כאן, על הגבעה הנמוכה היחידה בפארק העיר, מונח חזה ברונזה של הבורגנסטר אנדראס זלינקה. בגובה זה, אוהדי יצירתו של שוברט רצו להקים אנדרטה למלחין, אך מועצת העיר ראתה כי דמותו של ראש העיר חשובה יותר לעיר, ושוברט, כאמור, הוקצה למקום מתחת לעץ העץ. Translated with Google Translate
פארק העיר כספר בית. צריך רק לגעת בסדינים המצהיבים שלה, והעיר תטוס בהתלהבות לזרוק את סיפוריה. הם ייכתבו בכתב יד קליגרפי עם תלתלים קלאסיים, מחקים את העידן, או מכתבי עט קצוצים, בהתאם להוראות התקופה. בהתרברבות ערמומית הם יניפו אזרחים מפוארים על הדום או, כמו שלדים בארון, יסתירו את מעשיהם המגונים בצל סמטאות רחוקות. העצים שלו לוחשים על שמועות, בריכות שומרות סודות אילמים ונחילי יונים סוחפים עלים יבשים מהמסילה כמו אבק מכריכת ספר. וככל שאתה נשאר בפארק יותר זמן, אתה מבין שהזמן מכניס את הכל למקומו, היצרים נעלמים ורק גן עדן ושקט מתנשאים על החיים, תוך התבוננות בהבלים הארציים מלמעלה. פארק עירוני כזה בוינה. Translated with Google Translate
