מהנקודה הגבוהה של הר הכרמל נפרשת תצפית מרהיבה על כל צפון הארץ, עד לגבול עם לבנון. מרחוק ניתן לראות את הרי הגליל העליון, בעוד שלצידנו, אך עדיין בגובה, נמצא הגליל התחתון. למרגלות ההר נמצא עמק הקישון, בו הוקמו בתי הזיקוק על ידי הבריטים, ובסמוך להם נמצא הנמל, שנבנה גם הוא בתקופת השלטון האנגלי. הרחוב הישר, כמשיכת חץ, עולה מהנמל אל ההר, ובשני צדדיו בתים עם גגות רעפים אדומים - הרחוב המרכזי של המושבה הגרמנית. החלק האמצעי של מדרון ההר הוא שכונת הדר, העיר העברית הראשונה של חיפה, שם, בין העצים, ניתן להבחין בכיפה אפורה - בניין הטכניון, מוסד לימודים מכובד שנוסד בשנות העשרים בעזרת תרומותיו של ויסוצקיס, מייסד בית התה במוסקבה.

הגן הבהאי משתרע על 19 טרסות הממוקמות סביב המקדש, שהוא קברו של מייסד הדת הבהאית. הדת הבהאית נוסדה במאה ה-19, וערכיה העיקריים כוללים שוויון, הרמוניה ויופי.

הגנים הבהאים מדגישים את יופיו של הנוף, תוך שילוב מושלם בין צמחייה מרהיבה וארכיטקטורה ייחודית.
מול כנסיית המנזר סטלה מאריס (כוכב ים) נמצא קבר אחים של חיילי צבא נפוליאון. נפוליאון לא הצליח לכבוש את העיר עכו, שנמצאת בצדו השני של מפרץ חיפה, ונאלץ לסגת. הוא השאיר את חייליו הפצועים והחולים במנזר, אך השליט הערבי של עכו, אל ג'זאר, פרץ אליו לאחר עזיבת הכוחות הצרפתיים וטבח בכל מי שנשאר במקום.
ארמונו של המלך הורדוס הגדול התמקם בין התיאטרון להיפודרום וצפה אל הים. היה בו גם מכלול של בריכות וטרסות יפות. באותו ארמון התגוררו המושלים הרומאים של חבל ארץ יהודה לאחר מות הורדוס. אבן זיכרון ששרדה עד היום מזכירה את פונטיוס פילטוס, השליט הרומי ביהודה. הוא קבע את הארמון הזה כבית מגורים ומכאן יצא לירושלים, שם פסק את הוצאתו להורג של ישוע הנוצרי.
הביזנטים ירשו את קיסריה מהרומאים ובנו מחדש את העיר בסגנון שלהם. המבנים הפכו לקטנים יותר, הפסיפסים היו פשוטים יותר, והסמלים הפגניים הוחלפו בדמויות מהברית החדשה. עם זאת, התוכנית הכללית של העיר לא שינתה הרבה, למעט מתקני הבידור. ההיפודרום ומאוחר יותר התיאטרון ננטשו. המלאכה והמסחר פרחו. בצומת הרחובות היו שירותים ציבוריים, ולאורך המדרכות היו חנויות, טברנות ומחסני העיר, שירדו בדרך אל הנמל והים.

קיסריה הביזנטית כללה רבעים שלמים שנבנו על פי רשת רחובות ישרים. כל אחד מהרחובות נקרא קרדו או דקומאנוס – הרחוב הראשי והרחוב המשני. הרבעים נועדו לצרכים ספציפיים, כמו למשל רובע המרחצאות הציבוריים, רובע המחסנים וארקדות הקניות.
בתקופת הצלבנים הייתה קיסריה קטנה בהרבה מאשר בתקופה הביזנטית. העיר הוקפה בחומת מבצר, שנבנתה על ידי מלך הפרנקים, לואי התשיעי, במו ידיו. חפיר רחב מלא מים רץ למרגלות חומות המבצר. גשר ששימש כמעבר מעל החפיר הוביל לעיר ממזרח, אך היו גם כניסות מצפון ומדרום. במערב היה נמל, שהיווה את הקשר בין קיסריה לאירופה.

הנמל הקיסרי המפורסם ידוע ברחבי העולם בזכות פיתרון הנדסי ייחודי ויישום טכני מבריק. הנמל שרד עד היום, אם כי בחורבות שנמצאות מתחת לפני הים. אזור האגן הפנימי של הנמל יבש והפך לקרקע, וכיום הוא מכוסה במדשאה.