חומוס הוא ללא ספק המאכל הלאומי, לא רק של ישראל, לבנון או מצרים, אלא של כל המזרח התיכון. האזכורים הראשונים על חומוס בתור מאכל מתוארכים לתקופות החליפות הערבית - המאה השמינית לספירה. המאכל מבוסס על צמח קטניות הנקרא חומוס או פול כבשים בתרבויות שונות. ראוי לציין כי גרעיני חומוס היו מעובדים על ידי האדם כבר בתקופת האבן החדשה, ושרידיו נמצאו באחת הערים העתיקות ביותר בעולם - ביריחו. מעניין כי מאכל זה הגיע לאירופה לא מזמן ואירופאים החלו למרוח חומוס על הלחם כמו חמאה. בכך המנה נפגעה עמוק במבנה שלה. את החומוס שמים על הצלחת ומורחים בתנועה סיבובית, עד שמקבלים שקע קטן באמצע. יש למלא את הקערית שנוצרה במגוון תוספות משמן זית קלאסי ועד בשר טלה טחון ושעועית. הקישוטים הנפוצים והפשוטים ביותר של המנה הם חופן צנוברים, פטרוזיליה קצוצה, מלח גס ופפריקה מתוקה. שילוב מורכב יותר הוא תוספת של טחינה (סירופ שומשום), שן שום קצוץ ומעט מיץ לימון עם עלה נענע או אורגנו. בכל מקרה, אינך יכול אפילו לדמיין כמה תוספות משגעות של דמיון של שף מוכשר מנת חומוס יכולה לשאת. וצריך גם לאכול חומוס נכון: לחטט במעגל עם תנועה סיבובית עם חתיכת פיתה פריכית מטוגנת קלות. החיים היפים האלה של לחם וחומוס הם המהות הפשוטה של העיר התחתית של חיפה. מאז ועד עולם.
