פלאפל מישל הוא בית מאכל נעים. בסמוך נמצאת שטרודליה מפורסמת, אחת המסעדות האגדיות בעיר תחתית. האווירה של בית העסק הזה מזכירה את חיפה של שנות ה -60 וה -70. התפריט מתמחה במטבח לבנוני בשילוב מסורות אירופאיות טובות מתקופת האימפריה הבריטית. המקומיים אומרים שיש כאן מאכל מיוחד אחד שחייב לטעום: הרק אוסבו. מנה חורפית זו על בסיס עדשים ורימונים מוגשת עם בצק מטוגן, בצל והרבה כוסברה ושום. אומרים שהמנה קיבלה את שמה, שמשמעותה "צריבה באצבעות", מכיוון שאנשים לא יכולים להתאפק שלא להתחיל לאכול בידיים - הם מכניסים את אצבעותיהם לסיר, ומייד מרגישים תחושת צריבה בקצות האצבעות.
תערובת בין פאר קולוניאליסטי אנגלי לבין שממה ארוכה שמסתיימת בתחייה מודרנית. רחוב יפו, אזור הנמל הישן ושחזורים מלאים בסיפורים והרפתקאות כאלה יכולים להיווצר רק בעיר נמל כמו זו, בה הותירו את חותמם גרמנים, בריטים, מעפילים ולוחמי מחתרת. ואיך אפשר מבלי לספר על שטפונות טרגיים של אוניות, פאבים, ברים, מסעדות, התקפות חוזרות ונשנות של לוחמי המחתרת העברית, הפאבים האנגליים והמסעדות הצרפתיות, ומה הקשר של הרכב הישראלי המיתולוגי "סוסיתא" למקום?