ברצפת הכנסייה ניתן להבחין בכמה לוחות אבן השייכים למדרכה של ירושלים מאז הקיסר אדריאנוס. לא קשה להניח כי המדרכה נסללה במקום עתיק יותר, בו הייתה רחבה גדולה לפני פרטוריה, שם ישוע הובא בפני פונטיוס פילאטוס. אירוע זה מסופר בבשורה של מתיו: "והמושל שאל אותו: האם אתה מלך היהודים? ישוע אמר לו: אתה אומר. וכאשר הכוהנים הגדולים והזקנים האשימו אותו, הוא לא ענה דבר. ואז אמר לו פילטוס: האם אינך שומע עד כמה הם מעידים נגדך? והוא לא ענה לו במלה אחת, כך שהמושל הופתע מאוד. בחג הפסחא היה השליט נוהג לשחרר אסיר אחד, שאותו ביקשו היהודים לשחרר. היה להם אסיר מפורסם, ששמו בר-אבא. לכן, כאשר הם נאספו, אמר להם פילטוס: את מי אתם רוצים שאני אשחרר: בר-אבא, או ישו, שקראים לו המשיח? ראשי הכוהנים והזקנים עוררו את העם לבקש לשחרר את בר-אבא, ולהרוג את ישו. ואז שאל המושל: איזה מבין השניים אתם רוצים שאשחרר לכם? אמרו: בר-אבא. פילטוס אומר להם: מה אז אעשה לישו? כולם אמרו לו, תן לו להיות צלוב. השליט אמר: מה הרע עשה? אבל הם צעקו עוד יותר שיצלבו אותו. פילטוס לקח מים ושטף את ידיו לפני העם, ואמר: אני חף מדם של האדם הזה". דרך הצלב או דרך הייסורים או ויה דולורוזה במובנה המודרני הוקמה בסוף המאה ה -18. לאורך הדורות, מאז עלות השחר של הנצרות, התקיימו בירושלים כמה דרכי עלייה לרגל. התחנה הראשונה על דרך הייסורים שנקראת תחנת הגינוי של ישו מעולם לא התקיימה כתחנה נפרדת, בניגוד לתחנה השנייה של דרך הצלב המודרנית - תחנת ההלקאה.
נעבור ברחוב ממילה - המדרחוב עם פסלים של אמנים מודרניים, נעלה לשער יפו וניכנס לעיר העתיקה. בה נטייל ברובע הנוצרי ונגלה מקומות פחות מתויירים כגון קשת הבתולה הקדושה מרים, מסגד צלאח א-דין ומנזרי העיר העתיקה. נשתה קפה באחד המקומות המקסימים באחד המרתפים האוטנטיים עם טקס קפה מזרחי אמתי שנמצא על דרך הייסורים. נעבור את התחנות על דרך הייסורים - הרחוב המפורסם ביותר של ירושלים העתיקה. נסיים את הכרות שלנו עם ברך הייסורים בכנסיית הקבר ונסיים את היום ליד הכותל המערבי.
