תל חדיד הוא חורבות יישוב קדום. מתוארך עוד לתקופת הברזל המוקדמת. בזמן כיבוש כנען על ידי שנים עשר שבטי יעקב בהנהגת יהושע, היה במקום זה יישוב עירוני, כפי שמעידים שרידי חומת המצודה. היישוב הגיע לשיאו במאה השמינית והשביעית לפני הספירה. היא ידועה במהלך קיומה של ממלכת יהודה. בשנת 1955 נערכו כאן חפירות שבמהלכן התגלתה רצפת פסיפס מעניינת. היא מתארת את נהר הנילוס, את העיר ואת צמחיית הנהר עם הכיתוב "מצרים". הפסיפס נשמר במוזיאון הימי בחיפה. בתקופת שלטון מלכי החשמונאים, העיר התבצרה על ידי שמעון החשמונאים בשנת 143 לפני הספירה. העיר נכבשה על ידי אספסיאנוס במהלך מלחמת היהודים. בתקופת המשנה והתלמוד התגורר כאן החכם היהודי רבי יאקים מחדיד. העיר מוזכרת במפת מדבאה. אשטורי הפרחי, בהערות המסע שלו אל ארץ הקודש, כתב בשנת 1322 כי העיר שוכנת ליד לוד, והתושבים מכנים אותה חדיתא. בשנת 1949 עזבה האוכלוסייה הערבית, יחד עם תושבי כפר דניאל, לאחר נפילת לוד.
