הסיור ביפו העתיקה מתחיל מהחניון הדרומי הגדול ומוביל דרך הנמל הציורי, שטומן בחובו את ההיסטוריה העשירה של העיר. משם ממשיכים בסמטאות הצרות של העיר העליונה עד לבית אילנה גור, מוזיאון מרתק המשלב אמנות, עיצוב והיסטוריה. הסיור ממשיך אל סדנתו של האמן פרנק מייסלר, שם ניתן להתרשם מפסליו הייחודיים. בדרך חולפים על פני "התפוז המרחף" – אחת האטרקציות המסתוריות של יפו, ומגיעים לפארק אברשה, המשקיף על תל אביב ונוף הים התיכון. משם ממשיכים לכיכר המזלות, שטומנת בחובה אווירה קסומה ומסתורית, ולכנסיית סנט פטרוס המרשימה. לאחר מכן, יורדים חזרה לנמל, שם ניתן ליהנות מאווירת הים והסירות, לפני שחוזרים לחניון וחותמים את הסיור בחוויה בלתי נשכחת.
נמל יפו נחשב לאחד הקדומים בעולם, ואזכורים לו מופיעים כבר בתנ"ך. ההיסטוריה של יפו משתרעת לפחות על פני 3,000 שנה, ובמהלך הדורות היא נשלטה על ידי כה רבים עד שקשה לקבוע מי הותיר בה את חותמו יותר מכולם. דבר אחד ברור: מיקומו האסטרטגי של הנמל הפך אותו לנכס יקר ערך בכל תקופה. דרך הים – עורק התחבורה והמסחר של העולם הקדום – עברה כאן, דרכה ירדו עולי רגל לירושלים, ודרכה גם פלשו כוחות צבא בריטיים וצרפתיים. מכאן חולקו "דמי החלוקה" – סיוע ומזון לקהילות היהודיות בארץ.
על רצפת הנמל ניתן לראות את "שושנת המרחקים", הממחישה את מיקומו של נמל יפו ביחס לערים מרכזיות בעולם. הקרניים מציינות את הכיוונים והמרחקים, ולעיתים, בהפתעה מהמרחקים הקצרים יחסית, עולה חיוך על פני המבקרים – כמה הכול בעצם קרוב.
כיום, בימי חג ובסופי שבוע, הנמל מתמלא במופעי רחוב, תערוכות ואירועים שמעניקים למקום אווירה תוססת, נעימה ומזמינה. אנשים מטיילים לאורך הרציפים, נהנים מהנוף, מהצלילים ומהרוגע שמתגנב ללבם. אך ההיסטוריה של הנמל לא הייתה כה שלווה – במשך שנים רבות הוא היה אחד המקומות הרועשים והשוקקים ביותר בארץ.
קברניטי ספינות נדרשו לנווט בזהירות בין מצוקי אנדרומדה, שתמיד הקשו על הגישה למפרץ. בסוף המאה ה-19, עם הגעתן של ספינות קיטור אירופאיות גדולות, שלא יכלו לעגון בנמל הצר, נאלצו נוסעים ומטענים לעבור אל החוף באמצעות סירות קטנות – לא תמיד בהצלחה. כך למשל, בנחיתתו ביפו, תיאודור הרצל נקע את הקרסול כשירד לסירה. הסופר הרוסי איוואן בונין, שלא הבין את מורכבות הבירוקרטיה העות'מאנית, קיבל אשרת כניסה של עולה רגל יהודי במקום אשרת מבקר נוצרי. אפילו פעמוני הכנסייה שיועדו למגדל הפעמונים של כנסיית הקבר בירושלים, שקעו למצולות הים במהלך ההובלה.
עם קום מדינת ישראל והקמתו של נמל אשדוד המודרני, פסקה פעילותו המסחרית של נמל יפו, והוא הפך למרינה תוססת של סירות דיג ויאכטות קטנות. לאורך המזח פועלות כיום גלריות אמנות, מסעדות, בתי קפה ודוכני רחוב המציעים מזכרות, תכשיטים וביגוד מסורתי. דייגים יושבים ברוגע על המזח, וסירות תענוגות קטנות יוצאות להפלגות קצרות לאורך חופי תל אביב.
עם עלות השחר, חוזרים הדייגים אל הנמל עם שללם הטרי, והרוכשים מטעם מסעדות היוקרה של תל אביב ממהרים לבחור את הדגים הטובים ביותר. משא ומתן ססגוני מתפתח סביב המלכוד הטרי – רגע ים-תיכוני אותנטי ומרתק, המוסיף נדבך מיוחד לאווירה הקסומה של נמל יפו.