ויה פראטה עופרים מיום 20 במאי 2023

ה-Via Ferrata, שמקורו באיטלקית שפירושה "שביל ברזל", הוא מסלול טיפוס מוגן המצוי בהרי האלפים ובאזורים הרריים אחרים. הבנת המורכבות של מסלול ויה פראטה היא חיונית, מכיוון שהיא לא רק משפיעה על המוכנות שלך אלא גם קובעת את בטיחותך.

נכון למאי 2023, ישראל מתהדרת בשלושה מסלולי ויה פראטה, כל אחת ברמת קושי משתנה. זה שאני מבקר בו מדורג במקום השלישי מבחינת מורכבות. האתגר שלה טמון בעיקר בעומס האינטנסיבי של פלג הגוף העליון שהוא מאתגר מאוד את המטפסים. לפיכך, בדרך כלל נעשה שימוש בקארבינר קצר יותר, אשר רק דורש אחיזה כאשר המטפס עומד זקוף. טכניקה זו מספקת לזרועות הפוגה נחוצה. עם זאת, זה דורש מיומנות ותרגול כדי לשלוט.

מדריך אוסף את הקבוצה כדי להדריך את המטפסים בתהליך, מסביר כיצד לנווט את המסלול בצורה יעילה ולהבין במהירות את הטכניקות הדרושות. ההדרכה שלהם חשובה לא רק בהבטחת טיפוס בטוח אלא גם בשיפור החוויה הכוללת, ומאפשרת למטפסים להעריך במלואה את האתגר המלהיב והנופים המדהימים שמציעה ויה פראטה.

כשאנו חוצים את הכבישים ומתחילים את העלייה אל תחילתו של ויה פראטה, אנו מוצאים את עצמנו ליד הכפר הערבי אעבד, מקום משופע בהיסטוריה ומסורת.

אעבוד, השוכנת בין יישובים עתיקים שהוקמו לפני כמעט 3000 שנה, משדרת שלווה ורוגע. מיקומו, הרחק מצירי תנועה מרכזיים, שימר את המסורת הייחודית שלו. ממוקם על המדרונות המערביים של הרמה המרכזית, הוא מציע נופים עוצרי נשימה ושקיעות מהפנטות.

ארץ זו, ספוגה בהיסטוריה של ימי קדם, הייתה בעבר ביתם של ציביליזציות שסגדו לאליליים הפגאניים בעל ואסטארטה. פסלים של אלילים אלה נערצו במבנה צנוע הבנוי מאבנים לא מסוטטות. "במה" מוגבהת עומדת בו כצוואה היסטורית, ומזכירה מנהגים עתיקים שבהם ניתנו פעם מנחות לאלים.

לאעבוד יש מקום מיוחד במסורת המקומית והנוצרית כאחד. מאמינים שזה מקום הולדתו של הנביא עובדיהו (עבדיה), והמסורת הנוצרית מקדשת את הכפר כאחד מהיישובים המוקדמים ביותר של יהודה העתיקה, שתושביו הוטבלו על ידי ישוע המשיח.

נכון לשנת 2010, אעבד התגאתה באוכלוסייה של כ-2200 תושבים, כאשר כ-900 הזדהו כנוצרים. בין ציוני הדרך הקהילתיים שלה מוזכר בית ספר קתולי שבו לומדים ילדים נוצרים ומוסלמים. מוסד חינוכי זה, שהוקם בשנת 1913, ממשיך לשמש מגדלור של למידה וחילופי תרבות, המשקף את ייחודו הדתי אתני של הכפר הקסום הזה.

כשיוצאים למסלול זה, נתקלים מיד בעלייה החדה והמהירה של ויה פראטה. במהירות הבזק אנו צוברים גובה, הנוף נשקף מתחתינו, וחושף מרבדים מרהיבים של השטח שמסביב. יותר ממחצית המסע לוקח אותנו לאורך אנכי שבו כוח, שיווי משקל וטכניקה חיוניים.

הטיפוס הראשוני מאתגר, מצריך קרבין קצר כדי לשמור על אחיזה ושיווי משקל. עם רגליים כפופות וכפות רגליים נטועות בחוזקה על פני הסלע, על המטפסים לנוע באופן שיטתי במה שמכונה "טיפוס אופקי". טכניקה תובענית זו מחייבת גם מאמץ פיזי וגם חדות נפשית, בעיקר מכיוון שאנו נמצאים בתנועה עופקית מתמדת.

