מקומות לביקור בהם תל אביב-יפו

יפו העתיקה


תֵאוּר:

נטייל ברגל מן החניה הדרומית הגדולה דרך הנמל, רחובות העיר העליונה, ביתה של אילנה גור, בית המלאכה של מייזלר, התפוז המעופף, פארק אברשה, גשר המזלות, הקתדרלה של פטרוס הקדוש, לנמל וחזרה לחניה,

מחבר ומחברים שותפים
Pinsteps Team (מְחַבֵּר)
Whether you are a colleague of a museum team, an educational project, a teacher or a lecturer, use our white-label platform to create unique guides with trivia games, surprises and gifts. Tour guides and bloggers! This platform is for you! Tourist offices, tour operators and travel agencies, our platform, will provide your customers with a qualitatively new world of travel and experience. If you love to travel and want to share your experience with others, join us! Just pin your steps with Pinsteps and start a new way!
מֶרְחָק
1.89 km
מֶשֶׁך
2h 2 m
הצבעות בעד
70
מקומות עם מדיה
21
Nothing found.
    Uploaded by Pinsteps Team

    נמל יפו נחשב לאחד העתיקים בעולם. אזכורים לגביו מצויים בתנ"ך. תולדות המקום בשם יפו מונים לפחות 3000 שנה. במהלך ההיסטוריה הארוכה שלה, יפו הייתה תחת שלטונם של כל כך הרבה שליטים עד שקשה לומר מי השאיר את חותמו בה יותר מכולם. דבר אחד ברור: נמל יפו תמיד זכה להערכה רבה בשל מיקומו. דרך הים - הדרך המסחרית של העולם הקדום עברה כאן. עולים לרגל לירושלים ירדו כאן לחוף. כוחות צבא אנגלים וצרפתים התבססו כאן. דמי החלוקה - מזון וסיוע לקהילות יהודיות בארץ חולקו כאן. שושנת המרחקים (באנלוגיה לשושנת הרוחות) על רצפת הנמל מתארת את הריחוק של נמל יפו מערי עולם מפורסמות. הקרניים מציינים את הכיוון ואת המרחק. לפעמים, תדהמה מעורבבת בחיוך עולה על השפתיים: עד כמה הכול קרוב. בימי חג ובסופי שבוע מופיעים כאן נגני רחוב, מתקיימים תערוכות ואירועים נעימים לעין ולאוזן. רוגע מתגנב ללבם ואנשים רוצים לחייך זה לזה. אבל לא תמיד היה שלו בנמל יפו. הוא היה רועש כמעט כל שנות קיומו. קברניטי הספינות שטו במיומנות על פני מצוקי אנדרומדה המסוכנים, שתמיד צרו על הגישה למפרץ. החל מסוף המאה ה-19 ספינות אירופאיות גדולות לא יכלו להיכנס לנמל יפו ועגנו בים הפתוח. סירות קטנות יצאו אליהן להעמיס סחורות ונוסעים בשביל להובילם בבטחה אל החוף. לא הכול הלך כשורה. כך למשל תאודור הרצל, מבשר המדינה היהודית, סובב את הקרסול כשירד אל הסירה. הסופר הרוסי בונין, שלא הבין את משמעות תעודות הכניסה הטורקיות לארץ, קיבל תעודה מיועדת לעולה רגל יהודי במקום לנוצרי. פעמונים חדשים שהובעו לארץ למגדל הפעמונים של כנסיית הקבר בירושלים שקעו למצולות היום במהלך ההובלה. לאחר הקמתה של מדינת ישראל, ובניית נמל מודרני חדש באשדוד, הפך הנמל ביפו למרינה של סירות דייגים ויאכטות קטנות. לאורך המזח נפתחו כיום גלריות, מסעדות, בתי קפה, וסוחרי רחוב מוכרים מזכרות ותכשיטים ותלבושות. דייגים יושבים על המזח, וסירת תענוגות קטנטנות יוצאת מהמפרץ להפלגה קצרה לאורך חוף תל אביב. בבוקר, עם עלות השחר, הדייגים חוזרים עם מלכודם, והמסעדנים המפורסמים בתל אביב שולחים את הרוכשים לבחור את הדגים הטובים ביותר. משא ומתן ים תיכוני מתפתח סביב הדגים וצפייה בו מרתקת את כל המעורבים בתעלומות הבוקר של נמל יפו - מכירת המלכוד לפני עלות השחר.

