הרחוב מאוכלס ברובו על ידי ערבים-נוצרים, ששוכנו בבתים שנבנו על ידי קולוניסטים גרמנים בסוף המאה ה-19. הגרמנים הקימו יישובים בחיפה, ירושלים, סמוך ליפו, בגליל ובאזורים נוספים. אך בשנות ה-30 של המאה ה-20, רבים מהם תמכו במשטר הנאצי, תלו דגלים עם צלב קרס וברכו זה את זה בברכת "הייל היטלר". במהלך מלחמת העולם השנייה, השלטונות הבריטיים בפלשתינה גירשו את הגרמנים לאוסטרליה עקב תמיכתם בנאצים. רכושם, כולל בתיהם בחיפה, נמכר לערבים-נוצרים.
דצמבר וינואר קשורים עבור הערבים-נוצרים באופן מוחלט לחג המולד. זהו החג שלהם, עם המסורת שלהם, והם מרגישים שרחוב בן-גוריון הוא המקום השייך להם. האורחים שמגיעים להתרשם מאורות החג נתפסים בעיניהם יותר כ"לקוחות רווחיים" מאשר כמשתתפים אמיתיים בחגיגה. "חג החגים", שהוקם על ידי עיריית חיפה, נתפס בעיניהם כיוזמה מלאכותית שאין לו קשר אמיתי לחג המולד. להיפך, הם רואים בו ניסיון ל"הרוויח" על חשבון חגם.
הקהילה הנוצרית בחיפה חוגגת את חג המולד בטקס חגיגי ומרשים. רחוב המושבה הגרמנית מתמלא באורחים שמגיעים לטבול באווירת החג, לצלם את הרגעים הבלתי נשכחים וליהנות מאורם המיוחד של אורות חג המולד. האורות הללו, אולי יותר מכל דבר אחר, מעניקים תחושת פלא אמיתית. אך אם נעמיק מעט, נגלה מה מסתתר מעבר למולת החגיגות. בחרתי לשתף אתכם ברשמים שלי מההליכה ברחוב בן-גוריון, שהוא עורק מרכזי במושבה הגרמנית בחיפה, שם ההיסטוריה וההווה מתמזגים בהרמוניה מושלמת.