ויה פראטה זו, השלישית הכי מאתגרת בישראל נכון למאי 2023, אין לנסות לטפס בה בקלות ראש. עליותיו התלולות והמעברים התובעניים מבחינה טכנית דורשים ניסיון טיפוס ניכר. מטעמי בטיחות וכדי להבטיח חווית טיפוס מתגמלת, מומלץ מאוד לצאת למסע זה בליווי מדריכים בעלי ניסיון רב. המומחיות שלהם תהיה לא יסולא בפז בניווט אתגרי המסלול, החל ממתן עצות לגבי הטכניקות הטובות ביותר ועד להבטיח שהמטפסים ישמרו על האיזון והקצב הנכונים. ההרפתקה הייחודית הזו מציעה מבחן של סיבולת ואומץ ובטוח תשאיר רושם מתמשך.

לאחר כשעה וחצי לתוך המסע שלנו, אחד מחברי הקבוצה שלנו נפל מהצוק. חגורות הבטיחות של מערכת ה-Via Ferrata פעלו ללא רבב, והוא היה בטוח, אבל החזרה ל-Via Ferrata התבררה כמשימה לא פשוטה. היעדר תמיכת כף הרגל גרם לניסיונות להתרומם באמצעות ידיו ללא הצלחה.

המדריך המנוסה שלנו הצליח לרדת מתחת למטפס, שהיה במצוקה, באמצעות חבלים ומהדקים עוקפים כדי לספק דריסת רגל. מדריך שני וחבר הקבוצה נוסף סייעו לו לטפס בחזרה אל המדף. מהמדף הזה, החבר שלנו הורד בחבל דרך פתח אל מדף צוק תחתון. כאן פגש אותו המדריך השני, והם הצליחו לחזור בשלום לבסיס יציאה למסלול.

כל פעולת החילוץ ארכה כשעה וחצי. אירוע זה מדגיש את חשיבות הניסיון של המדריכים ואת היעילות של מערכת Via Ferrata בהבטחת בטיחות המטפסים. ההרפתקה, למרות רגע המתח שלה, הסתיימה בשלום עבור כל המעורבים, והיווה תזכורת רצינית לסיכונים הטמונים בטיפוס על סלעים ולאמצעי הבטיחות הדרושים.

המשך המסע היה עבורי מאתגר. היותי עומד על המדף במשך שעה וחצי רוקנו את כוחי. לא התכוננתי מספיק לטיול; הידיים שלי היו חשופות עד המרפקים, והרגליים שלי עד הברכיים. השמש הפגינה את נוכחותה במהירות, והחלקים החשופים של גופי בסופו של דבר נכוו בקרניה החזקות. יתר על כן, הסלעים החדים השאירו שריטות על הידיים והרגליים שלי. זה חיוני לעולם לא לצאת למסלול עם ידיים ורגליים לא מוגנות. השיעור הזה הוא לקח שלמדתי לכל החיים.

החלק המרתק ביותר במסע הוא הליכה בשני חבלים; אחד בתחת המיועד לדריכה והאחר בחלק העליון לאחיזה עם הידיים. זה לא מרתיע כמו שזה עשוי להיראות, וזה אפילו מהנה בהשוואה לסלעים החדים ולדרישה המתמדת של איזון עם הרגליים.

עייפות הרגליים היא מציאות, וחיוני לשמור אותן ישרות בכל עת. כל הזדמנות לעמוד זקוף לגמרי היא ברכה, גם אם זה אומר איזון בין שני חבלים - האחד מתחת לרגליך והשני מעל ראשך.

השליש האחרון של המסע קל יותר משני החלקים הראשונים. כאן, אתה לא מתמודד כל הזמן עם צוקים אנכיים - יש קטעים משופעים שבהם אתה יכול להעביר את משקל הגוף שלך על הרגליים, ויש מדפים למנוחה. יש לך אפילו הזדמנות לשבת מדי פעם. קטע זה מציע הפוגה מבורכת, ומאפשר לך להסדיר את הנשימה ולהחזיר קצת אנרגיה להמשך ההרפתקה. זוהי עדות למגוון האתגרים והתגמולים שמסלול ויה פראטה הייחודי הזה מציע למבקרים שלו.

לאחר השלמת מסלול ויה פראטה, יש הזדמנות לנוח ולהתפעל מההרים שמסביב, לספוג את היופי תוך הרהור על כמה דברים מהעבר של המקום. למשל, אפשר לחשוב על השם "עופרים", שם עברי נפוץ המתורגם ל "צבאים צעירים". שם זה משמש ברחבי ישראל עבור מקומות שונים, כולל יישובים קהילתיים, מאפיינים גיאוגרפיים ואתרים, המזכירים לנו את התרבות הישראלית התוססת.