    Uploaded by Pinsteps Team

    המדרגות עולות אל העיר. היא עולה במעלה הרחוב הצר הנושא את שמו של גלגל המזלות - סרטן. בקרוב מאוד, היא פונה סיבוב חד ועוברת לרחוב של מזל הקשת. ליד הפינה נמצאת הסטודיו עדינה פלסטלינה. הוא נוסד בשנת 2003 על ידי המעצבים עדי וסם לדר. היום המותג המפורסם הזה מתמחה ביצירות של כסף וזהב בשילוב עם פסיפסים של חומר פולימרי. מעצבים משתמשים בטכניקה העתיקה בשם Milefiori. מילה זו באה מן השפה האיטלקית ופירושה "אלף הפרחים". השילוב של מתכות יקרות עם טכנולוגיה עתיקה וחומר פולימרי, יוצר סגנון מיוחד. מגוון רחב של צבעים לצד ספונטניות ילדותית, אוונגרד הנעורים לצד טכניקה ייחודית הם כרטיס הביקור של הסטודיו. הסטודיו ממוקם בבית עתיק שבו יש חדר נסתר. זהו מרחב בין בתים עתיקים, אשר במשך מאות שנים שימש כבור לפסולת. וכך, נמצאו בו שברי חפצים שונים. ביניהם ראשי החצים של פרעה המצרי, שברי מקטרות טורקיות, קני רובים מתקופת נפוליאון, תכשיטי הצלבנים ועוד דברים רבים המספרים את ההיסטוריה של העיר העתיקה.

    Uploaded by Pinsteps Team

    הנה למרגלות המגדלור הוא בית עתיק שבו, על פי המסורת הנוצרית, גר שמעון הבורסקאי. היה זה הבית שבו לן השליח פטרוס לפני דרכו מארץ הקודש לרומא. בקיסריה פטרוס היה שבוי בידי קורנליוס החייל הרומי אך קורנליוס התנצר וכך גם משפחתו. עוד אירוע חשוב בתולדות הנוצרות קרה לפטרוס ביפו. בחורה בשם טביתא קמה לתחייה. התרחש זה בדרכו של פטרוס מירושלים ליפו בפרברי העיר. בהיותו לן על גג ביתו של שמעון, ראה פטרוס חזון לפיו ירדו תכריכים מן השמים ובהם זוחלים. בכה פטרוס ואומר: אנא אלי! האם זה באמת מה שאתה רוצה להאכיל אותי? ושמע את התשובה: "מה אלוהים טיהור, אתה לא תראה כטמא. זה היה שלוש פעמים, והתכריך עלה שוב שמימה." (מעשי השליחים 10,15) האירועים הללו והרצף שלהם משנה. פטרוס הוא יורשו של ישו. כמו שישו בהגעתו לירושלים ממזרח, מחייה את לזרוס - כך פטרוס בהגעתו ליפו מבצע החייאת טבתא. כפי שישו מגיע ליהודים לירושלים, כך מגיע פטרוס לרומאים ברומא דרך יפו וקיסריה. פטרוס נצלב ברומא, כמו ישו בירושלים. ואם ישו הולך ליהודים, אז תלמידיו הולכים לפגנים - להפיץ את הנוצרות. בהקשר זה החזון של זוחלים מקבל משמעות מיוחדת. ישו בא אל היהודים, העם הנבחר. פטרוס הולך אל הגויים. המילים: "מה שאלוהים טיהר לא תראה כטמא" מטהרים את הפצת הנצרות בקרב הפגנים.

