בין סמטאות העיר העתיקה של נצרת, באזור קטן וקסום, מסתתרת אחת האגדות המקומיות – חנות התבלינים נבלוסי. כיכר זו, שבימי חג מתמלאת בריקודים מסורתיים ברוח הערבית הלאומית, עם חרבות ותופי כותי, נושאת עמה זיכרונות של עבר מפואר ושל שמחת חיים. כיום, החנות סגורה, אך השלט “נבלוסי” ממשיך להזכיר את ההיסטוריה והמסורת השזורים במקום.
הכול התחיל בשנת 1890, כאשר הרוקח חג’ איסמעיל מכרום, שהגיע מהעיר שכם המקראית, התיישב בנצרת הצומחת במהירות. כינויו “שכם,” שניתן לו בשל מוצאו, הפך לסמל של איכות ושל מסורת. מאז עברו כמעט 150 שנה, והידע והאהבה לתבלינים הועברו מאב לבן במשך ארבעה דורות, כשהם שומרים על מורשת מפוארת של ניחוחות וטעמים.
נצרת, עיר של אגדות וסיפורים, ממשיכה לשמר את רוחה העתיקה, שבה כל פינה מספרת סיפור. נבלוסי הוא יותר מסתם שם – הוא סמל למסורת שנשארת חיה, גם כשהחנות עצמה דוממת.
https://nabulsi1890.wixsite.com/nabulsi1890
נצרת: מסע בזמן וברוח החלטנו לבקר בנצרת בחג המולד, אך מהר מאוד הבנו שנצרת אינה זקוקה לתירוץ מיוחד. זו עיר שמזמינה אותך בכל עונה ובכל רגע, עם קסם שמחבר בין העבר להווה. העיר מציעה שילוב מופלא של אותנטיות ומודרניות, מסורתיות וחיים שוקקים, וכל זה עטוף ברוח של קבלת פנים חמה, אנשים מחייכים ואוכל משובח.
התחלנו את סיורנו מהבאר של מרים, שהאגדה מספרת כי כאן שאבה מרים מים. משם הלכנו בין סמטאות העיר העתיקה, שהובילו אותנו אל הבזאר הססגוני, המסגד הלבן השקט, כנסיית בית הכנסת הצנועה, כנסיית הבשורה המרשימה וכנסיית בית יוסף האינטימית. המשכנו אל מוזיאון נצרת עיר המערות, שמספר את סיפור חייה של העיר בתקופות שונות, והתרשמנו מעדויות ארכיאולוגיות ייחודיות.
בסוף היום עצרנו לנוח ולהתענג על כוס קפה בבית קפה פאהום הוותיק, ולאחר מכן נהנינו מארוחה בלתי נשכחת במסעדת אלרדה ובמסעדת טישרין, כל אחת עם המטעמים הייחודיים שלה. זה היה טיול שחיבר בין היסטוריה, תרבות וטעמים – חוויה שנחקקה בזיכרון לעד.
