Places to visit in Стокгольм, Boo, Vaxholm, Resarö
שטוקהולם ווקסהולם 12 באוגוסט 2022
נתיבי הים שבין שטוקהולם לוקסהולם הם חוויה בלתי נשכחת. כאן תוכלו ליהנות במלואו מהיופי של ארכיפלג שטוקהולם. המסע מתחיל ממש במרכז העיר, שם תוכלו להתפעל מהנוף המדהים של שטוקהולם מסיפון הספינה.
כשהספינה יוצאת מהעיר ואל הארכיפלג, הנוף משתנה באופן דרמטי. איי סלעים עם עצי האורן והקוטג'ים הקטנים שלהם יוצרים אווירת שלווה. המים רגועים והשמש הקיצית מעניקה לים צבע כחול עמוק.
הנסיעה ל-Vaxholm אורכת כ-45 דקות וכוללת מספר איים ואיונים בהם ניתן לראות קוטג'ים היסטוריים ובקתות קיץ. המסלול עובר דרך ערוצים צרים, נמלים קטנים ונמלים בהם עוגנות סירות מכל הצורות והגדלים.
בסך הכל, מסלול השייט משטוקהולם לוקסהולם הוא דרך מצוינת לחוות את היופי הטבעי והשלווה של שוודיה בקיץ.
בהגיעכם לווקסהולם, אתם צוללים לתוך האווירה המיוחדת של חיי האי.
וקסהולם הוא אי הממוקם כ-30 ק"מ מזרחית לשטוקהולם. האי הוא יעד תיירותי פופולרי, הידוע בעיר העתיקה הציורית שלו, שיש בה בתי עץ שמורים היטב ורחובות מרוצפים. באי יש גם מבצר שמור היטב שנבנה במאה ה-16. המצודה פתוחה למבקרים ומציעה הצצה להיסטוריה הצבאית של האי. וקסהולם ידועה בפירות הים שלה ובמטבח השוודי המסורתי.
כדי לסיים את היום בשקיעה, שייט קיאקים דרך התעלות והמיצרים סביב שמורת הטבע הגדולה ביותר בארכיפלג שטוקהולם הופך את היום הזה לבלתי נשכח.
הפסל של המלך גוסטב השלישי ממוקם בפארק של בית האופרה המלכותי, ליד הארמון המלכותי בשטוקהולם. הוא הוזמן על ידי ממשלת שוודיה ב-1816 לזכרו של המלך גוסטב השלישי, ששלט בשוודיה מ-1771 ועד מותו ב-1792. גוסטב השלישי נולד בשטוקהולם ב-1746 והפך למלך שוודיה ב-1771. הוא היה בנם הבכור של המלך אדולף פרידריך והמלכה לואיז אולריקה. גוסטב השלישי ידוע בהצלחותיו הצבאיות במהלך מלחמת רוסיה-שוודיה (1788-1790) ובמאמציו לרפורמה בממשלת שוודיה. הוא היה פטרון האמנויות והתרבות וזוכה לעזרה להחיות את התיאטרון והאופרה השוודית. הוא גם היה פטרון המדעים ותמך במספר משלחות לחקר הקוטב הצפוני. הוא היה מליץ למען זכויות פשוטי העם וביקש לשפר את תנאי חייהם. הוא היה אחד ממלכי נאורות שהאמין בכוחם של התבונה והחינוך לשנות את החברה. הוא נרצח ב-16 במרץ 1792 על ידי קבוצת מתנקשים ממשפחות שוודיות אצילות ומותו סימן את סוף עידן בהיסטוריה השוודית. גוסטב זכור בזכות תרומתו לאמנות ולתרבות, ובשל מאמציו למודרניזציה של הפוליטיקה השוודית.
הפסל עוצב על ידי הפסל הצרפתי ז'אן בטיסט ד'הו ויצוק בברונזה. העבודה האמנותית זו נחשבת לאחת מיצירות האמנות החשובות ביותר מתחילת המאה ה-19 בשוודיה. הפסל בולט בתיאור הריאליסטי שלו של המלך ובתשומת הלב לפרטים. המלך גוסטב השלישי מתואר כגנרל ועם חרב, סמל להישגיו הצבאיים. הפסל נמצא במקור מול הארמון המלכותי, אך הועבר למיקומו הנוכחי ב-1853. הפסל הוא אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בשטוקהולם ונחשב גם לסמל של העיר.
מהפסל של המלך גוסטב השלישי, טורג סרגל וסלאב עולים עמוק לתוך גמלא סטן - יש הבדל גדול בין שני השמות הללו של הכיכר. השם הראשון מזכיר את האדריכל הפורה ביותר של בירת שוודיה. והשני מדבר על הפעילות הפוליטית של השוודים. בדרך כלל מתקיימות כאן שביתות והפגנות. אם כלונסאות פוליטיות וחברתיות נועדו למשוך את תשומת הלב של ממשלות, אז אוהדי ספורט ממלאים את הכיכר כדי לחגוג את הניצחונות של אלילי הספורט שלהם. לרוב זה נבחרת ההוקי הלאומית "שלושה כתרים".
למקום הזה ישגם מוניטין ולא מאוד מחמיא. באחד העיתונים השוודיים המרכזיים אפשר לפעמים לקרוא את זה: "אנשים מוכרים סמים ומזריקים הרואין לעיני כולם בשוק סרגלס בשטוקהולם. המשטרה והפוליטיקאים ממשיכים להבטיח לפעול, אבל שום דבר לא קורה". הסחר בסמים סביב הכיכר הזו הושווה לבתי קפה בהולנד. עם זאת, יש הבדל גדול: זה לא חוקי כאן.
אבל תשאלו כל מי שגר בטוקהולם מעל שנה 35 מה מזכיר לו סרגלס טורג, והתשובה היא זהה. אומרים מרי. מריה הייתה אישה זקנה. מדי יום, בכל מזג אוויר, היא ניגנה כאן באורגנול, שרה שירים נוצריים וחילקה לעניים כריכים מתוצרת ביתה. עד שנפטרה בגיל 84.
Strömkajen הוא מזח ימי הממוקם בשטוקהולם, שוודיה. הוא ממוקם על קו המים של העיר, ליד הארמון המלכותי והעיר העתיקה. המזח הוא מקום פופולרי למבקרים ליהנות מנופים של העיר והמים שמסביב. הוא משמש כנקודת מוצא לסיורים בסירות בשטוקהולם ובארכיפלג. זהו גם מקום פופולרי עבור המקומיים לטייל ולהירגע. מכאן נצא ל-Vaxholm.
אבל, לפני שאתם מזמינים טיול באינטרנט, גשו לקופות ושימו לב איך הם מעוצבים. נפתחו בשנת 2013, בנייני פח אלה זכו במספר פרסים והיו מועמדים כבניינים היפים ביותר בשטוקהולם.