    Uploaded by Pinsteps Team

    בית הכנסת הלובי היה ככל הנראה בית הכנסת היהודי הראשון שנבנה ביפו בתקופה המודרנית. בית הכנסת נזכר לראשונה באמצע המאה ה -18, ונאמר כי הבניין נרכש או נבנה על ידי רבי יעקב בן דוד זונאנה עבור "ועד הפקידים והאזרחים הישראלים באיסטנבול״. עוד נאמר כי מטרת הבניין היא לשרתם כחאן לעולי רגל יהודים שהגיעו לארץ דרך נמל יפו וממנו לירושלים ולערים קדושות אחרות. בסוף המאה ה-18 חלה התדרדרות במצב הכלכלי של היישוב היהודי בארץ. הסיבה לכך הייתה התרוששות המחוז של ארץ ישראל באימפריה הטורקית (סנג'וק יפו) כתוצאה משממה כלכלית וחברתית מתמשכת. הקהילה היהודית החלה להזדקק לעזרתן של הקהילות האירופיות. אך מאחר והסיוע האירופי הגיע בעיקר לירושלים, החלו יהודי יפו לעזוב את העיר ולעבור לירושלים. הרכוש היהודי ביפו נשאר ללא השגחה והערבים המקומיים השתלטו בהדרגה על המקום. בניין בית הכנסת הפך למדרסה והמקומיים הותירו לעולי רגל יהודיים להשתמש בו במשך שלושה ימים בשנה בלבד - בחגים היהודיים. במהלך הכיבושים וההרס שיפו חוותה במאות ה-18 וה -19 (מלחמות נפוליאון), הקהילה היהודית ביפו נעלמה יחד עם שאריות החאן היהודי. ב -1948 הגיעו לארץ לראשונה עולים מלוב, והחלו להתיישב ביפו העתיקה, שננטשה חלקית על ידי התושבים הערבים. הם הפכו את המקום הזה לבית הכנסת שלהם לאחר שקיבלו את המפתחות מדלתות הבניין מידיו של כומר פרנציסקני ששירת בבית המנזר הסמוך. הוא סיפר להם שלפני שנים רבות שימש בית זה כבית כנסת עבור הקהילה היהודית ביפו.

    Uploaded by Pinsteps Team

    מוזיאון אילנה גור ממוקם בחלקו הדרומי של הבניין העתיק מן המאה ה -18, אשר סיפק לינה לעולי רגל יהודים שעלו לירושלים. במשך כמעט ארבעים שנה מתגוררת אילנה גור בבית הזה והופכת אותו למוזיאון, שאינו רק מציג את חפצי העיצוב או האמנות, אלא מראה עיצוב ואמנות כאורח חיים. השילוב של פשוט ומורכב, כפרי ועירוני, עתיק ומודרני הוא הסגנון של אילנה, אשר הביאה לה תהילה עולמית. עיצוב הרהיטים, הנברשות, הפנים, הקישוטים - כולם יוצרים יחד את הבית - מוזיאון אילנה גור, הבית במובן של חלל ויצירה. כל החדרים בבית מסוגננים, כגון: חדר שולחן הנזירים היוונים, חדר האוסף האפריקאי וכו '. במרפסת הפתוחה מתקיימות מסיבות פרטיות.

    Uploaded by Pinsteps Team

    עודד הלחמי נולד בעיראק ב -1938. בגיל 13 עלתה משפחתו של עודד לישראל וחוותה את מצוקתם של עולים חדשים. בתחילת שנות החמישים עמדה ישראל בפני בעיות קשות. בידודה של המדינה הצעירה, העמיק את מצבה הכלכלי הקשה. הממשלה נאלצה לפתור כמה מן הבעיות הקשות בבת אחת. היא הייתה מחוייבת לשמור על הביטחון, לקלוט כמיליון פליטים יהודים ממדינות ערב, לפתח את הכלכלה ולצאת מבידוד פוליטי וחברתי. כישרונות צעירים לא מצאו לעתים קרובות את המסגרות המתאימות. נושא התרבות והאמנות היה נתפש כמותרות שרק עשירים יכלו להרשות לעצמם. כאשר עודד הגיע לגיל 28, הוא נכנס לבית הספר לאמנות של לונדון, ולאחר שסיים את לימודיו, התיישב בטורונטו ולאחר מכן בניו יורק. עודד התפרסם הודות לפסל של דמות נשית - זו שאפשר לראות בחלון. החומר העיקרי שאתו עובד עודד הוא נחושת. הפסל חי בניו יורק וביפו. עודד הקים קרן בין לאומית לתמיכה בכשרונות צעירים ופיתוח האמנות.

