מקומות לביקור בהם Израиль
גן לאומי עין חמד אקווה בלה
פנינת טבע בהרי ירושלים
בלב הרי ירושלים, על גדות נחל קיסלון, מסתתר פארק טבע עוצר נשימה, שכולו מלא קסם היסטורי ונופי. את הפארק מזין מעיין עין רפא, שזרמיו הצלולים שובים את העין ואת הלב.
אגדה עתיקה מספרת כי הקדמונים האמינו בכוחות הריפוי של המעיין, וכי המים שבו העניקו חיים חדשים למבקריהם. בתקופת הצלבנים נבנתה כאן אחוזה מפוארת, ששימשה כבית הבראה ללוחמי המסדר ההוספיטלרי, שהיו זקוקים למרגוע ולריפוי לאחר הקרבות.
בביקור במקום, אפשר כמעט לחוש את רוח ההיסטוריה שמלטפת את הטבע הפראי, ולדמיין את הלוחמים יושבים לצדו של הנחל, משיבים את כוחותיהם במים המרפאים ובשקט המופלא של ההרים.
במרחק נגיעה מירושלים, בסמוך לפארק הלאומי קסטל, שוכנת שמורת עין חמד, הידועה גם בשם אקוובלה – “המים היפים”. כאן, בלב הרי ירושלים, מסתתרים שרידי מבצר צלבני מרשים מהמאות ה-12, שלדעת ארכיאולוגים ייתכן ושימש כמשק חקלאי. המבצר נבנה במקור כדי לשלוט על הדרך האסטרטגית שהובילה לירושלים, אך עם הזמן הפך לבית חולים לחיילים צלבניים פצועים. גם כיום, לאחר שהמבנה נהרס ברובו, נותר הרושם העוצמתי של עוצמתו ואדריכלותו.
בסמוך לשרידי המבצר, תגלו בית קברות מוסלמי עתיק שבו שוכן קברו של שיח’ עבדאללה, מוקף באלונים רבי שנים המעניקים למקום נופך מיסטי. לאורך הפארק זורם נחל קיסלון, שמתחיל את מסעו בהרי ירושלים וממשיך עד לים התיכון. אמנם זרימתו דלה במקומות מסוימים, ולעיתים הוא נסתר מתחת לפני האדמה, אך נוכחותו מורגשת היטב בטבע השוקק שמסביב. עצים עצומים, מפלים קטנים, נחלים זורמים וציפורים מזמרות מעניקים לשמורה אווירה ייחודית וקסומה.
בעונת הסתיו, כאשר עלי העצים מחליפים את גווניהם ונופלים אל הקרקע, המקום מקבל גוון אירופי מהפנט עוד יותר. המבקרים ייהנו משפע של אזורי פיקניק מסודרים, פינות ברביקיו, ספסלים, שולחנות ומזרקות מים, לצד אפשרות לקמפינג בלב הטבע. עין חמד היא לא רק שמורה היסטורית, אלא גם מפלט טבעי מושלם למנוחה ולמפגש עם ההיסטוריה והיופי של הרי ירושלים.
מעיין עין חמד, אחד המעיינות הידועים ביותר בהרי ירושלים, הוא לא רק מקור מים צלול אלא גם מקור לאגדות וסיפורים בני מאות שנים. המים מגיעים למעיין לאחר שהם מחלחלים דרך שכבות הדולומיט העליונות ופוגשים בשכבת סלע בלתי חדירה, שממנה הם פורצים החוצה בנביעה טבעית.
סגולותיו של המעיין נשזרו במסורות ובאמונות של תושבי האזור. תושבים ערבים מקומיים ייחסו למימיו כוחות ריפוי מופלאים והשפעה מיוחדת על כוח הגברא, ואף האמינו שהם מסייעים להורים המעוניינים להביא בנים לעולם. תושבי ירושלים היהודים, מצידם, ראו במים הללו קדושה מיוחדת – הם שימשו להכנת מצות הפסח, והבריכה הסמוכה למעיין הפכה למוקד חגיגות טקס ה”תשליך” בערב יום הכיפורים.
ביקור במעיין אינו רק מפגש עם הטבע, אלא גם מסע בזמן אל עולם של אמונות, מסורות וסיפורים שהמים הללו נשאו עימם במשך דורות רבים. הטבע השופע וההיסטוריה העשירה הופכים את עין חמד למקום קסום שבו העבר וההווה משתלבים בהרמוניה ייחודית.
בעמק הפסטורלי של עין חמד, בלב הרי ירושלים, נבנתה החווה הצלבנית המבוצרת אקווה בלה בשנים 1140–1160, תקופת שלטונו של מלך מממלכת ירושלים הצלבנית, פולק מאנג’ו. החווה, שהייתה חלק ממערך ביצורים רחב יותר שכלל את בלמונט (סמוך לצובה של ימינו) ומבנים נוספים באמאוס, שימשה כנקודת מפתח לשליטה על הדרכים האסטרטגיות באזור.
אזכור היסטורי ראשון של החווה מופיע בשנת 1163, כשהיא תוכננה להיות מתנת הוקרה למלך הונגריה בעקבות כוונתו לעלות לרגל לארץ הקודש. אולם, מסיבות שלא התגשמו, המלך מעולם לא הגיע, והמתנה נותרה בגדר הצעה בלבד. הרשומות שנשתמרו מעידות כי אקווה בלה השתייכה למסדר ההוספיטלרים ושימשה מקום מנוחה לעולי רגל רבים בדרכם לירושלים.
המבנה הצלבני עצמו היה מרשים למדי – חצר מרכזית רחבת ידיים מוקפת קמרונות מקושתים. גם כיום, חלק מהקומה הראשונה נותר שמור היטב, ובין החדרים ניתן למצוא שרידים המעידים על הפעילות החקלאית-תעשייתית שהתנהלה כאן: ייצור יין, שמן זית ועיבוד קני סוכר. באחד החדרים, למשל, ניתן לראות ציוד ללחיצת שמן זית, עדות נוספת להיסטוריה העשירה של המקום.
עין חמד אינה רק סמל לעוצמת הצלבנים, אלא גם עדות לשילוב בין חקלאות, מסחר ואמונה, שהפכו אותה לחווה מרכזית בלב ההיסטוריה הצלבנית של ארץ ישראל. היום, בביקור במקום, אפשר לחוש את רוח התקופה ולהתרשם מהעוצמה ההיסטורית שטמונה באבניה העתיקות.