Norrström הוא המוצא הראשי של אגם מאלרן לים הבלטי במרכז שטוקהולם. מיצר זה היה פעם חלק חיוני מכלכלת העיר שכן הוא שימש להובלת סחורות ומטענים ברחבי שטוקהולם. במאה ה-19 הייתה נורסטרום מזוהמת מאוד מפסולת תעשייתית וביוב, מה שהוביל לירידה באוכלוסיית הדגים ויצורים חיים מימיים אחרים. בתחילת המאה ה-20 עשתה שטוקהולם מאמצים רבים לנקות את המיצר ולשפר את איכות המים. כיום, הנורסטרום נחשב לאחד הנהרות העירוניים הנקיים באירופה והוא ביתם של אוכלוסיה מגוונת של דגים ויצורי ים אחרים. במהלך הקיץ, נורסטרום מארח מספר פסטיבלים ואירועים, כמו פסטיבל המים של שטוקהולם.
הנורסטרום ידוע גם כיובל של מיצר שטוקהולם. זהו נתיב מים צר המחבר את הים הבלטי למפרץ בוטניה, המפריד בין הבירה השוודית שטוקהולם לבין האי סודרמאלם. המיצר היה נתיב מים חשוב למסחר ותחבורה עוד מימי קדם. בתקופת הוויקינגים שימש המצר כציר הסחר העיקרי בין יישובי סקנדינביה באזור לשאר מדינות אירופה. במהלך ימי הביניים, המצר נשלט על ידי ברית ההנזה, ברית מסחר רבת עוצמה של ערי צפון אירופה. במאה ה-16 היווה המצר מספר קרבות ימיים בין שוודיה לדנמרק במהלך מלחמת שבע השנים הצפונית. במאה ה-18 שימש המצר כציר תחבורה מרכזי לעצים ולחומרי גלם אחרים שהיו מבוקשים מאוד במהלך המהפכה התעשייתית. כיום, מיצר שטוקהולם הוא נתיב שיט מרכזי ויעד פופולרי לשייט ודיג. הארכיפלג של שטוקהולם, קבוצה של 30,000 איים וסלעים, ממוקם במצר ומהווה יעד פופולרי לתיירים. המצר הוא גם ביתם של כמה אתרים היסטוריים ותרבותיים, כמו מוזיאון ואסה, שנמצא באי דג'ורגרן, והמוזיאון הפתוח סקאנסן.
גשר Skeppsholmen הוא גשר שחוצה את מפרץ Djurgardsbrunnsviken בשטוקהולם, ומחבר בין האי סקפסהולמן ליבשת. הגשר תוכנן על ידי האדריכל סיגורד לוורנץ ובנייתו הושלמה ב-1956. הוא נחשב לדוגמה לארכיטקטורה מודרניסטית ונחשב גם לאחד הגשרים היפים בשטוקהולם. הגשר עשוי פלדה ובטון ובולט בעיצובו האלגנטי והמינימליסטי. הגשר נבנה כדי להחליף את שירות המעבורות שחיבר את האי ליבשת. הגשר הראשון באתר זה נבנה בשנים 1638-1640 על חשבון המשרד לעיניי ים. הוא היה מעץ, עמד על כלונסאות והיה ניתן להזזה. מאוחר יותר, הונהג אגרה, אשר שימשה לתיקון הגשר. מעניין ש-15 שנים לאחר ההפעלה, הגשר החדש התעקם בגלל פגמי תכנין. הוא יושר וחוזק בפלטה אלכסונית חסונה. מעקות הגשר מעוטרים בכתרים מוזהבים, שלעיתים הופכים למזכרות לתיירום.
מלון רייזן ממוקם על קו המים הציורי בלב גמלא סטן. ייסוד המלון החל משנת 1617, כאשר גוסטב אדולף שלט בשוודיה. זה היה תקופת השחר של הבירה הצפונית. במרתף של המלון המודרני, בו ממוקם הספא, תוכלו לראות לבנים בעבודת יד וקמרונות צולבים, כמו גם חלק מחומות העיר העתיקה של שטוקהולם מסוף המאה השבע-עשרה. באותם ימים נשים עבדו באתר הבנייה, כי גברים יצאו לים. נשים יצרו לבנים, ואחת הפועלות אף הטביעה את חותמה (עקב במידה 37) על אחת האבנים. מאז זרמו הרבה מים מתחת לגשר והמבנה שימש מטרות שונות, ביניהם היותו בית קפה. הוא נוהל על ידי ההולנדי פרדריק רויס. משם משפחתו הגיע השם הנוכחי של המלון. במשך תקופה ארוכה היה המבנה בית משקאות פופולרי ומקום מפגש למשוררים וסופרים. קרל מייקל בלמן, אהוב על השוודים, ביקר כאן לעתים קרובות. הוא נודע כשיכין ורוגן נשים, מה שבא לידי ביטוי במילות השיר שלו ונחשב לאחת הסיבות לכך שיצירתו עדיין זוכה להצלחה. אומרים שמכאן יצא פרידטיוף נאנסן, חוקר, מדען ודיפלומט נורבגי, לאזור הארקטי, שם ניסה בשנים 1893-1896 להגיע לקוטב הצפוני בעזרת ספינה "פראם" שתוכננה במיוחד, המסוגלת לעמוד בפני הלחץ של הקרח הארקטי. דרך אגב, פרט פחות ידוע מחייו של ננסן. הוא היה תומך נלהב בזכויות אדם והיה גורם מרכזי בפיתוח דרכון ננסן, שהיה מסמך שהוצא לחסרי אזרחות והוכר על ידי יותר מ-50 מדינות. הוא זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1922 על פועלו למען הפליטים. עם זאת, אולי האטרקציה המפורסמת ביותר של המלון היא שישה חדרים עם מרפסת המשקיפה על הגגות. זה נותן תחושה שאתה גיבור ספרי הילדים "קרלסון על הגג" מאת אסטריד לינדגרן.
סירת המפרש צ'פמן היא אטרקציה פופולרית באי סקפסהולמן בשטוקהולם, שוודיה. זהו העתק בקנה מידה מלא של ספינה מהמאה ה-18 שנבנתה בתחילת המאה ה-20 על ידי האדריכל הימי ובונה הספינות קולין ארצ'ר. הספינה המקורית שימשה לסחר חופי והושלמה ב-1762. ההעתק נבנה על ידי קבוצת חובבים כדי לשמר את שיטות בניית הספינות המסורתיות ונחשב כיום למורשת תרבותית. המפרשית פתוחה לציבור והמבקרים יכולים לחקור את חלקה הפנימי של הספינה וללמוד על ההיסטוריה שלה. הספינה עוגנת במוזיאון Skeppsholmen, שנמצא באי Skeppsholmen בשטוקהולם. האי הוא גם ביתם של מספר מוזיאונים ומוסדות תרבות נוספים כמו המוזיאון לאמנות מודרנית והמוזיאון לארכיטקטורה. אל האי ניתן להגיע ברגל, באופניים או בסירה ממרכז העיר. זהו מקום פופולרי עבור מבקרים לחוות את ההיסטוריה והתרבות של שטוקהולם ומספק הזדמנות מצוינת לראות את העיר מנקודת מבט אחרת.
