוברת דרך סטטוטורית וזה לא מאפשר לשים את התאים הפוטו וולטאיים אבל אפשר להציף. מולנו הרי גלעד וממש בסמוך לגבול מהצד הירדני נמצאת עיירה אבסייה. בה קיימת קהילה גדולה של בהאיים ותושבי האזור הערביים שברחו ב-1948. במצור כתוב שיר של לאה גולדברג שנכתב עבור ילדי אפיקים. ניתן להקשיב לשיר בביצועו הנפלא של אריק איינשטין ולקרוא על סיפור השיר.

למוצב דורית יש עוד שם. הוא גבעת ההתיישבות. ב-1948 היה ברור שנקודה אסטרטגית זו תהיה חשובה. הוחלט לעלות על הגבעה ולהתיישב ולשלוט על פתחת הירמוך. לשם ביצוע המשימה התארגנה קבוצה של פלמ"ח. כ-90 חברה מישובי עמק הירדן היו אמורים לתגבר את ההתיישבות החדשה. אך ב-12 במאי 1948 בן גוריון ביטל את המהלך. בדרך העולה למוצב דורית בעיקול הכביש ניתן להבחין בגלילי ברז גדולים שהיה אמור לרדת לתעלת סואץ במלחמת ששת הימים לצורך צליחת התעלה. אך המהלך לא התבצע. במקום זה צלחו את התעלה באמצעים אחרים.

בתצפית מן המוצב נראים שדות חקלאיים רבים. רוב הגידולים הם בננות. רשתות לגידולי הבננות חוסכים כ-25% מצריכת המים. במעלה הירמוך ניתן לראות את פתח תעלת הרור חפורה בהר וממשיכה לתעלת המלך עבדאללה, באזור צומת ציפורי בבקעה שואבים ממנה מים לעמאן לצורך מי שתיה. בציון ה-121 על דרך המערכת יש ירידה לאזור המפורז. באישור הצבא ניתן להיכנס ושם נמצאת נקודת חלוקת המים. שסתום מפנה את מי הירמוך לפה או לשם. מה שמגיע לנו מתנקז למאגר ירמוקים, מה שלירדנים - לתעלת עבדאללה.

האנדרטה המקורית הוקמה במקום זה ב-11.05.1949 באותו יום שציון שחרור צפת. לקראת האירוע שלח בן גוריון מכתב בו ציין כי הקרב המכריע בעמק הירדן קבע את מהלך המלחמה וגורל הצפון. האנדרטה הנציחה את 147 החללים. במשך השנים המקום הפך להנצחתם של בני ענק הירדן שנפלו במערכות ישראל. הסלע ועליו הכיתוב הוקם ב-1957

צמח הייתה עיירת דייגים. כל הבתים היו בנויים טיט. רק שני מבנים מאבן הוקמו בצמח עם בניית תחנת הרכב. בריטים בנו במקום את משטרת טייגרט בזמן המרד הגדול. בניין המשטרה נתפש על ידי כוחותינו עם עזיבת הבריטים והפך למטרה בהתקפה הסורית עם פרוץ מלחמת העצמאות. כאן נהרגו עשרות לוחמים בנסיגתם לדגניה.

בין חברי הקבוצה היו בני משפחת שוקסטולובסקי. זו המשפחה של הוריה של נעמי שמר. השם עוברת לשברירי. שלושה בתים ראשונים שנבנים על הגבעה זה הבתים שמולנו. הם גם נקראו הבית הצפוני הבית האמצעי והבית הדרומי. בבית הדרומי בחלקו הצפוני בקומה השנייה נולדה נעמי שמר. רבקה שברירי היא אמה של נעמי שמר. כיום בנה של נעמי אריה מגייס כספים להקמת מוזיאון בבנין הדרומי.

בבית היו חדרי מגורים ומרפסת גדולה. לא היו שרוטים ולא מקלחות. יונה המשיך בעבודתו שתפר. למעשה הקמת בית נפרד בקיבוץ היא תופעה נדירה שכמעט ולא קיימת. אומנים יש הסבר לה. כאשר חזרו יונה וחנה מחיפה אין איפה להלין אותם ונותנים להם שביל בפרדס והם בונים בית פרטי אך ללא שירותים ומקלחת ) אבל עם מרפסת. לאחר מותם רבקה יורשת אבל לא מותירה ירושה ומבנה הופך למחסן. אבל, היא כותבת מה היא רוצה: בית של צלילים ושירים ושיעורי נגינה פרטיים. 0505655438 איריס

קבוצת כנרת הוא שם הקיבוץ שמבטא באופן מלא את ערך הקבוצה שהיה ונשאר כל כך חשוב עבור חבריה. מאיר ספיר סבאה של נעמי שמר, כמו גם אהרון שידלובסקי מהווים מרכם ייחודי של אנשי הקבוצה. מייצגים את ערכיה ואת שאיפותיה. יוצאי מזרח אירופה, הם דוגלים בערך העבודה. למשל, אהרון שדלובסקי היה חורש עם בובה. היה סייפן צמרת שום מותרות לא לקח. אח שלו היה בעל מפעל מנועי סילון בצרפת עם וילה בקיסריה. הגיע לקבורה אחרי מותו לצד אחיו בבית העלמין קבוצת כנרת. מאיר ספיר היה גזבר בעליה ב׳ כשמצאו את המזוודה שלו בה העביר מזומנים מצאו פטק ״לא לקחתי לעצמי״.

בשטח הקיבוץ נמצאת אנדרטא להנצחת זכרו של פרץ גולדשטיין - אחד מ-12 הצנחנים היהודים מארץ ישראל המנדטורית שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה במבצעים מיוחדים שארגנו הבריטים בעורף המדינות הכבושות על ידי בגרמניה הנאצית. אמנם על האובליסק כתובת ובה איזכור על ניסיון להציל את יהודי הונגריה. אמנם הנהלת היישוב היהודי ניסתה להציג את המשימות בשירות הבריטי כנסיון לעשות משהו למענם של קורבנות השואה.

בית הצנחן הוא מבנה המנציח ומספר את סיפורם של הצנחנים. יש עוד קיבוץ בארץ שקשור לגורלם של הצנחנים. הוא קיבוץ אנצ’ו סירני. הוא גם נפל במילאי תפקידו. היה סיפור סביב הענקת שם לקיבוץ. ועדת השמות סרבה לקרוא לקיבוץ בשם פרטי של בן אדם. אפילו נתן אלתרמן כתב על כך שיר. בסוף ניצח האישי הפרטי על כללי. במקום פעל בית קולנוע עד תחילת שנות ה-90.

מבית הצנחן מתחילה טיילת יפיפיה לאורך הגדה של כנרת. סיפור טראגי קרה בטקס גילוי האנדרטא לנצחן בשנת 1954. בטקס נוכחו שרי הממשלה, ראש הממשלה משה שרטוק וצנחני היישוב. שני מטוסים חגו מעל המקום ומאחד מהם רצו לזרוק אגרת לקהל, המטוס נפל אל תוך הקהל בדרך קטל 17 אנשים. 4 מהם היו הצנחים שחזרו מאירופה. הטייס אורי גלין ירד לארה״ב, אך בסוף חזר ארצה והיה רופא ומרצה בטכניון. סיפור האסון וחקירת נסיבותיו אינן יד משמעיות. בהרחבה ניתן לקרוא בקישור.