Places to visit in Bat Shlomo, Amikam
בת שלמה, נחל דליה, ההר העגול ועמיקם. 9 במאי 2020
טיול זה מיועד לרכבי 4X4, אך באופן חלקי ניתן לעשות אותו ברכב רגיל. הקטע ה"קל" הוא מתחילת המסלול עד לנקודה 15 – נקודת חציית ערוץ נחל הדליה. בטיול מתחיל במושבה ההיסטורית בת שלמה. כאן הדור הרביעי ממשפחת שוורצמן מייצר גבינות עיזים וכבשים מעולות, שלא ניתן למצוא כמותן בשום מקום. ירידה אל שבילי העמק הציורי של נחל הדליה מתחילה בכניסה למושבה. נחל מלא במים כל ימות השנה לא בכדי הוא נקרא נחל של מאות מעיינות. בהמשך המסלול נראה את הברוש העתיק ביותר בארץ. או את הגדול ביותר – תלוי את מי שואלים. נעקוף ונעלה עליה תלולה ומדורגת לגבה מספר 189, וממנה נדרים לכרמי עמיקם וההר העגול עם מבני זיכרון לראובן גלקין. המסלול מסתיים במושב עמיקם.
הסיפור של גבינות שוורצמן וההיסטוריה של המושבה אינם ניתנים להפרדה. למעשה, סיפורו של זליג שוורצמן הוא סיפורו של בת שלמה. הכול התחיל בימי הברון רוטשילד וסוף המאה התשע עשרה. ואז, בארץ ישראל, הוקמו מושבות חקלאיות בכספי הברון. ליד זיכרון יעקב, החליטו להקים יישוב בת שלמה לכבוד בטי רוטשילד – אמאו של הברון רוטשילד – מכאן חלקו הראשון של שמם מושבה – "בת". ולכבוד דודו של הברון – הוא שלמה. אבל הקשר ההיסטורי של השם למקום נוגע לבת שלמה היא בתו המקראית של שלמה המלך, שהתחתנה עם עמינדב - שליט נמל דור באותם הימים.
יחד עם המתיישבים הראשונים, זליג שוורצמן בנה בית והחל לעסוק בחקלאות. עד מהרה עזבו מתיישבים רבים לזיכרון יעקב השכנה, אך זליג היה עקשן והמשיך להכין גבינות עיזים וכבשים גם כאשר נותרו רק שתי משפחות ביישוב. כיום בביתו מתגורר הדור הרביעי של משפחת שוורצמן שממשיך ליצר גבינות. הם פתוחים 7 ימים בשבוע משמונה בבוקר ועד שמונה בערב. יש גם מסעדה משפחתי בחצר הקסומה – מליאה מחפצים היסטוריים וסופורים משפחתיים.
הגבינות כאן טעימות מאוד. נסו לטעום הכול וזה ממש שווה טעימה וקניה. המסעדה גם נהדרת לאכול בה בצל העצים הישנים לפני או אחרי הטיול. יש עוד המלצה חמה - לקנות גבינות לפיקניק ולשבח את הארוכה בשמן זית מקומי, זיתים כבושים ועגבניות מיובשות - לא תתחרטו!
המושבה בת שלמה נפגעה קשות בגלל הפוגרומים והשוד מצד הכנופיות הערביות ששררו ביזה במקום. לאורך הכביש ואדי מילק נשדדו שיירות ועברים ושווים בודדים על ידי כנופיות של אבו דורה. ההגעה לבת שלמה אפילו מזיכרון יעקב השכנה הייתה מסוכנת.
בית הכנסת הוקם בשנה הראשונה לקיום המושבה, היא שנת 1889. היה זה גם דתי מיועד לתפילה וגם מבנה ציבור. בבית הכנסת אפילו החזיקו נשק כדי להגן על היישוב במהלך הפוגרומים הערבים הגדולים בשנת 1929.
שרידי ביצורים הגנתיים בפאתי היישוב. אלה מבני ההגנה העצמית היהודית הרשמית, שאושרה על ידי הממשל המנדטורי הבריטי. חטיבות כאלה נקראו משמרות נוטרים ונוסדו בשנת 1936 עם תחילת ההתקוממות הערבית הגדולה נגד יהודים ובריטים.
למרות הנוף המרהיב שנשקף מנקודה זו, ניתן להבחין בבתים הרוסים ונטושים. בשנות הארבעים, המושבה נעזבה כליל מאחר ולא הצליחה לעמוד בלחץ הערבים. נותרו בתים נטושים והרכוש נבזז. רק לאחר מלחמת העצמאות, החלה בת שלמה להתאושש.