למרות השקט החיצוני של המים, נורסטרום ידוע בזרמים החזקים, במיוחד באזור שבו הוא זורם במרכז העיר. זהו החלק המערבי ביותר של אגם המלח מאלרן, שמימיו זורמים דרך Norström ו-Soderström אל הים הבלטי. זה יוצר זרמים מסוכנים ומערבולת. אין תיחום פורמלי של המים ויש דעות שונות לגבי היכן נעים גבולות המים המתוקים והמלוחים. ישנן מספר תחנות כוח הידרואלקטריות בנורסטרום המשתמשות באנרגיה של המפלים של הנהר כדי לייצר חשמל
Cape Valdemar הוא שכמייה קטנה הממוקמת על האי Djurgården בשטוקהולם, שוודיה. זהו מקום פופולרי למבקרים ליהנות מנופים של העיר והמים שמסביב. הכף היא ביתם של מספר אתרים היסטוריים, כולל ארמון Waldemarsudde ומוזיאון Waldemarsudde לאמנות של הנסיך יוגן. שמו של המוזיאון הוא שילוב של Waldemar, שם זכר אריסטוקרטי גרמני ישן, ו-udde, כלומר גלימה. Djurgården היא גם יעד תיירותי פופולרי עם מספר מוזיאונים ואטרקציות אחרות כגון מוזיאון ואסה ומוזיאון הפתוח סקאנסן. הוא נגיש בקלות באמצעות תחבורה ציבורית או ברגל/אופניים ממרכז העיר.
מבנה מרשים מתנוסס בחוף הדרומי של מיצר שטוקהולם. זה דנביקשם. בית אבות. הוא ממוקם בנאקה, פרבר של שטוקהולם, על פינבודאברג'ט, גבעה המשקיפה על מפרץ זלצ'ון, בין הנריקסבורג, דנוויקסטרנד, זלצ'ון, פינבודה ובית ספר וילאנס. הבניין שייך לאחד ממוסדות בתי האבות הוותיקים בשוודיה, הידוע מאז 1551. Dunwicksham המודרנית נבנתה באתר בית החולים Dunviken, שנסגר ב-1915. בית האבות מנוהל על ידי העמותה ללא מטרות רווח Stiftelsen Danvik Hospital, שנוסדה ב-1666. הבית מוקף בגנים ופארקים יפים, המספקים סביבה שלווה ורגועה לדיירים. הוא ידוע גם בארכיטקטורה היפה שלו. עבודת היסוד החלה ב-1892. הבנייה הסתיימה בשנים 1912-1915 בסגנון רומנטי לאומי. המבנה המונומנטלי במיקום מפואר בכניסה לנמל העיר תוכנן להרשים בהיקפו ובפאר שלו. המבנה תוכנן להכיל יותר מ-400 דיירים.
השטח שבו נמצא היום אזור נאקה היה במקור בבעלות חוות סטורה סיקלה. בשנות ה-60 של המאה ה-19 הוקצו חלקות אדמה ב-Saltsjön לבילוי בקיץ. אלו היו אדמות גוסטאשוג, יאקובסדל, אוגוסטנדאל ואלנסוויק. בשנת 1899 נקנו אוגוסטנדהאל ויקובסדאל על ידי חלוץ התעשייה J.W. סוונסון. הוא רצה להקים שם מפעל מכוניות. עם זאת, המרוץ אחר ההתפתחויות בתעשיית הרכב היה קשה מכפי שנראה. במקום לבנות מכוניות, סוונסון התחיל לבנות מנועי נפט. הייצור של סוונסון תחת המותג Avance הפך עד מהרה להצלחה רבה. בשנת 1916 העסיק המפעל של סוונסון 500 עובדים והפך לגדול ביותר בשוודיה. רוב העובדים גרו בבתיהם, וסווסון עזר להם להקים עסק שיתופי משלהם. למרות הדאגה לעובדים, לאחר פשיטת רגל, ב-1922 השתלט על החברה בנק עד שרכש בעלים חדשים בדמות מפעל הרכבה של DKW, דודג' ולאחר מכן למרצדס. בהדרגה השתלט על המפעל גונאר פיליפסון. אשתו מרתה פיליפסון ירשה את אימפריית העסקים של בעלה ב-1970. בשנת 1976 השתלטה החברה על ידי פולקסווגן השבדית. סוף המאה העשרים היה בסימן ביקוש מוגבר לנדל"ן וחברת ארקונה החדשה התאגדה סביב האינטרסים של הנדל"ן, וחברת הרכב הפכה לחברה בת.
מדרום לשביל הים נמצאת שמורת הטבע ניקלוויקן, אזור מוגן במחוז וסטרבוטן. השמורה ידועה בנוף המגוון שלה, הכולל שטחי ביצות, יערות ומגוון חיות בר. חיים כאן איילים, בונה, לינקס וציפורים שונות כמו עיט ונשר לבן. בשמורה מסלולי הליכה רבים, מה שהופך אותה ליעד פופולרי לחובבי טבע.
השמורה כוללת את הנוף התרבותי סביב האחוזה של Stora Nykelviken. הוא תחום במערב על ידי Jarlaberg ונמל הנפט של Bergs, בדרום על ידי Vermdölden ובמזרח על ידי Skuru.
במרכז השמורה נמצאת האחוזה Stora Nyckelviken, שנבנתה בשנות ה-40 של המאה ה-20 לחופשת הקיץ של הרמן פטרסן, מנהל חברת הודו המזרחית. בשנות ה-60 של המאה ה-20 בנה הבעלים החדש, השגריר הצרפתי לואי אוגוסט לה טונלייר דה ברטייל, את מה שנקרא בית ביליארד. האחוזה גם צמודה לשני מבני חוץ, צבועים באדום, ביתן מתומן, גינה, אורווה ואסם, כולם מוקפים בפארק טבעי.
מבין הנציגים המיוחדים של החי והצומח בשמורה, ישנם מספר אלונים עתיקים, בהם מקננים ינשופים ויוני חורש. בין הצמחים ישנו שטח גדול של מגפת סנט ג'ון, אשר שימש כצמח מרפא מאז ימי הביניים. ניתן למצוא דוגמאות של סחלבים חיים חופשיים של אדם וחוה בכרי הדשא.
במפרץ עצמו, בו עובר התוואי הראשי של הספינות, יש לפחות שבעה ספינות טרופות הרשומות בפנקס מינהל העתיקות הלאומי. בחוף המזרחי של המפרץ נמצאת Fredriksvik, הכוללת כמה בתים הדחוסים בין הרים גבוהים ואגם סולט בפינה הצפון מזרחית של השמורה. השביל היחיד לפרדריקסוויק עובר דרך העמק הלח ועשיר השרכים של Helvetesholet. בחלקה הצפון מערבי של שמורת הטבע נמצא Roosendalsravinen, מוקף יער נשירים. נחל קטן זורם בערוץ, זורם לאגם המלח.
