שווארמה, כפי שמכנים את המאכל הזה בישראל, נולדה במאה ה -19 במזרח התיכון והתפשטה במהירות רבה ברחבי האימפריה העות'מאנית. פירוש המילה הוא "לסובב" לערבית המילה השתלשלה ללא שינויים: השווירמה הטורקית - היא לסובב. שיטת הבישול מבוססת על סיבוב מתמיד של מחט אנכית שעליה מטוגנות נתחי בשר. בתחילה השתמשו רק בבשר טלה. עם הזמן החלו להשתמש בבשר בקר, עגל, עוף והודו. מסורות בישול מקומיות התפתחו בחלקים שונים של האימפריה הטורקית. למשל, ביוון מדובר בג'ירוס. אגב, במקסיקו מפורסם מאכל דומה עם שם דומה. זאת משום שאליה הגיעו מהגרים מהמזרח התיכון. בישראל יש הבדל בין שיטות הבישול הירושלימית, היפואית וחיפאית. חיפה קרובה יותר למתכון הלבנוני ושומרת על מסורת השימוש בכבש. נימר הוא המקבילה הערבית לנמר העברי - כלומר צ'יטה. זהו שם גברי נוצרי פופולרי מאוד בצפון הארץ ובלבנון. כאשר מבטאים את הביטוי שוורמה נימר, המשמעות היא שהבשר יהיה כבש, הוא יוגש בפיתות, בפיתה דקה - לאפה, או בבגט צרפתי. התיבול יהיה - חומוס, תחינה, אבל "אמבה" (תיבול נוזלי ממנגו כבוש) וסכוג חריף - זה כבר מחווה להשפעות יפו וירושלים.

צילום: מאת FotoosVanRobin מהולנד - מאש אנדיב עם טלה שווארמה הועלה על ידי Partyzan_XXI, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=8186356 צילום: מאת cyclonebill - שווארמה הועלה על ידי Partyzan_XXI, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=8186401 צילום: מאת Hill93 - עבודה משלו, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=47618784