אנחנו עומדים בגובה של כמעט שבעים מטרים מעל פני הים, על המצוק התלול והמזוהה ביותר של קו החוף, מקום שכבר היוונים ראו בו גבול טבעי בין עכו לצור. מכאן נפתח קו אופק נקי וברור: הרי הכרמל, הלגונות החופיות והעמק המשתרע עד עכו, אחד האזורים הפוריים והמיושבים ביותר באזור מאז ימי קדם. המבט הרחב מסביר היטב מדוע המקום הזה שימש תמיד נקודת התמצאות, שבה הים, המישור והסלעים מתחברים לרצף גאוגרפי אחד.
לפני שנפנה אל הרכבל שיוריד אותנו אל בסיס המצוק, אל המקום שבו מסתתרות מערות מרהיבות ביופיין, נעלה קודם כמעט עד קו הגבול עם לבנון. לאחר מכן נשוב לכאן, משום שמכאן בדיוק מתחיל שער הכניסה לשמורת הטבע.
ראש הנקרה היא מקום שבו הליכה פשוטה הופכת למסע בין יסודות הטבע ובין תקופות. הכול מתחיל למעלה, על ראש המצוק, עם מבט פתוח אל קו החוף ותחושת גבול ברורה, ואז ירידה כמעט אנכית ברכבל סוחפת מטה אל הגלים, המערות וההמיה של הים שבתוך הסלע. מחכים שם קירות גיר לבנים, מערות ים חיות, אור ומים שמשנים ללא הרף את המרחב ואת הצבע, ונוצרת תחושה שקשה להסביר במילים, כאילו הסלע עצמו נושם יחד עם הים. המנהרות מספרות סיפור של מסעות צבאיים, רכבות ודרכים שנקטעו, ושביל החוף מוביל לאורך הים, במקום שבו המצוקים והגלים מתחלפים ומשלימים זה את זה. זה לא אתר שעשועים ולא מוזיאון, אלא מקום שמזמין ללכת לאט, להתבונן, לנשום, להקשיב ופשוט להיות.