האסלודן הוא מחוז בעיריית בו במחוז נאקה. היא גובלת בצפון בים הבלטי ובדרום ב-Skarpneskogen. יש כאן כמה וילות מעניינות ושמורה היטב, מה שמכונה "תענוגות הקיץ", האופייניות לנדל"ן הישן בארכיפלג שטוקהולם. נכס זה מאופיין בשטחי אגמים גדולים, גנים שופעים וארכיטקטורת פאנלים מעוטרים עם מרפסות גדולות הפונות למים (הנקראות מרפסת מזח). בין הווילות השמורים היטב של האסלודן ניתן למנות את וילה אלפידאן ווילה גוסטפסל. האחרון נבנה כמעון קיץ של הסוחר בשטוקהולם G.T. Flodman בסביבות 1865. בסוף המאה ה-18 היה פונדק פופולרי ליד המזח של האסלודן. כיום המלון סגור, והמזח משמש כמזח לחשמליות הנהר הרגילות של ארכיפלג שטוקהולם. גלויה כאן היא וילה פולקונג, וילה לבנה בסגנון ארט נובו עם השפעות נורבגיות שתוכננה על ידי האדריכל פולק זטרוול כמעון הקיץ שלו.
מזח וקסהולם הוא מסוף מעבורות הממוקם בעיר וקסהולם, באי בעל אותו השם בארכיפלג שטוקהולם בשוודיה. המזח מהווה מוקד תחבורה להסעת נוסעים וכלי רכב לאיים סמוכים. זהו גם יעד פופולרי למטיילים, המציע נופים מדהימים של האיים הסמוכים ושל הים. יש חנות קטנה ומסעדה בטרמינל. המבקרים יכולים לצאת לסיור בסירה מהמזח כדי לחקור את האיים הסמוכים ולראות את הנוף היפה.
וקסהולם היא עיר השוכנת בארכיפלג שטוקהולם; זהו המרכז האדמיניסטרטיבי של עיריית וקסהולם. טירת וקסהולם היא מבצר הממוקם על אי בארכיפלג שטוקהולם; הוא נבנה במאה ה-16 כדי להגן על שטוקהולם מפני פלישות של מעצמות זרות. לטירה הייתה חשיבות אסטרטגית בשל מיקומה על האי, מה שהקשה על התקרבות ספינות האויב.
במהלך המאות ה-16 וה-17, טירת וקסהולם הורחבה והתחזקה, והיא מילאה תפקיד משמעותי בהגנה על שטוקהולם במהלך מלחמת רוסיה-שוודיה בשנים 1590-1595. הטירה שימשה גם כבית סוהר במאות ה-18 וה-19. כיום טירת וקסהולם היא אטרקציה תיירותית פופולרית, הפתוחה לסיורים ותערוכות.
וקסהולם היא גם יעד תיירותי פופולרי בזכות הסביבה הציורית, בתי העץ המקסימים והארכיפלג היפהפה. בקיץ, המבקרים יכולים ליהנות מטיולי סירה, שחייה ודיג, בעוד שבחורף זהו יעד פופולרי להחלקה על הקרח ולסקי קרוס קאנטרי.
מעבורת הכבלים Vaxholm מחברת את האי עם הטירה. המעבורת מונעת על ידי מנוע חשמלי. הוא מושך כבל מהמזח לרציף המחובר למעבורת. המנוע אינו משתמש בדלק, אינו פולט גזי פליטה ושקט. זה תואם באופן מושלם את הסביבה הטבעית השברירית של הארכיפלג.
גוסטב ואסה היה מלך שוודיה בין השנים 1523-1560. הוא היה מייסד שושלת ואסה ונחשב לאחת הדמויות החשובות בהיסטוריה השוודית. בתקופת שלטונו, הוא ביקש לחזק את כוח המלוכה ולהחליש את השפעת הכנסייה הקתולית בשוודיה. הוא הורה על בניית טירת וקסהולם (Kastellet Vaxholm) בשנת 1544 כדי להגן על שטוקהולם מפני פלישות זרות. הטירה נבנתה על אי, מה שהקשה על ספינות האויב להתקרב. הבנייה הושלמה בשנת 1556, בתקופת שלטונו של בנו אריק ה-14. מהר מאוד התברר שמבצר וקסהולם עם חיל המצב שלו לא יכול לתפקד מבודד לחלוטין מהעולם החיצון. אתה צריך עיר בקרבת מקום כדי לספק למבצר אספקה ולספק שירותים. כך החליף ואסה אדמות עם פר ברהה האב, שנאלץ לעזוב את וקסהולם ולקבל בתמורה אדמות וחוות בפשיטה המזרחית. בתחילה הועברו התושבים בכוח לאי מאדמות לאנה, פרטון, ריאל וורמדו. לרוב הם היו אנשים עניים שלא הייתה להם עבודה. כל משפחה קיבלה הקצאת קרקע, עצים וגרר על מנת שתוכל לבנות בית קטן. מכאן צמחה העיר וקסהולם.
המבצר המודרני באי נקרא מבצר אוסקר פרדריקסבורג והוא נבנה בין 1867 ל-1877. הוא נחפר בסלעים והוקף בשכבה עבה של סוללה וציפוי משוריין. זהו אחד המבצרים הממלכתיים הראשונים של מאחזים בשוודיה. מבצר זה הוא שהחליף את מצודת וקסהולם על קו ההגנה הראשי של שטוקהולם לאורך מפרצי הים שלה. המצודה נשארה בשירות פעיל עד מלחמת העולם השנייה.
מבצר פרדריקסבורג נבנה במיצר אוקסדופט על חוף האי Värmdö בין השנים 1724 ו-1735, מה ששיפר באופן קיצוני את ההגנה על ארכיפלג שטוקהולם. סביב המצודה נבנו מגדלים, וצורתם וגודלם היו גלריה ליורים, שתוכננה כך שהתותחים יוכלו לירות בשלושה כיוונים דרך כל חריץ. את תחילת ההיסטוריה של המצודה הניח גוסטב ואסה ב-1548, כאשר הורה למלא את מיצר אוקסג'ופט באבנים. זה אילץ את כל הספינות לקחת נתיב צר על פני וקסהולם המבוצר בכבדות.
שירותים ציבוריים שוודים ידועים בניקיון ובנוחות שלהם. כל תא הוא כמו חדר נפרד. הכל בנוי היטב ומוצק. השירותים מתוחזקים היטב ומצוידים במתקנים מודרניים. ברוב השירותים הציבוריים בשוודיה יש שולחנות החתלה ומתקנים לאנשים עם מוגבלויות.