    Uploaded by Pinsteps Team

    בין אין ספור הסיפורים הקשורים לעץ הזה, יש אחד שנספר כאן. הסיפור אינו מתיימר להיות היחיד הנכון ואף לא האמת המוחלטת. אך נספר רק אותו מאחר ומעביר את רוח המקום. יום אחד הופיע עץ תלוי ביפו העתיקה. רבים החלו לחשוב ולתהות מה זה אומר, כי להאמנים האלה לפעמים עולה משהו על הדעת שאיש לא יכול להבין. אחדים נהגו לומר שזה סמל לחופש, אחדים סיפרו לילדים בטיולי בית ספר שהעולים הראשונים התמודדו עם קשאיים רבים וגידלו תפוזים על אבנים טרטי משמע. ויש גם כאלה שאומרים שזה רק צמח בית שלא נקלט בבית מגלח החושך והיה צורך לשתול אותו בחוץ תלוי בין בתים. לאחר הרגעת הרוחות, התחילו לדבר על כך שהעץ התלוי הוא סמל ליחסים הארוכים והלא פשוטים בין תל אביב ליפו. אחד מתושבי רובע האמנים החליט לשתול עץ פרי - תפוז. הרשויות העירוניות נזכרו לפתע בחוק הטורקי למיסוי עצי פרי. רצון תמים של תושב יפו לגדל עץ פרי נתקל בשרירותיות הרשויות. מה עושים? זה פשוט מאוד לשתול את העץ לא על אדמת עירייה, אלא ... באוויר.

    Uploaded by Pinsteps Team

    פרנק מייסלר, יליד דנציג, התחנך באנגליה והתגורר בבית עתיק זה ברובע האמנים ביפו. פסליו של מייסלר ידועים ברחבי העולם בזכות ראייתו הייחודית של האומן את המקום והמרחב, שימור התפיסה המציאותית של הדברים וההומור הבלתי צפוי. את התהילה העולמית הביאה לפרנק עבודתו המכונה "גלוב של ירושלים". ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר, שזכתה לכינוי "גברת הברזל", קיבלה את "גלובוס של ירושלים" במתנה. התערוכות הקבועות של עבודות האמנית הן ביפו, בתל אביב, בירושלים, במוסקבה ובקייב.

    Uploaded by Pinsteps Team

    אפשר לראות את עבודותיו של מייסלר בלוס אנג'לס, מיאמי, לונדון, ברלין, מוסקווה, קייב וגדנסק. פרנק מייסלר ידוע באנדרטאות רחוב שלו בלונדון, בברלין ובגדנסק. בשנת 2015, פרנק מייסלר עבד על פסל, אשר היה אמור להיות מוצג על אחד הרחובות העיקריים של רוטרדם. פרנק מייסלר קיבל פרסים בינלאומיים רבים והיה אהוב על הציבור, הודות להומור והפילוסופיה של יצירותיו. הוא הלך לעולמו במארס 2018, והשאיר שורה של יצירות המוקדשות לקורבנות השואה שהוצבו ברחובות ערי אירופה רבות. אומנם רבות נשארו לא מושלמות, כמו האנדרטה ברוטרדם. ברוסיה, מייסלר ידועה באנדרטה שלו לסטלין, לרוזוולט ולצ'רצ'יל, שהותקנה בסוצ'י.

