צומת הרחובות בן גוריון והמגנים היא הצומת העיקרית של המושבה הגרמנית. במחצית השנייה של המאה ה-19 התעוררה ביוזמת "הטמפלרים", התנועה הדתית הגרמנית, שהציבה לעצמה לעלות ולפתח את ארץ הקודש. במלחמת העולם הראשונה גירשו הבריטים את הגרמנים המקומיים למצרים ורק באמצע שנות העשרים הורשו לחזור. בשנות ה-30, רבי צאצאיי הגרמנים תמכו בגלוי בתנועה הנאצית ועל כרזות באמצע הרחוב הופיעו שלטים לפיהם הכניסה למושבה ליהודים ולכלבים אסורה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גירשו הבריטים את אנשי הקהילה הטמפלרית לאוסטרליה והם לא חזרו לכאן עוד. מדינת ישראל, שהוקמה ב-1948, לא ידעה כיצד לבנות אם בכלל את יחסייה עם גרמניה שלאחר המלחמה, אחרי רציחתם של שישה מיליון יהודים בשואה. אבל ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, היה מסוגל לבנות לא רק את היחסים הדיפלומטיים עם גרמניה, אלא גם לשכנע את העם בישראל שזה נכון. בצומת זו הוקם הרמזור הראשון בחיפה. יש אומרים על כספי השילומים הראשונים שהחלו להגיע מגרמניה. היום, פעם בשנה במה שמכונה בחיפה חג החגים מציבים את עץ אשוח לצד חנוכיה בכיכר. הם, יחד עם הסהר, מסמלים דו-קיום חיפאי של נוצרים, יהודים ומוסלמים. קונספט שהפך לחגיגות שנתיות במהלך כל השבוע האחרון של דצמבר.
הטיול מתחיל בהצטלבות רחובות יפו ובן גוריון ליד מרכז הקניות סיטי, עולה ברחוב בן גוריון דרך בתיו של שומאכר ואוליפנט, מלון קולוני ההיסטורי, הטרסה התחתונה של הגנים הבהאים, מציץ לשביל השירים, יורד לאורך שדרת בן גוריון ליד מסעדת דוזאן, בית המושבה הגרמנית אשר שוכן בו כיום מוזיאון העיר ומסתיים באותה נקודה בה התחלנו.