תכונה אחת שנחשבת לייחודית בשוודיה היא תחנות "dricka och tvätta" (שתיה ושטיפה). אלו הן מזרקות רחוב עם מי שתייה וכיורים לנטילת ידיים; זהו מראה נפוץ במקומות ציבוריים ופארקים. הם פופולריים בקרב אנשים שרוצים למלא מחדש את בקבוקי המים שלהם או לשטוף ידיים.
תכונה נוספת הייחודית לשבדיה היא אסלות ה"סיטפוט" עם מושבים מובנים; זה נועד להיות קל לשימוש לילדים.
לבסוף, שירותים ציבוריים שוודים כוללים לעתים קרובות חדרי אמבטיה "papperslös" (ללא נייר); אלו אסלות שאינן משתמשות בנייר טואלט, אלא משתמשות בסילון מים או בידה לכביסה; זהו פתרון ידידותי יותר לסביבה.
לקסטלט יש את האוסף הגדול ביותר בשוודיה של מוקשים ימיים. אבל המוזיאון לא היה שלם אם היה מדובר רק ברכושו של חיל הים. לפניכם אוסף ותערוכה של תותחי חוף. ארטילרית החוף השוודית (KA) נוסדה בשנת 1902 על ידי שילוב צוותי התותחנים של וואקסהולם או קרלסקרונה ומצוידת במערכת הגנה נגד מוקשים מחוץ לצי. רק בשנת 2000 פורקה יחידת תותחי החוף והפכה לחיל האמפיבי. מאז שחר הלוחמה הימית, היו שני סוגים בסיסיים שונים של הנחת מוקשים, כלומר, שיטה בלתי מבוקרת ובהתאם, שיטה מבוקרת. בצורה לא מבוקרת, כל נפץ מוטל ללא תקשורת עם קרקע או מוקשים אחרים. כרייה לא מודרכת אינה מבדילה בין ספינות אם לבין מטרות אויב. מוקשים אלו מתוחזקים ומונחתים על ידי הצי במקרה של גיוס מלא או מלחמה כוללת. למיקוש מבוקר יש חיבור כבל לקרקע לכל מוקש. היתרון של מיקוש מבוקר הוא שהפיצוץ נשלט מהיבשה. ניתן לספק אבטחה למעבר ספינות משלו ו ניתן לשלוט בפיצוץ כשהמוקש מתקרב למטרות אויב. מוקשים מודרכים הושלמו והותקנו על ידי יחידות ארטילריה חופיות. בגן המוקשים מוצגים מוקשי ארטילרי חוף מדגמים שונים, ביניהם עוגן מוקשים ומצוף מוקשים. התערוכה מציגה את המוקש הימי העתיק ביותר בשוודיה, דגם 1831.
רוב יצירות הארטילריה המוצגות במוזיאון הופקו על ידי AB Bofors, יצרנית נשק שוודית שנוסדה ב-1873. ראוי לציין שאלפרד נובל היה הבעלים של הקונצרן. המפעל משאיר את עברו לייצור הפלדה בשתי נפחיות קטנות שעבדו ליד חוות בופורס, שקבעו את השם.
כרכרה ירוקה גבוהה נושאת הוביצר 15 ס"מ מדגם 1919. הם הפכו לתותחים העיקריים של ארטילרית החוף הניידת. משקל הוביצר: 1200 ק"ג. טווח: 13,000 מ' בנייה: בופורס
תותח נ"מ 75 מ"מ דגם 1915-1923 זה הפך לתותח הנ"מ הראשון של ארטילרית החוף. תושבת המכוון שופרה בשנת 1923. משקל אקדח: 1055 ק"ג. טווח: 8500 מ' בנייה: בופורס
בשנות ה-80 היה בופור מעורב בשערורייה גדולה שכללה מכירת מערכות ארטילריה לממשלת הודו. השערורייה נקשרה להאשמות על שוחד ושחיתות בהענקת החוזה לבופורס. השערורייה תרמה לתבוסה של הממשלה השלטת בהודו והובילה לגינוי של כמה אנשים, כולל ראש ממשלת הודו לשעבר רג'יב גנדי. למרות השערורייה, בופורס ממשיכה לפעול כיצרנית נשק מצליחה, לרבות מערכות ארטילריה, נשק נ"ט ותותחים ימיים.
המגדל הראשי של המבצר הוא סימן ההיכר שלו. הוא שימש כנקודת תצפית ומחסן תחמושת. המצודה שימשה למטרות צבאיות עד לתחילת המאה ה-20, אז שימשה כבית כלא וכבית מעצר לנוער.
ממרפסת התצפית של המגדל הראשי של מבצר וקסהולם ניתן לראות בבירור את החלק המערבי של ארכיפלג שטוקהולם, האי הסמוך וקסהולם והעיר וקסהולם. מצר מפריד בין המבצר לעיר, שבעבר החליף את הניווט בערוץ הנגדי, מאחר שהיה זרוע אבנים וחסום בשלשלאות. הוא נשאר סגור לניווט עד 1870. כיום, אוקסדופט, הממוקמת חמישה קילומטרים מזרחית לוקסהולם, היא שער הכניסה לכל הספינות הגדולות לשטוקהולם.
מגדל מעוז עגול הוא סוג של ביצור, בדרך כלל בעל צורה מעגלית או מצולעת ומעוזות בולטים או מבנים בולטים המשמשים למטרות הגנה.
מגרש המסדרים הוא החצר המרכזית של המצודה. הכיכר מוקפת במספר מבנים, כולל המגדל הראשי, ומציעה נופים נהדרים של המבצר והארכיפלג שמסביב. הכיכר היא גם מקום פופולרי לקונצרטים ופסטיבלים. מכאן יוצא סיור לסוללה הדרום מערבית - ביצור הממוקם בקצה הדרומי של המצודה. הוא נבנה בסוף המאה ה-19 והיה מצויד בארטילריה כבדה כדי להגן על הכניסה לנמל וקסהולם. סוללה היא דוגמה שהשתמרה היטב לארכיטקטורה צבאית מסוף המאה ה-19. ארבעה תותחי 57 מ"מ מדגם 1889 מהווים את סוללת ההצדעה של המבצר. סוללת ההצדעה הייתה בשימוש עד 2006. ההצדעה הלאומית וההצדעה המלכותית מכילים 21 מטחים. היא מרעידה את האוויר לרגל הולדת יורשים לכס המלכות, לרגל מותו של מלוכה, ולרגל עלייתו של מונרך חדש לכס המלכות. רק במקרה של עלייה לכס ההצדעה כוללת שני סבבי מטחים. משקל תותח הצדעה: 340 ק"ג (950 ק"ג כולל כרכרה ומגן) טווח ירי: 3500 מ' בנייה: מפעל נשק בשטוקהולם.