הנוף הפנורמי מציג גם הצצה לאזור בנימין, הקרוי על שם שבט בנימין המקראי. אזור משמעותי זה היה חלק מהשטח המוקצה לשבט. הרי שומרון המלכותיים מונחים לפנינו כעדות אילמת למשמעות ההיסטורית והגיאוגרפית של האזור.

מבטנו עשוי לראות גם את הכפר אעבוד, ביתה של כנסיית ברברה הקדושה. בעידן הביזנטי, אעבוד היה משופע בכנסיות ומנזרים רבים. כיום, שתי כנסיות המוקדשות לברברה הקדושה, נמצאים בכפר. אחת אורתודוקסית ואחת קתולית.

הכנסייה הקתולית, שהוקמה על שרידי המנזר הביזנטי של סנט שמעון, שומרת על פסיפס עתיק, בעוד שלכנסייה האורתודוקסית יש חשיבות מיוחדת, לאחר ששוקמה בשנת 1030 לספירה בעקבות הרס רוב המקומות הקדושים הנוצריים על ידי חכים, הכנסייה הקתולית. שליט פאטימי של מצרים.

לקחת רגע לנוח ולהרהר בנרטיבים ההיסטוריים הללו הוא כמו לטבול בנוף, המוסיף עומק ופרספקטיבה למסע שלנו. המשמעות ההיסטורית של אזור זה, העושר התרבותי והיופי הטבעי יוצרים חוויה ייחודית לחובבי ההרפתקאות, חובבי ההיסטוריה וחובבי הטבע כאחד.

מראה הגדילן הגדול, צמח הידוע בעלים הגדולים ובפרחיו הסגולים הדוקרניים, מבשר את סופו של האביב הישראלי המהיר והיפה. כשהקיץ מתחיל, הוא מכניס אקלים חם וקשה יותר, ומאותת שסוף מאי הוא החלון האחרון לפעילויות בטבע מאתגרות כמו זה שזה עתה סיימנו. החודשים הבאים יביאו טמפרטורות שהופכות משלחות כאלה ללא נבונות ועלולות להיות לא בטוחות. הגדילן הגדול, במלוא פריחתו המלכותית, משמש אפוא לוח שנה טבעי, המסמן את מעבר העונות ואת התגובה ההסתגלותית שלנו אליהן.

המגע הבלתי פוסק של כבל הברזל עלול לגבות מחיר כבד כאשר העור לא מוגן. כאשר הכפפות אינן מכסות את האצבעות במלואן, החיכוך כנגד הפלדה עלול להוביל לשחיקה ואי נוחות, תופעה שכיחה במהלך חווית הטיפוס שלנו ב-Via Ferrata.

מצב זה, לעומת זאת, מציב דילמה לא פשוטה. מצד אחד, כפפות עם אצבעות סגורות לחלוטין יכולות להציע הגנה טובה יותר, ולחסוך את הידיים שלך מאינטראקציה גסה עם הכבל. מצד שני, כפפות כאלה יכולות להתגלות כבלתי מעשיות בעת שימוש בסמארטפון או במצלמה כדי ללכוד את התמונות המדהימים המקיפים את המסלול. הסרת כפפות בכל פעם לצילום יכולה להיות מאתגרת בתנאים כל כך תובעניים.

גם הברכיים לא חוסכות. השטח הסלעי עלול להוביל לשריטות וחתכים, במיוחד אם אתה בוחר במכנסיים קצרים במקום במכנסיים באורך מלא. החספוס של הנוף מצדיק שימוש במכנסיים להגנה טובה יותר. זה לקח קשה שנלמד במלואו בגובה רב של ויה פראטה - אי אפשר להפריז בחשיבותו של ציוד מתאים.

למרות הניסיונות הללו, אי אפשר לזלזל בהתרגשות שבכיבוש המסלול המאתגר ויה פראטה. זו חוויה שמתנגדת לכאב, אי נוחות ופחד. תחושת ההישג העצומה, עומס האדרנלין והגאווה על מסע באחד השבילים המאתגרים ביותר בישראל הופכים את כל השפשופים, הכוויות והכאבים לשווים את זה.

זוהי עדות לחוסן של הרוח האנושית - היכולת שלנו לסבול, לאתגר את עצמנו ולהתגבר על מכשולים שעלולים להיראות בלתי אפשריים. תחושת הניצחון ששוטפת אותך עם הגעתך לקצה המסלול היא חסרת תקדים ויסולא בפז. זה לא רק על המסע או על היעד אלא על הניצחון על המגבלות של האדם. התחושה הזו היא, ללא ספק, הפרס המשמעותי ביותר שהרפתקה ויה פראטה יכולה להציע.