נהר הירדן וים המלח. 2 בינואר, 2020

השם קסר אל יהוד הוא השם הערבי לכנסיית יוחנן המטביל. טקס הטבילה הנוצרי נעוץ במסורת היהודית של הרס פולחן באמבט ייחודי המכונה מקווה. מים חייבים להיכנס ולהשאיר את המקווה בכוחות עצמם. מסיבה זו המקווה הטוב ביותר הוא הנהר. יוחנן המטביל הטביל את ישוע במקומות אלה. מנזרים ומקלטים לעולי רגל נוצרים המבקשים להטביל בנהר הירדן נבנו לאורך גדות הנחל במשך מאות שנים. Translated with Google Translate

בשנות ה -90 של המאה העשרים, מסורת הטבילה בקאסר אל יהוד התנהלה בחיים חדשים. ב- 19 בינואר הכנסייה היוונית האורתודוכסית חוגגת את חג האפיפניה, וטבילות נערכות בקאסר אל אהוד. תאריך חשוב נוסף לתפילות וטבילות הוא בערב הפסחא. האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר במקום בשנת 2000. בשנת 2003 בנה משרד הגנים הלאומיים גישה נוחה למים ועיבד את האזור. Translated with Google Translate

בחורף המפלס בנהר הירדן עולה משמעותית. במהלך שיטפון, מפלס המים יכול לעלות בגובה חמישה מטרים. בחודשי הקיץ מפלס המים יורד עד כדי כך שרוחב הנהר במקום זה הוא עשרה מטרים. המסורת של הברית הישנה אומרת שבמקום זה חצו בני ישראל את מי נהר הירדן בדרכם ממצרים לארץ המובטחת. Translated with Google Translate

לא רחוק ממקום זה עלה הנביא אליהו לשמיים במרכבה לוהטת. הסיפור של הברית הישנה של עם ישראל, חוצה את נהר הירדן בדרכם למדינה הזורמת בחלב ודבש והמסורת הקשורה לאליהו, הנביא, קבעה את מקום טבילתו של ישוע מיוחנן המטביל. כאן האיחוד עם אלוהים מתחיל ומחזק, ומכאן, הקודש הקריטי והראשון ביותר של כל נוצרי לוקח את מקורו. סקרמנט הטבילה. Translated with Google Translate

ערבים מכנים את המקום הזה, "דיר חיג'לה". פירושו של הדג'לה הוא תוכי, כשהוא מזכיר את הציפורים שפגשו את בני ישראל כאשר חצו את מי נהר הירדן. על פי האגדה הנוצרית, חי במקומות אלה אריה אכזרי. הוא קרע את כל מי שהופיע בדרכו. רק גרסימוס הצליח להתקרב לאריה ולחלץ מפצל מכפותיו. האריה נעשה רגוע ושלו ושירת את גרסימוס נאמנה. לאחר מות גרסים, האריה לא עזב את קברו של גרסימוס עד שעבר את העולם הבא. Translated with Google Translate

באגדה הטובה הזו אומרים כי כוח האמונה והרוח של גרסימוס איפשר לו לא לפחד מהאריה, והאריה היה רע רק מכיוון שהיה קוץ בכפו. נאמר שלנזיר צריך להיות רוח חזקה כדי להוציא קוצים מנשמתו ומנשמות הקהילה שלו. ישנם עוד הרבה סיפורים ואגדות הנוגעים לגרסימוס, אריה והחמור שבא לגור עימם, המטיפים בצורה פיגורטיבית את עקרונות היסוד של האמונה, כמו ענווה, תשובה, טיהור דרך הקיפוח. Translated with Google Translate

כמו כן, סיפורה של מריה ממצרים קשור למנזר גרסימוס. סיפורה של מריה ממצרים מחזק את עקרונות האמונה. מבחינה היסטורית, לדמותו של גרסים מירדן יש חשיבות רבה כאדם שהצליח ליצור מודל חדש לחיים נזירים ולהפוך את הרזידואליות לצורת ארגון דתי. נזירי הנזיר הראשון הופיעו במדבר יהודה בתקופת בית המקדש הירושלמי השני. אבל הצהרה כזו יכולה לגרום לוויכוח סוער מכיוון שבזמן הזה דבר כזה כמו נזירות ושכפול לא היו קיימים. אנשים עזבו חיים ארציים ופרשו למדבר בכדי להכניס את עצמם לפיתוי ובאמצעות תלאות לחיזוק הרוח, למצוא ענווה של הנפש, והכי חשוב, להתכונן לקראת בוא המשיח. Translated with Google Translate

