Places to visit in ירושלים
ירושלים, מתחם התחנה ואורות החורף.
ירושלים וצפת הן אולי הערים הכי חורפיות בישראל. התקופה הכי יפה עבורם היא חנוכה. בדצמבר 2022, הגן הבוטני בירושלים מארח פסטיבל אורות תחת הכותרת אורות החורף. עמדנו לבקר בו, אבל לפני רדת החשיכה החלטנו לאכול ארוחת ערב במתחם התחנה - תחנת הרכבת הישנה של העיר, שהפכה למרכז בילוי מודרני. תראה מה יצא מזה.
רחוב קטן ונעים זה ממוקם בצורה מושלמת. כאן תמיד תוכלו למצוא חניה, גם כאשר החניה החיצונית השכנה מלאה.
בסוף המאה התשע-עשרה הגיעה הקידמה הטכנולוגית לארץ הקודש. נבנתה מסילת הברזל הראשונה שחיברה בין יפו לירושלים. זה לא משנה שצריך היה לעשות שינוע סחורות מיפו עד לתחנה, ולא משנה שהיה צריך לעשות שינוע מהתחנה בירושלים לעיר. הקידמה אפשרה לצמצם את זמן הנסיעה בין הערים למספר שעות במקום יום שלם. זו הייתה פריצת דרך אמיתית!!!
במשך שנים רבות, לאחר חיים סוערים ורועשים במשך כמעט מאה שנים לאחר פתיחתה, לא נעשה שימוש בתחנת הרכבת הראשונה של ירושלים. היא עמדה סגורה, מפנה את מקומה לתחנה הדרומית במלכה. רק לפני כעשר שנים הפכה התחנה למרכז היסטורי ותרבותי ומלאה במהרה חלל למקום בילוי.
הניסיונות הראשונים להקמת קו רכבת יפו-ירושלים החלו כבר ב-1839. איש עסקים אנגלי ממוצא יהודי, משה מונטיפיורי, פנה לממשלת האימפריה העות'מאנית בבקשה לבנות את המסילה. במקביל, היזמים הבריטיים צ'נץ ומקניל פיתחו מסלול של קו הרכבת. They even made a trip to Palestine in an attempt to determine their preferred route. מונטיפיורי התייאש מניסיונותיו ב-1862. ואז נכנס לעניין המהנדס האמריקאי-גרמני קארל זימפל. הוא תכנן את תווי המסילה, שנבנתה כשלושה עשורים לאחר מכן.
ב-1888 קיבל יוסף נבון, בנקאי ואיש ציבור ירושלמי, רישיון להקמת מסילת רכבת ומכר אותו לקבוצת משקיעים צרפתים. ב-31 במרץ 1890 הונחה אבן הפינה של מסילת הברזל ליד הכפר יזור (כיום אזור). סלילת המסילה, שהייתה הראשונה בארץ, הסתיימה כעבור שנתיים. הפתיחה החגיגית התקיימה בתחנה הסופית - ירושלים ב-26 בספטמבר 1892. קו יפו-ירושלים המקורי כלל חמש תחנות ביניים - לוד, רמלה, סעיד (היום ליד מושב טל שחר), דיר אבאן (כיום בית שמש) וביתר.
התחנות נבנו בסגנון צרפתי וכללו מחסנים לסחורות, מוסכים לקטרים וקרונות וקנטינות.
בין הנוסעים המפורסמים שהיו בין הראשונים שנסעו על הקו היו הקיסר הגרמני וילהלם השני ובנימין זאב הרצל.
למסילת הרכבת יפו-ירושלים הייתה חשיבות רבה במלחמת העולם הראשונה. המפקדות הצבאיות של טורקיה וגרמניה היו ממוקמות בירושלים והם השתמשו במסילה כדי להעביר אספקה לאנשי צבא ואזרחים. עם פרוץ המלחמה הלאימו השלטונות התורכיים את מסילת הרכבת, שהייתה רכוש צרפתי, הרחיבו את המסילה מ-100 סנטימטר ל-105 וחיברו אותה באזור לוד לרשת הרכבות החג'אזית העות'מאנית - הקו המחבר את דמשק עם חצי האי ערב.
לאחר תום המלחמה הרחיבו הבריטים את המסילה ל-145 סנטימטרים, תוך התאמת הקו לסטנדרט אנגלי.
במהלך מלחמת העצמאות הפף הקו והתחנות ליעד לחבלה ופיגועים. עד שנת 1998, עם הפסקות קצרות, המשיך הקו לשרת נוסעים ולבצע הובלת מטענים.