עוד במעוז תותח פצצה 23 ס"מ מדגם "Wahrendorffare" משנת 1854. זה היה תותח הטעינה הראשון. הבדיקות שלה התקיימו כאן, במצודה, ב-1842. באמצע שנות ה-1800 הוכנסו לשירות רובי טעינת עכוז. הם החליפו רובים טוענים לוע בכל מקום. הרעיון עצמו לא היה חדש, אבל מערכות שהיו בשימוש בעבר לא היו יעילות. לטעינה הפוכה (טעינת עכוז) מספר יתרונות. הקליע יכול להיכנס במדויק לקנה ולאטום אותו, וכתוצאה מכך דיוק ירי טוב יותר וכוח אש מוגבר. צוותי ארטילריה עובדים מהר יותר, כי קל יותר להעמיס ולפרוק תותח, במיוחד כשמדובר בצריח ירי במעוז הדוק. התותח נבנה במפעל הנשק אקרה. יש לו קנה חלק והעמסה אחורית. משקל אקדח: 4080 ק"ג. טווח ירי: 1200 מטר.
קיר הזיכרון מוקדש לחיילי ארטילריה שמתו במצבים שונים במשך יותר ממאה שנות קיומה של יחידת ארטילריה החופית.
קפה קסטל הוא מקום מפורסם ופופולרי המציע מגוון מאכלים ומשקאות, וכן פינה חמימה בצל חומות המצודה. התפריט כולל מנות שוודיות מסורתיות כמו קציצות בשר, סלמון מעושן ולינגונברי, כמו גם כריכים, מאפים וקפה. קפה קסטל יכול להיות מקום טוב לשבת בו לאחר ביקור במבצר בו תוכלו ליהנות מארוחה ולהירגע.
במצודה שליד בית הקפה יש גלריה של לנה לינדרהולם. לנה לינדרהולם היא אחת האמניות הסקנדינביות האהובות ביותר. היא יוצרת ביטוי אמנותי ייחודי משלה עם טעם מובהק של פרובנס. ציורים צבעוניים ועליזים, בדים, קרמיקה וספרים מאפיינים את האומנות של לנה. המוטיבים הם לרוב פרחים ופירות מסוגים שונים. ברוכים הבאים, קבל השראה והירגע.
בית העץ הקטן הזה הוא פנינה בזמן ההמתנה למעבורת. הוא הוכן בשנת 2012 על ידי תושבי האי, עם המשאלה תגליות נעימות למבקרים במבצר בזמן ההמתנה למעבורת לווקסהולם. במהלך בנייתו של הבית הקטן הזה, עוצבו הקירות בצורה כזו שהם הופכים לתערוכה של מכתבים ומסמכים המספרים את תולדות המצודה דרך סיפוריהם של אנשים רגילים. לדוגמה, המילה "MAK" בז'רגון הצבאי היא לבוש אזרחי. או סיפורן של שתי משפחות אזרחיות המתגוררות באי, במזרח ובדרום דוניונן. בנוסף לכל החיילים התגוררו באי עוד כמה משפחות קצינים. התצלום בקצה השמאלי על הקיר הצדדי מציג את שלושת ילדי משפחת דה רוהן משחקים בגן וסטרה. צילום Junkers Premium עם אשתו צופה במשחק. תלויה מהתקרה אחת מרשתות הדיג הרבות שהיו בבעלותו. ציור עם הטקסט "תערוכת יום השנה 1947", מתוזמן לחגוג את חגיגות השלושה של וקסהולם. ורק אחרי 47 שנים חגגו פתאום את "וקשולם 450 שנה"! כמובן, הזמן עובר! עם זאת, לימי השנה הללו יש היסטוריה משלהם. העובדה היא שלאי ולעיר וקסהולם יש מספר שונה של שנים. בשנת 1544, ה-Riksdag של וסטרם בפיקודו של גוסטב ואסה החליט שוקסהולמן, כלומר. האי שבו אתם נמצאים כעת יתבצר (זה מסופר על ידי דף קטן בכתב יד על הקיר ליד החלון). ובשנת 1647 קיבלה העיר זכויות עיר מהמלכה כריסטינה. הבקבוק על המדף מכיל מכתב שנכתב על ידי יורגן סווינדדו הקטן ב-1983. הוא מחפש "כלות בנות 5-7". הבקבוק נמצא ברנהולמן 20 שנה מאוחר יותר. בשנת 1965, יורגן אחר שלח גלויה מווקסהולם לאמו בקרלסבורג. היא לא הגיעה לנמען וחזרה לאחר 32 שנים.
Cronhamns Gata הוא רחוב הממוקם בווקסהולם, שבדיה. זהו רחוב מגורים שאינו מחובר למצודת וקסהולם. בו ניתן למצוא הרבה בתי קיץ כפריים יפהפיים.
אפילו שירותים חיצוניים פשוטים כל כך לכאורה הם נקיים, מסודרים, נוחים ומריחים טוב.
חומת רינדו נבנתה בין 1858 ל-1864 כדי להגן על המיצר בשילוב עם מצודת וקסהולם סוללת Cronudden. זה חלק מההגנה על נתיבי הים וקסהולם. חרדת רינדאו מוקף בחולות ומוגן על ידי גושי אבן כדי להיות בלתי נראים מהים.
Norrhamnen הוא רובע מגורים ציורי של וקסהולם, שעד לאחרונה שמר על אורח חיים מסורתי. עד אמצע המאה העשרים חיו בווקסהולם כ-1000 תושבים, מתוכם 150 מועסקים בדיג . דיג היה פעיל מאוד עד אמצע המאה ה-20. סירות דיג ששימשו לפני כניסת המנועים בסביבות 1950 היו "סירות משוטים" ארוכות, צרות ופתוחות באורך 6.8 מטר ורוחב 1.7 מטר. כולם נבנו בווקסהולם. הסירות היו קלות מאוד לניוט, היו להן מפרשים. לפני הופעת ספינות הקיטור בשנות ה-50 של המאה ה-19, שני אנשים יכלו לקחת סירה כזו לשטוקהולם הלוך ושוב תוך כ-6-8 שעות. בנורמנן היו שבע/שמונה משפחות דייגים, שהיוו את כל עמוד השדרה הכלכלי של היישוב.
עד אמצע המאה העשרים, הפרעות במי השתייה היו בעיה גדולה וקבועה עבור תושבי וקסהולם. בשנות ה-60 של המאה ה-19 היו בעיר כעשר בארות עירוניות, עם שמות אישיים כמו "סרקס-קלה" ו"אנגנס-פיארלה". בנוסף, היו בערך אותו מספר של בארות פרטיות. העיר הייתה, כביכול, מחולקת לאזורי אקוויפר שונים, עם גבולות בלתי נראים אך מוחשיים. כל מי ששאב מים ידע היכן נמצאת המשאבה שלו ואיפה המשאבה העירונית, ואבוי למי שטעה או חרג מהמגבלה. "שפוך לעצמך את המים שלך" היה ביטוי נפוץ בווקסהולם. בשנת 1906 היו בעיר כ-15 משאבות עירוניות ורבות פרטיות. משאבת קרונמנה הייתה אחת כזו משאבה פרטיים. כיום משתמשים בה לעתים גננים. היא הותקןנהבתחילת המאה, בשנת 1900. אנשים טענו שטעם המים בבארות שונה. הטעם הטוב ביותר של מים יש טור "Banbrunnen". הוא ממוקם בפינת Badhusgatan ו-Torggatan. הטעם הגרוע ביותר הוא הבאר של אנשים זקנים Fattigstugan עד Kungsgatan ו Hamngatan. במאה העשרים הגיעו זמנים חדשים והביאו צינורות מים וחשמל לעיר. רוב הבארות מולאו באבנים, והמאבות פורקו. "משאבת קרונמנה" היא אחת המשאבות הזמינות הבודדות שנותרו בעיר, לאחר כמעט 120 שנות שירות, לשמחת התושבים והמבקרים.
