בעיני רבים שמה של הכנסייה ככנסיית בית כנסת עשוי להיראות מוזר ולגרום לשאלות. בתקופת בית שני, בתי כנסת לא היו מקום של תפילה אלא היו מרכזים קהילתיים ובתים חיוניים לפרשנות המקרא. לוק הקדוש מתאר את האירועים שהתרחשו בבית כנסת זה: "והוא הגיע לנצרת, שם הוא גדל ונכנס, כרגיל, ביום השבת לבית הכנסת והתחיל לקרוא." קשה לקבוע באופן חד משמעי כי בניין מסוים זה הוא האתר ההיסטורי של בית הכנסת בנצרת. במקביל, אזכור לוק צריך לבוא לידי ביטוי בגאוגרפיה של ארץ הקודש. עולי הרגל הזכירו את המקום כבית הכנסת העתיק בנצרת, החל מאמצע המאה ה -7. צלבנים בנו כאן כנסייה גדולה, שהייתה שייכת לפרנציסקנים. שליט הגליל הערבי, דאר אל עומר, העניק כנסיה זו לקהילה המלכית היוונית הקתולית, ששחזרה את הכנסייה בשנת 1887. Translated with Google Translate
החלטנו לבקר בנצרת בחג המולד. אבל מהר מאוד תפשנו שאפשר וצריך לבוא לנצרת ללא סיבה מיוחדת. זו עיר מאוד שלמה, אותנטית, מסורתית ומודרנית בעת ובעונה אחת. עיר עם עם רוח טובה, אנשים מחייכים ואוכל טעים. עשינו טיול מהבאר של מרים דרך רחובות העיר העתיקה אל הבזאר הצבעוני, המסגד הלבן, כנסיית בית הכנסת, כנסיית הבשורה וכנסיית בית יוסף, מוזיאון נצרת עיר המערות, בית קפה פאהום, מסעדת אלרדה ומסעדת טישרין. זה היה טיול נפלא!