מכאן מתחילה הירידה אל המסלול לאורך נחל הדליה. בחלק זה של היישוב היו גם מבני הגנה של חטיבות נוטרים.
כאן הנחל תות ונחל הדליה מתמזגים
אורך נחל דליה כשבעה עשר קילומטרים. הוא מלא מים כל ימות השנה וניזון ברובו ממעניינות. הוא זורם לאורך מורדותיו הצפוניים של הר חורשן – אחד ההרים המסתוריים של האזור.
מכאן ניתן לראות בבירור את היישוב בת שלמה על גבעה.
נחל מתפתל לו בסבך ממש למרגלות ההר. תושבי הכפר פרדיס מגיעים לכאן כדי לאסוף עלי גפן בר להכין ממולאים. בערבית נקראים העמקים באזור רמות מנשה בלד אל רוך - ארץ פוריה.
שום בר פורח כאן בשפע. יש גם פרגים. בחורשת האקליפטוס גדל לו גפן בר.
זיפים טריים וניחוח עשבי תיבול!
זהו אחד משלושת המעיינות הגדולים לאורך נחל הדליה. באופן כללי, רמות מנשה הן סוג של אוכף בין רכס הכרמל להרי שומרון. זהו מסלע נמוך יחסית ומשופע בעדינות. גיאולוגיה של אזור בניה משכבות קשות ורכות אשר יוצרות שפע של מעיינות. כמאה מקורות מים נמצאים באזור.
כאן צומחת הברוש הגדול בישראל. בצלו ליד מי הנחל – מקום נפלא שאפשר לאמור עליו גן עדן
טיפוס תלול מעוד ומלא מדרגות לגבעה הדרומית. מתאים לאופנועים אך מסוכן מאוד לרכבי שטח. בשנת 2001 נהרג כאן נהג של ג'יפ צבאי.
מעבר אינו עמוק. לאחר העונה הגשומה בתחילת מאי העומק הוא פחות ממטר. רכב שטח עובר בקלות.
שדה חיטה יפהפה גובל ממזרח ביער. השם העממי המקומי חיער זה הוא יער של חזירי בר בגלל שיש כאן מספר גדול של חזירי בר. אפילו ציד מותר במקום. קצת יותר גבוה על הגבעה נמצאת בקתה של מנחם קותי - חבר קיבוץ רמות מנשה, שבנה בקתת אבן. הוא חיבר אבנים ללא חומר מקשר כמו לגו.
נחל שלף הוא היובל הצפוני של נחל הדליה. כאן הם מהווים נקודת מפגש. שמורות טבע אלה של רמות מנשה הכתיבו את הקמתן של שתי מנהרות וגשרים לאורך כביד 6.
הרם רק לג'יפים Translated with Google Translate
המקום מציע נוף יפהפה של רמות מנשה ועמק נחל הדליה. בצל עץ אלון נעים לנוח. בתחילת החורף צומחים כאן אירוסים וכרכומים.
האגדה המקומית מספרת שפעם עמדה בקתת עץ במקום זה. היא נשרפה לאחר נוצתה על ידי בחורים זועמים מכפר סמוך. הם כביכול לא הורשו להיכנס לדיסקוטק בקיבוץ רמות מנשה כדי לא יוכלו להזמין לריקודים את הנערות מקומיות. סיפורים של שנות השמונים...
אגב, שם הגובה הוא צבאי וקשור לגובה. גבעה זו שימשה לעתים קרובות ללמד נהגי ג'יפים צבאיים. נוף לכביש מספר 6 ורמות מנשה.
מושב עמיקם נוסד בשנת 1950 על ידי עולי חרבין (סין). בעיקר יהודים מרוסיה שהתיישבו בחרבין לאחר מהפכת אוקטובר. בשנת 1953 הצטרפו אליהם מהגרים מצפון אפריקה ובשנת 1956 ממזרח אירופה. יהודי פולין שהגיעו לברית המועצות לאחר חלוקת פולין עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזרו בתקופת שלטון גומולקה לפולין ומשם הגרו לישראל.
ההר העגול הבודד הזה הפך לאתר הנצחה לזכר ראובן גלקין. הוא היה יליד מעמיקם ומשפחתו הנציחה את זכרו.
בראש הגבעה נמצאת אנדרטה לצנחנים שנחלו במלחמת יום הכיפורים בחצי האי סיני, ביניהם היה גלקין.
כאן יפה לסיים את הטיול ליד אחד משולחנות הפיקניק
Don't be afraid to get lost in new places!