האזור סביב הרחובות Fiskaregatan ו- Kronhamnsgatan, הרובע העתיק ביותר של וקסהולם. כמה בתים ניצבים כאן מאז המאה ה-18. אמנים רבים מצאו כאן את השראתם, ודייגים ורבחובלים חיו כאן במשך דורות. עכשיו הם נעלמו, אבל כמה אמנים עדיין גרים בבתים לאורך הסמתאות.
אם לא סעדתם בבית הקפה הזה, פשוט לא הייתם בווקסהולם. בית הקפה Vaxholms Hembygdsgårds Café הוא חלק מקהילת מורשת Vaxholm ומציע אוכל ומאפים שוודי מסורתיים. בית הקפה ממוקם במבנה היסטורי שראשיתו במאה ה-19 ובעל אווירה מקסימה. המבקרים יכולים ליהנות מארוחה או מכוס קפה מוקפים בחפצים היסטוריים ותערוכות המציגות את התרבות וההיסטוריה המקומית.
בית הקפה פתוח בסופי שבוע בחודש מאי וכל יום מה-1 ביוני עד ספטמבר.
הפופולרי ביותר הוא Skagen Toast. מאפה סקגן ביתי עם שרימפס קלופים ביד, מוגש על טוסט עם לימון וענף שמיר.
סלמון בעישון קר עם שמיר תפוחי אדמה חלוטים סלמון פיורד נורווגי עם תפוחי אדמה חלוטים שמיר תוצרת בית, מוגש עם פרוסת לימון וענף שמיר.
סלט שרימפס Hembygdsgården שרימפס קלוף ביד, ביצה, חסה, בייבי תרד, עגבנייה, מלפפון, מלון ופפריקה, מוגש עם רוטב רוד איילנד.
סרטנים מעושנים עם לחם מחמצת מטוגן ורוטב איולי שום ביתי.
שבר שאוד גבינת עיזים בגריל עם סלק אפוי ואגוזי מלך מקורמלים על לחם מחמצת מטוגן וסלט עונתי.
רצועות גבינה סמולנד עם פורט מבושל, צלפים וסלק.
וופלים עם פירות יער טריים, ריבת פטל ושמנת.
פנקייק עם פירות יער טריים, ריבת פטל ושמנת.
כריכים
כריך שרימפס שרימפס קלוף ביד על עוגת תה עם חסה, מיונז, ביצה, עגבנייה, מלפפון, לימון וענף שמיר.
סנדוויץ' עם חדקן פילה חדקן כבוש בגריל עם חסה, בצל אדום ושמיר על לחם מחמצת אורגני אפוי בתנור אבן.
תיאבון מאוד מאוד!!!
רבים מאמינים שהכנסייה הראשונה של Vaksholm, המוקדשת לפטרוס הקדוש, עמדה באתר זה. היא נבנתה במאה השבע-עשרה.
בשנת 1760 הונח היסוד של כנסיית וקסהולם. האדריכלים אדלקרנץ ואולוף טמפלמן תכננו את כנסיית הארט נובו. הבניין הושלם בשנת 1803 ונקרא כנסיית גוסטב אדולף. הנף גדולה והיחידה עם טרנספט רדוד ויכולת לכ-450 איש.
Rådhusgatan הוא אחד הרחובות האופייניים לעיר החדשה. אורכו 700 מטר בלבד.
מכירת אלכוהול בשוודיה מבוקרת בקפדנות. יש חנויות מיוחדות. אבל הסלוגן הזה ראוי לתשומת לב מיוחדת: אנחנו אף פעם לא מנסים להכריח אותך לקנות יותר ממה שתכננת. אבל אנחנו שמחים לספק טיפים ועצות שיהפכו את ארוחת הערב שלכם למעדן, בין אם מדובר באוכל ושתייה ובין אם מדובר באירוח אורחים.
אגב, רק כאן ראיתי בקבוק וויסקי של שלוש מאות מיליליטר.
אין דבר טוב יותר משוק רחוב. שווקי רחוב בשוודיה מוכרים בדרך כלל מגוון סחורות כולל תוצרת טרייה, בשרים, פירות ים, גבינות, מאפים ועבודות יד. אבל יש גם שווקי איכרים ספונטניים. לא בכל מקום יהיו רק מוצרים מקומיים, אלא פירות יער, פטריות - תמיד מקומיים.
Hamngatan הוא רחוב בעיר וקסהולם, הממוקם בארכיפלג שטוקהולם, שבדיה. זהו אחד הרחובות הראשיים של העיר, מוקף בחנויות, מסעדות ובתי קפה. המבקרים יכולים למצוא חנויות רבות לממכר בגדים, מזכרות ופריטים אחרים. יש גם מספר מסעדות ובתי קפה ב-Hamngathan המגישים אוכל ומשקאות שוודי מסורתיים.
Hamngatan היא גם חלון ראווה או סמטת תצוגה של וקסהולם.
Skargården הוא רובע בעיר וקסהולם הממוקם בארכיפלג שטוקהולם, שבדיה. זהו אזור ציורי הידוע בבתי העץ המקסימים ובנופים הציוריים. Skarkgården הוא מקום פופולרי לשיט, דיג וספורט מים אחר.
שייט קיאקים בשבדיה הוא פעילות חוץ פופולרית המאפשרת לאנשים לחקור את האגמים, הנהרות והארכיפלגים היפים של המדינה. לשוודיה יש מגוון רחב של נתיבי מים, מנהרות זורמים במהירות ועד אגמים שלווים ואלפי האיים בארכיפלג שטוקהולם.
ישנן חברות השכרת קיאקים ומפעילי טיולים רבים בשוודיה המציעים סיורי קיאקים מודרכים והשכרת ציוד ברמות קושי משתנות, ממתחילים ועד מתקדמים. חלקם מציעים גם טיולי טרקים וטיולי קיאקים מרובים, שהם דרך מצוינת לחקור אזורים מרוחקים ובתוליים במדינה. שייט קיאקים זמין בדרך כלל מהאביב ועד הסתיו, אבל זה תלוי בתנאי מזג האוויר.