    Uploaded by Pinsteps Team

    בשנת 1936 פרץ המרד הערבי הגדול בארץ. הערבים זעמו על מתן אשרות כניסה ליהודים הבורחים מנאצים לארץ ישראל המנדטורית. תמיכתם של השלטונות האנגלים בקשר להגירת היהודים הלכה ופחתה. הבריטים הקטינו את הנפקת האשרת. למרות זאת, התסיסה בקרב הערבים צברה תאוצה ונמל יפו הושבת על ידי פועלו הערביים. בריטים בנו מהר מאוד נמל חלופי בצפון תל-אביב. אומנם הדברים התפתחו לכדי מרד הערבי הגדול שדוכא באכזריות על ידי השלטונות הבריטים עם פרוץ מלמחת העולם השנייה בשנת 1939. פלוגות חיילים סדירים נכנסו ליפו, המבצע כונה בשם "עוגן". חלק העיר, בו אנו נמצאים כעת, פונה מתושביו ומבנים נהרסו ב-1939. לאחר מלחמת העצמאות של 1948 ואחרי קליטה של פליטים יהודים ממדינות ערב, נעשו תכניות לפיתוח מחודש של יפו ההרוסה, שבאותו זמן הפך לשכונות עוני ובתי בושת. במקביל להכנות לשיקום ולשיפוץ נערכו חפירות. שטח חפירה זה במדרון הגבעה במרכז העיר נבחר לא בכדי. ערים עתיקות נבנו תמיד על מקום גבוה ליד נתיבי מסחר חשובים וליד מקורות מים. כל התנאים האלה התקיימו ביפו הקדומה, ורק לאחר כמעט חמש מאות שנים, העיר "ירדה" אל הים, כש התפתחו קשרמסחר ימיים. לכן, החפירות בחלקו העליון של המדרון יכולו לגלות את ההיסטוריה הקדומה של העיר. החפירות אמתו סיפורים מקראים רבים. נתגלו שערי העיר מימי פרעה רעמסס השני. זהו אחד הפרעונים המצריים האגדיים. בתקופת שלטונו של רעמסס השני, נחתם הסכם השלום הראשון בתולדות האנושות. זה היה חוזה שלום עם ממלכת חתים. בתקופת שלטונו של רעמסס השני החלה בניית המקדשים המפורסמים בלוקסור, ומישור החוף של כנען (חופי ישראל המודרניים) הפך לשורה של ערי מסחר החשובים של העולם הקדום, בינהם יפו העתיקה. ראוי לציין כי כל הבנייה הגדולה של רעמסס השני נעשתה בידי עבדים של יהודים אשר יצאו מעבדות מצרים והחלו לחגוג את חג הפסח.

    הפארק על אחת הנקודות הגבוהות ביותר ביפו העתיקה הוא המקום היפה והנחמד ביותר. מכאן נשקף נוף יפה של חוף תל אביב, כנסיית פטרוס הקדוש, סלעי אנדרומדה והצריח המחודד של מגדל הפעמונים של כנסיית טביתא הקדושה. נראה שאין איש שלא שמר לעצמו תמונה מהמקום הזה.

    Uploaded by Pinsteps Team

    יש ביפו סיפור מיוחד הקשור למזלות. רחובות העיר נקראים בדמויות של המזלות. תמונות של המזלות נמצאות בפסיפסים ומצוירים על הבתים. במרכז יפו נמצא גשר מעל חפיר, ובו סמלים של שנים עשר סימני גלגל המזלות. קיימת אמונה שנגיעה בסימן המזל שלך על הגשר תוך עשיית המשאלה, ללא ספק תביא להתגשמותה. המקום אפוף מסתורין וחידות, כמו כל העיר יפו. זוגות מאוהבים באים לכאן לשאול את משאלתם ותוהים האם להיפרד לרגע בשביל שכל אחת ואחד יגיע לסימן המזל שלו.

    אנחנו יורדים לכיכר המרכזית הנקראת כיכר קדומים. בדרך אפשר שוב להתפעל שוב מהנוף.

    Uploaded by Pinsteps Team

    בכיכר המרכזית של העיר העתיקה, הנקראת כיכר קדומים, נמצא מוזיאון ארכיאולוגי תת קרקעי. הוא מוקדש להיסטוריה הארוכה של יפו, מציג ממצאים ארכיאולוגיים, ציורי אמנות ויצירות אחרות. על קירות עולם הכניסה מקרינים סרטון יפה שמספר על תולדות העיר מראשיתה לאורך 5.000 שנות קיומה. בנוסף מתקיימות במוזיאון תערוכות זמניות, הרצאות וסמינרים. עבודות המחקר נמשכות ואוסף המוזיאון מתמלא בממצאים חדשים ובעתיקות ייחודיות.

