ככל שממשיכים ללכת, נדמה שאנחנו חוצים תקופות. בתקופת האימפריה העות’מאנית, עברה כאן הדרך הראשית ליפו — רחוב יפו של היום היה חלק מציר מסחר וקרוואנים חשוב. מאוחר יותר, בימי המנדט הבריטי, נסלל במקביל רחוב חדש וישר על סוללה מלאכותית שנלקחה מהים — רחוב המלך ג׳ורג׳ החמישי, שהפך לימים לרחוב העצמאות. אותה סוללה איפשרה לא רק סלילת כביש אלא גם הקמת מזח עמוק והנחת פסי רכבת — צעד שהפך את חיפה לצומת תחבורה ונמל חשוב.

היום, האזור הזה הוא מהפנינים של העיר — בתים ישנים עם חזיתות אבן, סמטאות מלאות אופי, וריחות משכרים מהמסעדות הקטנות. אי אפשר לא לעבור אצל נימר ולטעום את השווארמה האגדית. ולמי שמחפש חוויה רגועה יותר — מסעדת שטרודל הנהדרת מחכה מעבר לפינה. עליה נדבר בטיול אחר, כי היא כבר חלק מסיפור קולינרי אחר — לא של אוכל רחוב, אלא של שולחן מלא, זמן, ואווירה.