ב- 25 באוקטובר 1898, כמעט חצי מאה לפני רצח ראש המחלקה לחקירות פליליות בחיפה, במקום הזה הצטופפו המונים לקבל את פניהם של קיסר הגרמני וילהלם השני המלווה באשתו אוגוסטה ויקטוריה. לכבוד ביקורם, נבנה בנמל רציף נוסף בו עגנה סירת השילוחין של המנהיג שיצאה מהיאכטה הקיסרית ‘הוהנצלורן’, שעגנה במפרץ לאחר הפלגה קצרה מביירות מצפון. הרציף נבנה על ידי גוטליב שומאכר, בנו של יעקב שומאכר, קונסול הכבוד של ארצות הברית בחיפה. מאביו ירש גוטליב את התפקיד ואת הבית ממול, מעבר לרחוב. בבית הזה, שומאכר אירח את שני הקצינים הבריטיים קונדור וקיצ’נר, שנשלחו למנדט בארץ ישראל כדי לרשום את תוואי השטח במנדט ולרשום מפות חדשות של האזור. כחובב ארכיאולוגיה ומקרא ידוע, שומאכר פשוט לא היה מסוגל לחשוב שהמפות האלה יעניקו לבריטים יתרון חסר תקדים על הגרמנים והטורקים, ויאפשרו להם לנצח קרבות מהותיים במהלך מלחמת העולם הראשונה שעתידה לבוא. נצחונם ושלטונם של הבריטים בארץ ישראל אפשרו להם להגלות את אותו השומאכר למצרים, עקב היותו גרמני. הוא הגן בלהט על זכותו לחזור לחיפה לביתו, ותבע את זכותו לחפירות ההיסטוריות במגידו שהיו ידועות בכל העולם. עקשתונו והלהט שלו בסופו של דבר הובילו אותו אל מטרתו, והותר לו לחזור לקראת סוף חייו. הוא הספיק לחיות בחיפה רק כשנה לאחר חזרתו, ולבסוף נפטר בשנת 1924. למרות שהתירו לו לחזור, הבריטים הזניחו את ביתו. עד היום, המבנה עומד נטוש עם חלונות שחורים ושבורים, מאחורי שלוש הקשתות בחזית. ככל בית טמפלרי, גם מעל כניסת הבית הזה מגולפים פסוקים מקראיים בגרמנית “הראה לנו את אור פניך, אדוניי!”. נמשיך הלאה אנחנו יוצאים לרחוב יפו. הוא נקרא על שם הדרך העתיקה שחיברה בין חיפה ליפו. הפיתוח המשמעותי לאורך כביש זה החל במחצית השנייה של המאה התשע עשרה, ובהדרגה הרחוב רכש את מראהו המודרני. בבניין מספר 94 נמצא מטה הארגון ‘עדאלה’ - צדק בערבית. הוא נרשם בשנת 1996 כארגון ציבורי. מטרתו היא להילחם למען זכויות אזרחי ישראל הערבים למען שוויון בישראל ולהיאבק למען זכויותיהם של פלסטינים שאינם ישראלים לחופש מישראל. למעשה, ארגון זה שואף למטרות פוליטיות וחותר לדה-לגיטימציה משפטית של קיום מדינת ישראל.