    Uploaded by Pinsteps Team

    הכנסייה המודרנית נבנתה על יסודות הכנסייה מהתקופה הביזנטית ושרידי המבנים מימי הצלבנים. הכנסייה הביזנטית נהרסה במהלך הפלישה הפרסית בשנת 614 לספירה, ושוקמה חלקית בסוף השלטון הביזנטי בארץ הקודש. המלך הגרמני פרדריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בנה מבצר גדול על חורבות הכנסייה הביזנטית, שנהרסה על ידי המוסלמים ונבנתה מחדש במהלך מסע הצלב השביעי על ידי המלך הצרפתי לואי התשיעי. הבצר, הכנסייה והמנזר נהרסו בשנת 1264 לספירה על ידי הממלוכים. אך אחד המגדלים המעוגלים למחצה השתמר והוא שימש בבניית הכנסייה המודרנית על ידי הנזירים הפרנציסקאנים בשנת 1654.

    Uploaded by Pinsteps Team

    פרנציסקאנים בנו לא רק את הכנסייה, אלא גם פונדק גדול, ששימש כמעט את כל עולי הרגל האירופיים לארץ הקודש במאות ה-17 וה-18. נפוליאון ובכירי צבאו ומדענים רבים שהצטרפו למסעו לארץ הקודש, חנה בפונדק בשנת 1799. לאחר הקמפיין של נפוליאון, הכנסייה והפונדק נהרסו ונבנו מחדש מספר פעמים עד שהבניין המודרני בסגנון הבארוק פתח את דלתיו בשנת 1894 בתמיכתו ובתרומה הכספית של בית המלוכה הספרדי. בשנת 1903 הורחב המתחם, והכנסייה הפכה לקתדרלה של הקהילה הקתולית ביפו. החזות העכשיות הוענקה למקום בשנת בשנת 1932.

    Uploaded by Pinsteps Team

    מנזר המלאך מיכאל הוא כמעט המנזר היחיד ביפו, בו נבנו יחסים מיוחדים בין ראשי הכנסיוה הרומנית והרוסית האורתודוכסית. לאחר השריפה ההרסנית בשנת 1994, כנסיית המנזר שופצה ולמרות המראה הצנועה שלה מבחוץ, האיקונוגרפיה של חלל הפנים שלה מפצה חזק על הצניעות החיצונית. בארץ הקודש נהוג לקדש את הקדוש גאורגיוס. לא הרחק מיפו שוכנת עיר לידה (לוד) העתיקה - עיר שקשורה קשר הדוק לחייו של גיאורגיוס. למרות זאת כאן הכנסייה מוקדשת לארכנגל מיכאל. מדוע? המלאכים גבריאל ומיכאל הם שליחי האל ומוזכרים בסצינות שונות מן הבשורה. הכנסייה הרומנית, שכמעט אין לה את הקהילות שלה בארץ הקודש, למעט ביפו, מחזקת את ערכה ומעצימה אותה, על ידי הקדשת כנסיית המנזר לארכנגל מיכאל. ביפו התקיימה גם הקהילה היוונית אורתודוקסית. היו שייכים לה אדמות רבות מחוץ לעיר. למשל, כנסייה ומנזר של טבתא הקדושה. קהילה היוונית שנחלשה רבות בסוף המאה ה-19, מסרה את אדמותיה לכנסייה הרוסית. כך, קיבלה הגנה וחסות, מצד הכנסייה הרוסית. זאת לעומת הכנסייה הרומנית ששמרה על עצמאותה. הקהילה היוונית, הרומנית והרוסית הן כולן מזרם האורתודוקסי של נוצרות. היחסים הטובית שבין הכנסייה הרומנית בתוך העיר לבין הכנסייה היוונית מחוץ לעיר - היא דוגמא כמעט בודדה במרכם העדין של המציאות הים תיכונית של יפו.