זאת המסעדה הכי טובה במתחם התחנה. טעים פה מאוד. המסעדה ממוקמת באחד האולמות של תחנת הרכבת הראשנה של ירושלים. שירות מעט רועש, זריזות ומקצועיות של המלצרים יוצרים באופן אקראי אווירה של ביסטרו צרפתי. ובכן, אסוציאציה כזו עשויה להתעורר אם ניזכר בהיסטוריה. זו הייתה תחנת רכבת שנבנתה בסגנון צרפתי עם מזנון צרפתי על ידי משקיעים צרפתיים. אפרטיפים מעולים, מנות ראשונות נפלאות ומנות עיקריות טעימות במיוחד מציבים את המסעדה ברמה אחת עם המסעדות המפורסמות והמכובדות בירושלים. מסעדת אדום היא מוסד עתיק שהיה פעם בנחלת שבעה. אדום היה מהראשונים שהרימו את הכפפה ועברו למתחם החדש ומשכו איתם חברים רבים. כולם הרוויחו מכך, וקודם כל הירושלמים, לאחר שקיבלו מרכז בילוי חדש ושמירה על רמה קולינרית גבוהה.
כיום, מתחם התחנה מהווה מרכז בילוי עם שווקים של יוצרים ואירועי תרבות המתחדשים ללא הרף.
העבר הצרפתי של תחנת הרכבת רודף אותו עד היום. כאן, הקרוסלה הצרפתית המפורסמת יושבת ליד חנות בגדים יד שנייה עם אינספור שרוכים, סלסולים, חפתים וכובעים.
אזור טלביה והמושבה הגרמנית היו פעם מקומות יוקרתיים. ואז הגיעו שנות חלוקת ירושלים, ואחרי שממה ארוכה, רק בשנות השבעים החלו "לפתח" כאן שטחים עצומים. אז, בשנת 1976, לכבוד מאתיים שנות עצמאות של ארצות הברית, הוקם כאן גן. עותק של פעמון החירות, שנתרם לירושלים על ידי ממשלת ארצות הברית, הותקן בו, והפארק נודע בשם פארק הפעמון.
חלק זה של העיר החל להיבנות עבור אזורי מגורים בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. בעיקר בכסף של יהודי אמריקה, ובמידה לא קטנה ליהודי אמריקה.
הגן הבוטני הופיע בירושלים בשנות השלושים, אך שכן ליד האוניברסיטה בהר הצופים. כשהגיעה למובלעת הירדנית, נבנו מבנים חדשים בגבעת רם והגן עבר לכאן.
בגן מתקיימים אירועי תרבות שונים. בחנוכה נוהגים לקשט את הגן באורות.
האגם בגן הבוטני הוא האטרקציה העיקרית לזיהוי שלו. הוא נוצר רק בשנות התשעים יחד עם מרכז המבקרים. בחנוכה מדליקים חנוכה גדול באמצע האגם.
נראה ששבילי הגן מעוטרים בסמלי ראש השנה. העיטורים מאוד צנועים ולא בולטים, אבל כבר שנים רבות שיש בישראל ביטוי: חג החגים. ממצא זה נולד בחיפה ומסמל את חגיגת חנוכה וחג המולד. בהדרגה מוצא אירוע זה ביטוי בערים אחרות עם אוכלוסיה נוצרית יהודית וערבית מעורבות.
חגיגת חנוכה - חג האורות וחג המולד - חג עם הרבה אורות, החליטו לקרוא לתערוכה ״אורות החורף.
לא רק תאורה יפה מקשטת את הגן, אלא גם צלילי המוזיקה הקלאסית. ארבע העונות של ויוואלדי הושמעו כאן.
הגן ממוקם על טרסות, מה שמראה בצורה מושלמת כיצד בימי קדם עסקו בחקלאות בהרי ירושלים.
מערות עתיקות ששימשו לקבורה לפני כמעט אלפיים שנה, מוארות בצורה מרהיבה.
שינויי האור מכחול לצהוב יוצרים תחלופה של אווירת הסתיו והחורף על עלי העצים.
גלגל הטחנה, בתיאוריה, צריך להסתובב באמצעות מים. אבל הנה צעצוע לילדים. ילדים סובבים את הגלגל והמים זורמים לתוך המרזב.
פיות פוגשות אותך לאורך השבילים. אדיב וצבעוני. כאילו אגדות ילדים.
כיכר תזונה.
הטחנה התחתונה מופעלת באותו אופן כמו העליונה. ילדים המסובבים את הגלגל ממלאים מים לתוך החריץ.
כל שבילי הגן חוזרים לאגם.
בזאר אומנים קטן עם עבודות יד חביבות ומצחיקות מאוד.
Don't be afraid to get lost in new places!
