כאן מתחיל המסלול התלול. בהתחלה הוא עולה על השכבה הקירטונית הקשה, אשר מהווה מדרון יחסית תלול. בהמשך זה יהפוך לעלוה כמעת ב-40 מעלות. המעלה המקראי עובר על השלוחה ממול. המעלה הרומי והביזנטית עובר בצד השני של נחל גוב. המעלה המנדטורי חוזר לשלוחה המקראית.
המונח "מעלה עקרבים" משמש לעיתים בספרות העברית כביטוי מיוחד לתיאור עת צרות ותלאות רבות בחיי העם היהודי. ביטוי זה נזכר לפרקים במכתבים שנשלחו מהארץ בבקשה לעזרה כספית מהגולה (החלוקה). במכתב שנשלח מירושלים מתאוננים הכותבים על מצבם הקשה: "תקף הצער הגדול... עול החובות במעלה העקרבים" לקריאה נוספת: http://bit.ly/Zeev-Vilnai-Wikipedia
מורדות רכס נותנים המון מים אשר נאגרים בבורות בנחל צין. למעשה הצמחיה והפיתולים של נחל צין מקבלים את המים כאשר הם מתגלגלים באוצמה על המדרונות הללו של מעלה עקרבים.
המעבר הקשה נסלל ולמעשה נחצב בסלע בתקופה רומית. הוא גם שימש כעורק ראשי בנגב בימי הביזנטיון. למעשה ניתן להסיק שכאן עבר הגבול הדרומי של ארץ ישראל בתקופות רבות. הגבול הדרומי הוא גם הגבול הדרומי של יהודה. אדום שלטה בהר הנגב. זה אזור בין קדש ברנע לבין אדום שזה מדבר צין.
הוכחה נוספת לכך שכאן חוץ לארץ זה שבשנת שמיטה חרדים לא קונים פירות וירקות בארץ, אבל מערבה חצבה - כן.
כאן מתחילים לראות היטב את החציבה הרומית אשר מהווה מדרגות של כביש ראשי. מקור השם "עקרבים" הוא פרק טו בספר יהושוע "וְיָצָא אֶל-מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב, לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה, וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל נֶגֶב." http://bit.ly/Yehoshua-book
יש תענה האמרת ששם עקרבים מתייחס לתלילות השלוחות כמעין זנבו של עקרב ולאו דווקא לעקרב עצמו כי רבים הם בדרכי המדבר. המדרון שממול – הגדה המזרחית של נחל גוב – הוא המדרון עליו יורד הכביש המנדטורי שסגור כעת לתנועה. כאן היה פיגוע גדול בשנת 1954. חודש אדר 1954 מאום רשרש (היא אילת) יוצא אוטובוס. הנוסע בעצם יום על הכביש בשביל להגיע למרכז הארץ. מחבלים עושים מערב על כביש עקרבים. 11 נוסעים ו-4 חיילים נפגעו. 12 אנשים נורו במקום. הילדה חיה אחיה היה צמח הרבה שנים. חיים פירסטנברג הנהג השני ואשתי נהרגו במקום. לקריאה נוספת על האירוע: http://bit.ly/Tevah-Maale-Akrabim משה שרת לוקח את זעירה ואורבך הם מחברים שיר שמח. מדינה בת 5, מעלה את רוחם של התושבים. http://bit.ly/Shir-Sameah
חורבת צפיר היא חורבה מהתקופה הרומית. היא מהווה כחצי דרך של מעלה עקרבים. ממנה עד למצודת צפיר הדרך כבר איננה תלולה כמו במעלה עצמו. למעשה לאורך הדרך שולטות שלוש מצודות, זאת העצמאית. מה שרואים מכאן זה קמר חצרה, מורדות קער צין. מפעל צין. מעליו מפעל אורון והשלישי מפעל רותם. הר צין אור ההר. הור ההר ז׳בל הרון. מציאות גיאוגרפית מצביע על מקום קבורתו של אהרון. מיצד צפיר חורבת צפיר הן נקודות חיבור לאורך הדרך.
צין זה צינים אשר הכוונה היא לדקלים. דקלים מסתדרים טוב עם המים המלוחים של מי גובים בצין כמו כן השם של הנחל גוב. כל האזור הזה הוא גבול דרומי של ארץ ישראל. והמרחב המחבר בין מדרונות המים של מעלה המרווים את נחל צין, לבין קער צין הוא הגבול.
מאחר ומדובר על הגבול הדרומי ודרומה ממלכת אדום ונבטים לימים, ניתן למצוא הוכחות נוספות לקיום כבישים עתיקים. כך למשל לא מזמן נמצאה בקיבוץ יהל כבוצה של אבני מיל. מנין המילים הוא מצביע על הריכוז הגדול של מחנות רומיים. דרך הבשמים הנבטית זה המקום המעניין היום בערבה. הדרך הנבטית הייתה מרושתת באבני מיל במכמון ברמת נפחה. מעובדה עד הציר השחור. בקטע שבין לבין לא מצאו אבני מיל.
הטריסטראמית הבודד הוא מעין עד אילם להיסטוריה רבת שנים של המקום הזה. בפי ערבים המצעד והוואדי נקרא נקב אספי. מפיצה זה שם המקום במפת מדבא. לקריאה נוספת על טריסטראמית: http://bit.ly/Tristramit
בתחילת המעלה או מסוף הירידה הקימו רומאים מבנה זה לצורך משמר וכתחנת עצירה. המבנה מהמאה ה-4 לספירה. מבנה היה דו קומתי את התקרה תמכו שתי קשתות פנימיות.
הייתה זו פרובינציה ערביה באימפריה הרומית ויהודה הייתה מעלה במעלה עקרבים.