הגענו לאחת מהמסעדות המוכרות ביותר במושבה הגרמנית ובכל חיפה. מייסדה, פאחדי, נולד למשפחה ערבית-נוצרית, אך מגיל צעיר נתקל בהבנה של הנטייה המינית שלו, שלא הייתה תואמת את הנורמות שהיו מקובלות באותה תקופה. הזכרו עד כמה חזקות הן תחושת השייכות וההפרדה בין "שלנו" ל"לא שלנו" בתרבות הערבית. קשה לדמיין את מה שהוא עבר כאשר גדל בסביבה כזו. פאחדי פתח את המסעדה כדרך לביטוי עצמי. לדבריו, המקום נועד לשלב בין המסורת הקולינרית של סבתו לבין המטבח הפרובנסלי שאהב אחרי שלמד אותו במהלך השנים ששהה בפרובנס. זו הייתה המסעדה הראשונה במושבה הגרמנית שבה הפך ביטוי האינדיבידואליות לפופולרי. כאן, הערך של ה"אני" אתגר את המערכת המסורתית של "שלנו" ו"לא שלנו".
מה שמדהים הוא שבדיוק במקום הזה גבולות ה"שלנו" וה"לא שלנו" מתחילים להיטשטש. המסעדה של פאחדי גורמת לנו להרהר במורכבות החיים ובקשר האנושי, איך הם יכולים להיות כל כך מסובכים ואמביוולנטיים. כאן, טעם המנות משלב בין פילוסופיה לקולינריה: המטבח הופך לגשר בין המסורת, האינדיבידואליות וערכים אנושיים כלליים.
הקהילה הנוצרית בחיפה חוגגת את חג המולד בטקס חגיגי ומרשים. רחוב המושבה הגרמנית מתמלא באורחים שמגיעים לטבול באווירת החג, לצלם את הרגעים הבלתי נשכחים וליהנות מאורם המיוחד של אורות חג המולד. האורות הללו, אולי יותר מכל דבר אחר, מעניקים תחושת פלא אמיתית. אך אם נעמיק מעט, נגלה מה מסתתר מעבר למולת החגיגות. בחרתי לשתף אתכם ברשמים שלי מההליכה ברחוב בן-גוריון, שהוא עורק מרכזי במושבה הגרמנית בחיפה, שם ההיסטוריה וההווה מתמזגים בהרמוניה מושלמת.
