בהליכה איטית ברחובות העיר התחתית, כשסופגים את הריחות, הקולות והזמן, צצים גם סיפורים על מאכלים שליוו עולמות שלמים. אחד מהם — הסנדוויץ’. הוא הופיע לראשונה בתיעוד כבר במאה ה־18, לפני המהפכה הצרפתית, כאשר ההיסטוריון האנגלי סר אדוארד גיבון — מחבר “שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומית” — תיאר את הרעיון: שתי פרוסות לחם וביניהן בשר או מילוי אחר.
הסיפור הידוע קושר את ההמצאה לרוזן ג’ון מונטגיו מסנדוויץ’, מהמר נלהב שביקש לאכול מבלי להפסיק את המשחק ומבלי ללכלך את ידיו. בין אם זו אמת או אגדה — נולד כך מאכל נוח, פשוט, טעים ואצילי.
בעברית, אגב, גם המילה “כריך” משקפת את אותו רעיון בדיוק — מהמילה “לכרוך”, כלומר לעטוף, לשים בין לבין. הסנדוויץ’ והכריך הם אותו הדבר — צורת אכילה שמלווה את האנושות כבר למעלה מ־250 שנה, ומשתלבת בכל תרבות ודרך.
וכאן, ברחוב נתנזון, בלב המרכז המסחרי הבריטי ההיסטורי של חיפה, נמצא אחד הסנדוויצ’ים האהובים בעיר. מקום שבו פרוסות הלחם הן רק ההתחלה — ומה שביניהן מספר סיפור.
