סיור קולינרי בכפר הערבי עין רפא

עין ראפה הוא כפר ערבי, שנמצא בסמוך לכביש מספר1 בדרך לירושלים. שם הכפר נגזר משם המעיין "עין ראפה" הנמצא במרכזו.סיפור המעין נקשר לשמו של כומר צרפתי בשם "ראפה". לפי אגדה מקומית הכומר אמר לתושבי הכפר לחפור בנקודה מסוימת בה הבטיח ימצאו נביעה. התושבים עשו כדברו ומצאו את הנביעה, שנקראה מאז "עין ראפה". הכפר הינו "הרחבה" של כפר סובא הסמוך. שלושה אחים מסובא יסדו את עין רפא לאחר מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1948 תושבי סובא עזבו את הכפר והתפזרו בכפרים סמוכים ובמזרח ירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים הם קיבלו אישור לאיחוד משפחות וחזרו לעין רפאה.

כפר עין רפאה גולש של מדרונותיו המתונים של עמק כיסלון. הנופים שנשקפים מכאן מזכירים את הפסטוראליות האירופאית. רק צריך לעצום עיניים ולאטום אוזניים בשביל להתנתק מהאווירה הסואנת של כפר ערבי אוטנטי. או, פשוט למצוא מקום בקפה זה. בפניכם יתגלה עולם מלא של כרמים בהם שמש חדרת בפריצות בין עלים, זורעת אור וחום ומחבקת את האדמה הברוכה. תזמינו לעצמכם קפה ערבי אוטנטי. במקום פועלת מאפיה קטנה עם מגוון מאפים טריים ותיהנו מהאווירה והיופי.

מסעדת מאג'דה היא לא רק אוכל היא סיפור. סיפור אהבה שלא נגמר. סיפור הסבל הנאמנות ומסירות. בחור ערבי בשם יעקוב החל לעבוד בגיל 15 במלון קריית יערים בהרי ירושלים. שם הכיר את מיכאל ברנס שהשתחררה מצה"ל. חיבתם ההדדית הפכה לאהבה ושניהם התביישו. הורי הילדים לא העלו על דעתם שבחור ערבי ובחורה יהודייה עומדים להתחתן. למרות הכול, כל ההתנגדויות, איומים והצקות הזוג הנפלא מקיים משפחה יפה, מגדל ילדים ופתח מסעדה בביתם. יעקוב עיצב את המקום בהשראת אשתו ומיכאל מכינה אוכל פשוט וטעים. מסורות מקומיות, מטבח ביתי של מיכאל ושילוב בין טעמים אירופאיים ומקומיים יצר תבשילים מנות יפות של טלה, ירקות, גבינות, עשבי תיבול בשילוב יינות מהאזור. יש גם מנות ערביות אוטנטיות כמו שיש ברק, שהם כיסונים ממולאים בבשר טלה טחון. מנה מסורתית מלווה ברוטב של יוגורט ואורז, אך במטבח של מיכאל לא מעמיסים בטעמים, הכול פשוט וטעים.

כאן החליטו ללכת על בטוח. בטוח - זה פשוט אמתי: מי שאתה ומה שאתה. שם המסעדה היא שנקליש. זה מאכל ערבי מסורתי שנפוץ מאוד בצפון הארץ בסוריה ובלבנון. אומנם מרכיב התבלינים הוא שונה ומהווה זיקה מקומית שיכולה להיות שונה מאוד בין גליל עליון לבין הרי ירושלים. שנקליש עשוי מלבנה מיושנת, גבינה לבנה, ומתובל בתערובת תבלינים ייחודית כמו שנאמר אוטנטית לאזור. הכנת שנקליש אורכת יומיים, דורשת תשומת לב רבה וסבלנות. המקצועיות היא לא לעבור את הקו הדק בין חמיצות לחומץ ולא להפוך מאכל מעודן למשהו שאי אפשר לאכול אותו.