מקומות לביקור בהם Herzliya
האיש שגר על יאכטה. הרצליה מיום 23 ביוני 2020
רעיון להקים מרינה בהרצליה נולד בשנות השמונים של המאה הקודמת. התכנון והבנייה נמשכו כמעט שלושים שנה. במהלך תקופה זו, כולם הצליחו לריב עם כולם, להתפייס, להגיש תביעה ולהיות תחת חקירה, ובסופו של דבר, עם הפרות וקנסות, נבנתה מרינה ליאכטות, המונה כ -600 מקומות עגינה, במקום 800 המוצהרים במכרז הראשוני.
אריה גר על יאכטה שנים רבות. היאכטה הייתה חלום ילדותו. הוא תוהה למה, מכיוון שהוא נולד בליון, למד בבית ספר חקלאי, היה מחובר לאדמה כל חייו וגילה שלא יכול לחיות בלי יאכטה.
אריה קנה את היאכטה הראשונה שלו בכסף שירש מסבתו. זה לא היה סכום גדול והיאכטה דרשה שיפוץ מלא. אריה עשה זאת בעצמו. הוא קרא ליאכטה הראשונה שלו "מאמי" - סבתא בצרפתית. כעת הוא גר על היאכטה השנייה שלו, שקנה אותה ב -75 אלף שקל וגם אותה שיפץ מהריסות. הוא רצה לקרוא ליאכטה הזו גם בשם מאמי, אך לפי האמונות הטפלות של הימאים, שינוי שם של היאכטה אינו מביא מזל. אריה, כבר היה מוכן להפר את החוק הלא כתוב הזה, אך התברר ששמו של היאכטה "אמור" לא קשור למילה הצרפתית, אלא קשור לשמו של חייל טנקים שנפל במלחמת לבנון הראשונה.
אריה חי על היאכטה הזו כבר 20 שנה. יש שלושה מקומות שינה בה, הנכדים של אריה מאוהבים באלה שבירכתיים. ביאכטה מנוע דיזל, גנרטורים אוטונומיים המפיקים 12 וולט חשמל, שני בלוני גז לתנור בישול, מכלים של מי שתייה, שירותים ומקלחת. העגינה במרינה מספקת חשמל, מים, טלפון ואינטרנט. חניה חודשית עולה אלפיים שקל.
יציאה לים אפשרית בכל עת ללא הגבלות. אבל אסור לצאת לים לבד על יאכטה. בנוסף לסקיפר שסיים את הקורס בן שנה, חייב להימצא לפחות אדם אחד מעל גיל שש עשרה על הסיפון. הוא עוזר במתן העגינות, הרמת הכריות (בולמי זעזועים מגומי בצדדים), עוזר לתמרן בשיוט שקט ביציאה והכניסה למרינה.
ביציאה מן המרינה עולים הגלים. יש לכוון את היאכטה לגל ולהתרומם שלושת רבעי הגל לרדת לצד לאורך הגל. ביציאה מהמרינה, הגל מגיע למטר גובה בים רגוע.
הזמן היפה ביותר הוא השקיעה. לוקח רק שעה לצאת לים בערב ונראה שהעולם מוציא את אדם מהעיר הרועשת ומחבק אותו באופקיו והרקיע. אריה חי על הרגעים האלה.
אריה שט על מפרסים. המנוע משמש רק לחניה ויציאה מהמרינה. בכל שבוע הוא מפליג לחיפה ומעלה את אמו על הסיפון ביום שישי בשביל לעשות קבלת שבת. הוא יוצא ביום חמישי עם השקיעה, מתרחק מהחוף וביום שישי אחר הצהריים נכנס למרינה בחיפה.
כך נראה חוף הרצליה מיאכטה בשקיעה.
וזה חוף תל אביב.
השמש נוטה לקו הרקיע. הלילה עוטף את הים. הגלים נרגעים והרוח הדרומית מתחילה לנשוב. המפרש עובר לצד הימני ומפנה את היאכטה צפונה. משלים סיבוב וחזור למרינה. בקרוב יחשיך והיאכטות ידלקו מנורות ניווט. בירכתיים - לבן, אדום וירוק בצדדים. אם אתה רואה אור לבן בחושך - זהו הירכתיים של הכלי, אשר לפניך. אם אור אדום צד שמאלי, אם ירוק - ימין. אם ירוק ואדום ביחד - זה המצב המסוכן ביותר - התנגשות חזיתית.
החוף הידידותי הקרוב ביותר לישראל הוא חופה של קפריסין. אפשר להפליג לקפריסין במפרסים תוך 38 שעות.
בערב, מרינה מתחילה חיים חדשים. בעלי היאכטות מתיישבים על ירכתיים לצלילי מוזיקה שקטה, פותחים את בקבוקי יין, מתאספים לארוחת ערב קלה ושלווה.
חלק זה של המרינה מיועד לבעלי יאכטות ששוכרות דירות במתחם מגורים .
בערב, דגים גדולים נכנסים למרינה. התזת מים נשמעת בכל מקום. הם מגיעים למים שקטים כדי לצוד דגים קטנים. זה זמן הדיג.
מקום עגינה של יאכטות גדולות. יאכטות מסוג זה יכולות לעלות כשלושה מיליון שקלים. הם מצוידים רק במנוע. דלק להפלגה לקפריסין יכול לעלות בסביבות חמש עשרה אלף שקל.
לארוחת הערב הכין אריה עוף עם תפוחי אדמה ברוטב לימון עם זיתים. זה המתכון של אמו. בארוחת הערב, לאחר ששתינו מעט, שמעתי עוד סיפור חייו. הוא ניגן בכינור, כאשר עלה לישראל מצרפת, הוא נכנס לאקדמיה למוזיקה על שם רובין. אך מלחמת לבנון הראשונה החלה והוא גויס לצבא לשרת בחיל השירין. אחרי המלחמה הוא לא המשיך את לימודי מוזיקה, החיים התנהלו אחרת. כאשר הוא נזכר באותן שנים הוא חושב שלא בכדי היאכטה על שמו של חייל אמור שנהרג במלחמה בטנק - הפכה למקום מגוריו.
