בשדרות רוטשילד עומד לו כיסא על במה. עליו, התיירים אוהבים לקחת סלפי כאילו שהם יושבים בכס המלכות. הרבה גם שואלים ומתעניינים בעיקרון של הכיסא האקראי הזה, אבל הפריט הזה לא קיים בשביל לסמל משהו, למתוח ביקורת או לתת עקרונות לעיר. הכיסא קיים בשביל שכל אדם שרואה אותו יראה משהו משלו בכיסא. מה שאני רואה הוא – רפליקה לקפה קנקן ההיסטורי, היכן שחבבו אינטלקטואלים וסופרים להיפגש. הכיסא ה"וינאי" מאוד מתאים לסצנת קפה קנקן. מי יודע, אולי על כיסא כזה ישב פעם נתן אלטרמן כשהמוזה תקפה אותו והוא כתב את אחד היצירות המפורסמות שלו. ממול, ניצבת השוקולדיה המפורסמת "מקס ברנר". עודד ברנר, גבר ישראלי ממוצע, אחרי שירותו הצבאי נרשם לקורס קונדיטוריה בבית הספר "תדמור". הקורס מומן על ידי משרד העבודה, ויועד לחיילים משוחררים. כך הכל התחיל. כאשר ברנר נקשר למקצוע הקונדיטוריה בנשמתו, נשלח ללימודי קונדיטורה באוסטריה, גרמניה, ושווייץ ולאחר שכשרונו הבשיל פתח את החנות הקונדיטורית הראשונה שלו ברעננה, יחד עם עמיתו מקסים פיכטמן בשנת 1996. היום, הרשת שלו "מקס ברנר" שייכת לענקית המזון "שטראוס".
המסלול שלנו מתחיל בכיכר הבימה. הכיכר מחברת את שדרות רוטשילד עם שדרות ח"ן (חיים נחמן). בשדרות חיים נחמן, בבית מספר 1, נחתם הסכם הכניעה על ידי הנציגים הערביים ב-13 למאי 1948, ויום אחד למחרת הוכרזה עצמאותה של מדינת ישראל בבית שנמצא בצד השני של שדרות רוטשילד, בביתו של ראש העיר ההיסטורי של תל אביב – מאיר דיזנגוף. המסלול עובר בדיוק בין שתי הנקודות הללו ומגלה את תולדות העיר העברית במלוא תפארתה, עם סיפורי בתים ואישים. זהו המסלול האולטימטיבי להכיר ולהבין את תל אביב.