פיתויו של ישוע במדבר בהר דוק שימש רקע גדול לתנועה זו בעידן הנצרות הקדומה. הנזירים הראשונים נכנסו למערות (לורה) במדבר ובהמשך החלו להתאחד בקויוניה. גרסימוס, לאחר שיצר מנזר במאה החמישית A.D., מייסד דרך חדשה לחיים נזירים משותפים, ומבסס את עקרונות היסוד של מוסד המנזרים. Translated with Google Translate

המנזר המקורי לא השתמר. הפרסים הרסו את המנזר בזמן פלישתם בשנת 614 A.D. כמו כמעט כל המוסדות הנוצרים בארץ הקודש. רק בזמן הצלבנים, ליד המנזר ההיסטורי שנקרא "קלמון" (מקלט טוב), שוחזרה הנוכחות הנוצרית. המצודות בקיר החיצוני הצפוני של המנזר המודרני הן העדות לכך. המנזר שנמצא בסמוך לכביש החיוני לאורך נהר הירדן מילא תפקיד הגנתי בתקופת הצלבנים ושלט על האזור כולו. סביר להניח שפעולותיו של ריינלד מצ'תילון, לורד טרנסיוורדן, בתקופת שלטונו של גיא דה לוסיניאן, הביאו לעימות קשה במיוחד עם מוסלמים גרמו לנפילת המנזר, וכך גם המבצר הצלבני ואדום ג'ייקוב. במלחמות עם מוסלמים וניסיונות סרק לאיים על מכה, ריינלד מצ'תילון אפילו העביר אוניות מעל ים המלח לעמק הערבה וגרר אותם הלאה לים האדום. פעילותו הנמרצת והתוקפנית של ריינלד חיזקה את עמדתו של סלאח א-דין, אשר שמה קץ לממלכה הראשונה של הצלבנים בארץ הקודש והשמידה את המצודה באתר המנזר המודרני של גרסימוס בירדן. Translated with Google Translate

התחייה התרחשה רק במחצית השנייה של המאה ה -19. כאשר הכנסייה היוונית האורתודוכסית החלה בהחייאת המנזר סנט גרסימוס באתר מבני הצלבנים. במהלך תהליך זה הוקם סביב החצר המרכזית מנזר מבוצר במדבר ובו באר. ציורי הקיר בכנסייה מספרים את סיפורם של גרסימוס והאריה. יש פרסקו שמתאר את הנביא אליהו שעולה לגן עדן במרכבת אש. עצמות וגולגולות הנזירים מונחות בכנסייה. על פי המסורת המקומית, העצמות שייכות לנזירים שמתו במהלך הפלישה הפרסית. אלמנט השהיד הוא נדבך מרכזי במסורת זו, אם כי מבחינה היסטורית וארכיאולוגית, קשה לקבוע את האותנטיות של אגדה כזו. Translated with Google Translate

הקפלה הקטנה שליד הכניסה מוקדשת למשפחת הקודש (יוסף, מרי והילד ישו). על פי הברית החדשה, הם יצאו למצרים בבריחה מחמתו של הורדוס, שהורה על הריגת תינוקות בבית לחם, לאחר שקיבלו את הידיעה על לידתו של מלך יהודה (ישוע). מקום זה אינו חלק מהדרך מבית לחם למצרים. אך זיהוי מקום זה כמקלט למשפחת הקודש מחזק את הבשורה. המסלול הראשי מהגליל לירושלים עבר לאורך בקעת הירדן. לא מן הנמנע שהמשפחה הקדושה עזבה את ירושלים, נעצרה במערה זו בדרכה לנצרת - עיר בית יוסף. במקום זה אמר המלאך גבריאל ליוסף שעליהם לנסוע לארץ מצרים במקום נצרת. Translated with Google Translate