בית לולי הוא אחד הבתים העתיקים ביותר בפריס. סיפורו מקושר לז'אן-בטיסט לולי. הוא נולד במשפחתו של טוחן פלורנטין ב- 28 בנובמבר 1632. ז'אן-בטיסט הגיע לצרפת במארס 1646 בפמלייתו של הדוכס דה גויס כמורה איטלקית לאחיינית המלכותית. תככים וקונספירציות בארמון שולחים את האחיינית מדמואזל דה-מונפנסייה לגלות בטירה של סן-פארגו. ז'אן-בטיסט רצה להישאר בפריס, ביקש להיפטר מתפקידו, ועד מהרה החל לשרת בחצר המלוכה, הלחין מוסיקה לבלט ורקד אותם עם המלך ואנשי החצר. בשנת 1662 התחתן ז'אן-בטיסט עם מדליין בתו של המלחין מישל למברט. הנישואין נערכו לבקשת המלך לואי ה -14, שהיה עייף להפסיק את המלחין למעשי קונדס הומוסקסואליים. מולייר ערך את הופעת הבכורה שלו בפריס בשנת 1658 וחמש שנים לאחר מכן כבש את לבו של לואי ה -14. המלך ביקש ממולייר לכתוב מחזה בו רצה לרקוד. מולייר ולולו עבדו על המחזה "נישואים שבויים", שהתחיל ידידות חזקה ביניהם. ז'אן-בטיסט קיבל ממולייר 11,000 ליבר כדי לקנות אדמות ולהקים בניין. הברק הארכיטקטוני היפהפה, הפופולרי בימי מלך השמש, נראה על החזית, מעוטר במסכות של באכוס ותבליטי בסיס עם דימוי של סמלים מוסיקליים. ב- 8 בינואר 1687, בניצוח הופעתו "טה דעום" (עבורך, לורד), פצע לולי את רגלו בקצה המקל, שבאותה עת היכה את הקצב. הפצע התפתח למורסה ועבר לגנגרנה. ב- 22 במרץ 1687 נפטר המלחין. הבית הזה מכיר פריזאים מפורסמים רבים באותה תקופה. על קירותיו נזכרים מוזיקאים, ספרות, ואמנים מתקופת הבארוק היפה של מלך השמש. את המוזיקה שהלחין לולי אפשר לשמוע היום. Translated with Google Translate
ההליכה המדהימה הזו ברחובות העיר תראה לנו את הדרך בה רואים פריזאים את פריז. קטעים מפוארים שנחשבו בעבר לבוטיקים יוקרתיים פינו את מקומם לשאנז אליזה, אך שמרו על הקסם. עיר תקופת מלך השמש - לואי הארבעה עשר תראה לנו את בורסה המפורסמת ותאכיל אותנו באוכל הרחוב הלא שגרתי ביותר. עידן הבארוק המרהיב יסתיים בכיכר הניצחון עם אנדרטה הדומה לסוס הברונזה וסרט מודרני על הניצחונות הקטנים של בנים וגברים. המעבר לחלק אחר של העיר דרך החנות הקולינרית המפורסמת ביותר ובית הספר למוזיקה אלגנטי יראה לכם את הדרך בה פריזאים אוהבים את פריז. נמצא את עצמנו ברובע פריז לס הולס ונבין מדוע אמיל זולה כינה חלק זה של העיר רחם פריז. בשלב הבא, נמצא מרכז מהמם לחלוטין של פומפידו ומזרקת סטרווינסקי, שעלולים לגרום למחלוקת רבה ביחס לאמנות עכשווית. ובכן, לסיכום, אנו מסתכלים על החנות הנעימה ביותר לעיצוב פנים ומסיימים את המסע שלנו ברובע היהודי של מארה. פריז, כפי שרואים זאת פריזאים. Translated with Google Translate