אפודי בטיחות ותדרוך, הוצאה עצמאית של הסירה מהמוסך והכנה לשחייה הם חלק בלתי נפרד מההנאה. עדיף לבחור סירה לשניים, ולא לאחד - זה נותן יציבות. הקליל המסתובב ממוקם מאחור ונשלט על ידי הדוושות של הרוכב השני.
הרגע המכריע ביותר הוא ההשקה. ראשית, הרוכב הקדמי מתיישב, ואילו השני שומר על הסירה מהמזח. ואז הפונקציות שלהם משתנות, רק הרוכב הראשון נאחז ב מזח.
עונת החורף של הארכיפלג, למרבה הפלא, אינה עונה מתה. בין ספטמבר למאי מתקיימים סיורי קיאקים בחורף. ממאי עד ספטמבר מרכז הקיאקים והפעילות פתוח מדי יום ואנו מזמינים אתכם לבקר אותנו. אנו ממליצים להזמין את ההרפתקה שלכם מראש. באתר כתוב:
אנו מציעים בילוי בארכיפלג בחיק הטבע, קיאקים וציוד איכותי, צוות מוכשר וידידותי שנותן שירות וטיפול כדי לגרום לאורחים שלנו להרגיש בנוח, בטוחים ובעלי חוויות וזיכרונות חיוביים.
הכל כך, חוץ משני עובדים פולנים. בחורים יהירים, מתנשאים שמנסים להציג את עצמם כנורבגים.
שעות: ימי חול 10 00-18 00 שבת-ראשון וחגים 10:00-17:00
בקר באתר האינטרנט שלנו למידע נוסף: www.kajaker.com דוא"ל: kajaker@kanoter.com טלפון: 08 541 37790
אנו שטים מסביב לאי קולה. Kulla Norkulla הוא רובע הממוקם בעיר וקסהולם, שבדיה. הוא ידוע בבתי העץ היפים שלו ובאווירת השלווה. Kulla Norkulla הוא יעד פופולרי לפעילויות טבע כגון טיולי הליכה, רכיבה על אופניים ודיג.
מפרץ קטן מול חופי שמורת הטבע בוגסונד. מקום נהדר לתמונות. Bogesundslandet הוקמה כשמורת טבע בשנת 2015 ומהווה מחצית מהשטח הכולל של עיריית וקסהולם. ישנם שבילי הליכה, רכיבה ורכיבה על אופניים. בחורף, מגרש הגולף הופך לאזור סקי קרוס קאנטרי. אלונים עתיקים, טיליה ואורנים מתחלפים בשמורה עם שדות ומרעה. ב-Bogesundslandet יש כמה אזורי שחייה ייעודיים וכמה אזורי פיקניק עם מקומות להבעיר אש ומקלטים.
מפרץ נוסף, זה הזמן לשתות קפה עם עוגיות ולערוך את טקס הפיקה, שכמעט קדוש בשוודיה.
פיקה היא הפסקת קפה שוודית מסורתית, שלעתים קרובות מלווה במאפים או פינוקים אחרים. זהו חלק חשוב מהתרבות השוודית והוא משמש לעתים קרובות כהזדמנות לבלות עם חברים או עמיתים. הוא משמש לעתים כפועל שמשמעותו "לשתות קפה" או "לקחת הפסקה". ניתן ליהנות מפיקה לבד או בחברה ויכול להיות בכל מסגרת, גם בבית וגם בעבודה. לא מדובר רק בקפה, אלא גם הגיע הזמן להירגע וליהנות מפינוק מתוק עם חברים ועמיתים.
היום הולך ופוחת, אגב, בקיץ בשוודיה זה שעות הערב המאוחרות. סיימנו את המסע סביב האי וחזרנו למזח.
חשוב למשוך את הקיאקים לרציף. ליבש את המשוטים. לא לשכוח לקחת מתוך תא מטען סגור הרמטית חפצים אישיים וטלפון. ולהתפעל מהשקיעה המשתקפת בזהב בחורשת החוף.
אין דבר טוב יותר מסאונה אחרי קיאקים. בית מרחץ בשוודית נשמע כמו באסטו.
כמובן שבית המרחץ השוודי הוא סאונה, אבל התרבות הזו מגיעה מפינלנד.
סאונה היא חדר או בית קטן המיועד לאנשים לשבת או לשכב בזמן הזעה, בדרך כלל בטמפרטורות גבוהות. זהו נוהג פיני מסורתי שאומץ על ידי תרבויות רבות ברחבי העולם, כולל שוודיה. סאונות שימשו במשך מאות שנים למגוון מטרות, כולל הרפיה, היגיינה וכדרך להתכונן לפעילות גופנית.
לסאונות יש היסטוריה ארוכה בשוודיה החל מתקופת הוויקינגים. בתחילה הם שימשו למטרות מעשיות כמו כביסה והלבנה, אך עם הזמן הם הפכו למקום להינות ולהתרועע. סאונות הן חלק חשוב מהתרבות השוודית כיום ונמצאות בדרך כלל בבתים, בחדרי כושר ובמרחבים ציבוריים. שוודים רבים רואים בסאונה דרך חיים ולעתים קרובות הולכים לסאונה באופן קבוע עם חברים ובני משפחה.
זה גם נוהג נפוץ לקפוץ למים קרים לאחר סאונה, אשר מאמינים כי יש השפעה חיובית על מערכת הלב וכלי הדם ולשפר את תחושות הרווחה.
תרבות הסאונה של שוודיה לא רק פופולרית בקרב המקומיים, אלא גם צוברת פופולריות בקרב תיירים המבקרים במדינה.
כן, נהנינו לקפוץ למים אחרי הסאונה. זה היה נפלא!
בזמן ההמתנה לאוטובוס השתוללו יתושים.
סביב שטוקהולם, החיים נעצרים מוקדם. בערב, אנשים הולכים הביתה או יושבים על מרפסות קיץ שמיוצאים לתוך המים. חנויות וקניונים נסגרים בשמונה או תשע בערב.
מכאן המטרו ייקח אותנו למרכז שטוקהולם. התחנה נקראת Morby Centrum והיא ממוקמת במורבי, פרבר של שטוקהולם, שבדיה. עיירה זו משרתת על ידי הקו האדום של המטרו T11 של שטוקהולם. התחנה נפתחה ב-1975 כחלק מהארכת הקו האדום ממרכז מורבי ל-Ropsten. התחנה ממוקמת באזור דנדריד ונחשבת למוקד תחבורתי חשוב באזור. התחנה קרובה גם למרכז הקניות Morby Centrum, שהוא אחד ממרכזי הקניות הגדולים באזור שטוקהולם. ישנם גם מספר קווי אוטובוס המקשרים את תחנת המטרו מורבי צנטרום עם חלקים אחרים של שטוקהולם, מה שהופך אותה למקום נוח לנסיעה ולקניות.
Don't be afraid to get lost in new places!
