השביל עובר מעל משטחי סלעי גיר מחורצים, וביניהם נפרשת אדמת טרה-רוסה – אדמה חומה-אדמדמה שנוצרת מהתפוררות איטית של הגיר. הקרקע הזו רדודה אך עשירה במינרלים כמו סידן וברזל, ששומרים על הלחות ומספקים תנאים אידיאליים לצמחים עונתיים.
בחורף, כשהגשם נספג באדמה, נוצרים כיסי לחות קטנים בין הסלעים, שבהם נובטים פרחי הבר. הכלניות מכסות את השטח במרבד אדום, הרקפות מופיעות בפינות מוצלות, והסחלבים מתגלים רק למי שמחפש היטב. הקרקע הזו, על אף דלותה, היא ביתם של הפרחים היפים והנדירים ביותר בגליל.
שמורת אלוני אבא היא שריד ליער האלונים שהשתרע בעבר על פני הגליל התחתון. השם “אלוני” מתייחס לעצים המרשימים שבתחומה, ואילו “אבא” מנציח את אבא ברדיצ’ב, צנחן ולוחם פלמ”ח שנשלח לאירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה ולא שב.
השמורה מתאפיינת ביער פתוח שבו שולטים אלון התבור ואלון מצוי, לצד עצי חרוב וצומח עשיר. בחורף ובאביב, השטח מתכסה בפריחה מדהימה של כלניות, רקפות וסחלבים, במיוחד באזורים בהם הקרקע מחלחלת ושומרת על הלחות הדרושה לצמחים אלו.
ליד השמורה נמצא ישוב אלונים שהוקם על בתי היישוב וולדהיים (Waldheim – “בית ביער”), שהוקם בשנת 1907 בידי טמפלרים גרמנים. בני הקהילה הטמפלרית, שהתיישבו בארץ הקודש מתוך אמונה דתית עמוקה, פיתחו חקלאות מתקדמת והשאירו חותם בנופי הארץ. בתקופת מלחמת העולם השנייה, עם גירושם מהארץ על ידי הבריטים, ננטש היישוב ובהמשך אוכלס מחדש על ידי מתיישבים יהודים, שקראו לו אלוני אבא.
הטיול בשמורה מציע חוויית טבע של צל אלונים רחבים, סלעי גיר עתיקים ופריחה מרהיבה, אך כדי להשלים את החוויה, מומלץ לצאת מגבולות השמורה. הליכה דרך השדות שמסביב, במיוחד בעונת החורף והאביב, היא תענוג מיוחד – גבעולי החיטה הירוקים מתנועעים ברוח, הקרקע ספוגה במים אך לא ביצתית, והשבילים בין השדות מובילים לנופים פתוחים ולמרחבים אינסופיים.
זהו מסלול שמשלב טבע, היסטוריה, וחיבור לנופי הגליל של פעם, הזדמנות לחוות את הארץ כפי שהייתה וכפי שהיא ממשיכה להתחדש בכל עונה.
