הדרך והקברים האכרניים מתייחסים לדרך ולמצבות הקבורה הממוקמות במחוז האתונאי העתיק של אכרנה. הדרך האכרניית הייתה דרך מרכזית שחיברה את העיר אתונה לצפון-מערב ולצחוז של אכרנה. לאורך הדרך היו כמה קברים מפוארים, שמשפחות עשירות בנו להנצחת יקיריהם. קברים אלו היו מקומות זיכרון משמעותיים וסמלים של מעמד ועושר בחברה האתונאית העתיקה.

הקברים לאורך הדרך האכרניאנית הם כמה מהדוגמאות השמורים ביותר של אדריכלות קבורה מיוון העתיקה והם בולטים בעיטורים הפיסוליים והכתובות המשוכללים שלהם. בנוסף, הם מספקים תובנות חשובות לגבי האמונות החברתיות, התרבותיות והדתיות של תושבי אתונה העתיקה ונחשבים למונומנטים חשובים של אמנות ואדריכלות יוונית קלאסית. כיום, הדרך והקברים אכרניאן הם יעדי תיירות פופולריים, המושכים מבקרים מכל רחבי העולם המעוניינים לחקור את ההיסטוריה והתרבות של יוון העתיקה.

Acharnae היה מחוז באתונה, יוון. הוא היה ממוקם באזור הצפון-מערבי של אטיקה, ליד האקרופוליס. בתקופה הקלאסית, דמותו של אכרנה הייתה ידועה באופיו הכפרי וכמרכז לחקלאות וייצור כלי חרס. האזור התפרסם גם בזכות תושביו החרוצים והעמידים, שנאמר כי היו בין העניים והמחוספסים שבאתונאים.

המשמעות המדויקת של השם "אכרנאה" אינה ברורה, אך משערים כי המילה באה ממקור טרום-יווני. ייתכן שהמילה הושאלה משפה ילידית מוקדמת יותר של אטיקה או נגזרה משפה שאינה הודו-אירופית. ייתכן שהשם נקשר גם למילה היוונית "מטענים", שפירושה "קוץ" או "גדילן". יתכן שהשם נבחר בגלל אופיה המחוספס והקשה של האדמה באזור או בגלל אופיים הדוקרני או הקשה של האנשים שחיו בה. עם זאת, המשמעות המדויקת של "אחרנה" נותרה נושא לוויכוח ולספקולציות מלומדים.

האכרנים, כפי שכונו תושבי המחוז, נודעו בקשרי הקהילה החזקה שלהם ובתמיכתם בדמוקרטיה שצמחה באתונה במאה ה-5 לפני הספירה. הם היו ידועים גם באומץ לבם ובגבורה, שכן רבים נלחמו כהופליטים בקרבות נגד הפרסים והספרטנים.

כיום, נדמה העתיקה של אכרנה זכורה כאחת הקהילות הביקורתיות והמשפיעות ביותר באתונה הקלאסית. מורשתו ממשיכה להיחגג באמנות, ספרות וארכיאולוגיה של יוון.

הכיכר נבנתה במחצית השנייה של המאה ה-19, במקום בו עברה פעם חומת העיר של אתונה הקלאסית. במהלך הבנייה התגלו קברים עתיקים. בית העירייה והבנק מתארים את הארכיטקטורה הניאו-קלאסית של תקופה זו.

אתה יכול למצוא את הפסל של פריקלס בכיכר כמחווה של האתונאים לשליטם האגדי.

פריקלס היה מדינאי וגנרל מפורסם של אתונה העתיקה שחי מ-495 לפנה"ס עד 429 לפנה"ס. הוא היה אחד המנהיגים הבולטים של הדמוקרטיה האתונאית ומילא תפקיד חיוני בפיתוח הדמוקרטיה והתרבות האתונאית. במהלך הקריירה הפוליטית הארוכה שלו הפך פריקלס את אתונה למרכז כוח ותרבות משמעותי בעולם העתיק. לעתים קרובות מיוחס לו מעמד המייסד של תור הזהב האתונאי.

פריקלס זכור בזכות תרומתו לאמנויות ולארכיטקטורה, שכללה את בנייתם של רבים מהמבנים המפורסמים ביותר באתונה, כולל הפרתנון, הארכטאום והפרופילאה. הוא זכור גם בזכות נאומיו ותמיכתו בעם האתונאי, מה שזיכה אותו בפופולריות רבה והפך אותו לאחת הדמויות האהובות ביותר באתונה העתיקה.

כיום, פריקלס זכור כאחת הדמויות המשפיעות ביותר ביוון הקלאסית. מורשתו ממשיכה להיחגג בהיסטוריה ובתרבות של יוון והעולם המערבי.

פריקלס נשא את דברי ההספד המפורסמים שלו, נאום לכבוד החיילים האתונאים שמתו במהלך המלחמה הפלופונסית הראשונה, בו שיבח את מעלותיו וערכיו של העם האתונאי ואת הישגי העיר-מדינה. להלן קטע ממקרא ההספדים של פריקלס, כפי שתועד על ידי ההיסטוריון תוקידידס:

"מה שאני משבח הוא האיש האמיץ, שאינו נרתע מהמוות, אלא פוגש אותו פנים אל פנים; אשר במלחמה, לא נרתע בצעקות קו הקרב, ולא נסחף בשלום על ידי הנאות החיים. אדם כזה הוא אזרח אמיתי, וארצו טובה לו יותר. ואל לנו לשכוח שלאזרח טוב צריך להיות לב אציל ולהיות מוכן לתת את חייו למען המדינה אם צריך ."

בקטע זה, פריקלס מדבר על תכונותיו ומעלותיו של האזרח האתונאי, ומדגיש את החשיבות של אומץ, חוסר אנוכיות ומחויבות לרווחת המדינה. פריקלס ביקש לעורר השראה ולרומם את העם האתונאי באמצעות דבריו, ועודד אותם לאמץ את הערכים והאידיאלים שלדעתו עומדים בלב הדמוקרטיה האתונאית.