    יפו, יפו ... האבנים הישנות שלך, השמים הכחולים שלך והים הרחב שלך מהדהדים לסיפורים ואגדות שלך. אם לא כאן אז איפה השראה תפגוש אנשי אמנות? ובכן, רק תראו מה צילומים ישנים יכולים לעורר.

    Uploaded by Pinsteps Team

    המרכז "נא לגעת" קיבל את התיאור הלקוני מעיתון ניו יורק טיימס: "מסר פשוט אוניברסלי מהבמה, מועבר את המחשבה ואת הלב עם כוח עצום." "נא לגעת" עיצבה את עצמה כאחד התיאטראות החדשניים ביותר בעולם. במשך שנים רבות היה המרכז מוביל בעולם התרבותי של המדינה. "נא לגעת" הוא מרכז ייחודי של תרבות ואמנות, המיועד לפגוש את הראייה והשמיעה של החירש והעיוור. המרחב שבו קיים דיאלוג שוויוני בין אנשים לא משנה הם חרשים או עוורים או שומעים ורואים מאפשר להבין ולהרגיש את הצרכים והשאיפות של כל המעורבים בתהליך התקשורת. התקשורת הבלתי תלויה מצביעה על כך שהעיוורון או החרשות לא מנמיכים את ערך השוויון מאדם, והאמפתיה והפתיחות מאפשרת לאנשים לתרום באופן שווה לחברה. מרכז "נא לגעת" מהווה במה להתרועע בדרך תיאטרון בחשיכה, מסעדת בלאקאוט, קומפלקס אירועי קפיש ומרכז סמינרים. המרכז הוא מודל חדשני לשילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה. למעלה מ-800 אלף איש ביקרו במרכז מאז פתיחתו בסוף 2007. שנת מגפת הקורונה פגע קשות בפעילות המרכז.

    Uploaded by Pinsteps Team

    בזמן הבריטים, המאבק בהברחות בנמל היה פשוט. בכניסה לנמל שקלו את המשאית. גם ביציאה שקלו את המשאית. בידיעה את המשקל הראשוני של המשלוח או המטען, הם הבינו בבירור אם יש הברחות או לא. המשקל היה מדויק להפליא. הוא מסוגלים "לתפוס" כמה קילוגרמים. כיום ניתן להשתמש במשקל כאטרקציה מצוינת לקבוצות במשקל כולל של לפחות 100 ק"ג. מומלץ להעלות את קבוצה על המשקל לפני תחילת הטיול בעיר ולאחר מכן בסוף ההליכה. אין קבוצה שלא תרד כמה קילוגרמים אחרי כמה שעות של הליכה.

    Uploaded by Pinsteps Team

    טיילת הבטון הדרומית מושכת לעצמה מטיילים רבים. הבטון מסיבי ועמיד. והים אין סופי וזועם. הגלים הנשברים על שובר הגלים, מבלי משים, בערמומיות, שוברים את האבן. המאבק הזה נמשך ביפו כבר כמעט שלושת אלפים שנה. ותמיד היו ויהיו ילדים מוכנים להירטב לחלוטין, רק בשביל לטעום מהכוח של המים, רק בשביל לחוש את עקשנות האבן ובשביל להשתכשך בשלוליות המנוחה הרגעית בין מחזורי המאבק האיתני של כוחות הטבע, רק בשביל לגעת בקצה זנב בדל חוכמתו של היקום.

    אל תבזבזו זמן בתכנון
    השתמש במסלולים מפורטים שנוצרו על ידי חבריך ואנשי המקצוע שלך. אל תפחד ללכת לאיבוד במקומות חדשים!
    Pinsteps - globe travel application. Travel pictures.
    אל תבזבזו זמן בתכנון
    פתח את העולם עם ניסיון של חבריך ואנשי המקצוע שלך ללא כל חשש.
    אתר זה משתמש בקובצי Cookie כדי להבטיח שתקבל את החוויה הטובה ביותר
    OK
    Tweet
    Share
    Share
    Send
    Send