כנסיית סן פטרוס בטבריה שוכנת במקום בעל היסטוריה עשירה ומורכבת, שנמשכת מאז ימי הצלבנים. הכנסייה נבנתה על חורבות מסגד מוסלמי, שיסודותיו נשמרו עד היום. לאחר מכן, המבנה שונה והפך שוב למסגד, התרחב, ובתקופת האימפריה העות'מאנית שימש כבסיס לאכסניית דרכים.
בסוף המאה ה-19, במקום הוקמה מחדש כנסייה, והאדריכלות שלה משקפת את סמלי הסירה, המהדהדים את זיכרון המאמינים הראשונים. הסירה מזכירה את הסיפור שבברית החדשה, בו ישו הופיע לדייגים על שפת הכנרת והזמין את פטרוס (שמעון) להיות תלמידו. בחצר הפנימית של הכנסייה הוצב בשנת 1833 פסל של פטרוס, העתק של הפסל שבקתדרלת סן פטרוס בוותיקן.
כמו כן, לוח הזיכרון המוקדש לחיילים פולנים מקורפוס אנדרס מושך תשומת לב. קורפוס זה, שהוקם בברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה, עבר תחת פיקוד בריטי לאיראן, ומשם חלקו הועבר לפלסטינה. הלוח נזכר בתפקידם של החיילים הפולנים ובנוכחותם באזור, מה שמוסיף עוד נדבך חשוב להיסטוריה המקומית.
הטיול לאורך הטיילת של טבריה לוקח בערך שעה, אבל הזמן הקצר הזה מספיק כדי לגלות עושר היסטורי מפתיע. בין פינותיה מתעוררים לחיים סיפורים על רבנים מפראג ומוויטבסק, מצביאים ישראלים, פוליטיקאים משפיעים, שליטים רומיים, חכמי ישראל, אבירים מימי הביניים וסוחרים מוסלמים.
הטיילת הצנועה, שנראית במבט ראשון כמו עוד חלק שקט של עיר קטנה על שפת הכנרת, טומנת בחובה פיסות היסטוריה מרתקות. כל צעד בה מגלה פיסת עבר נוספת – שיחה אילמת בין דמויות וזמנים, סיפורים שרק מעטים עוד זוכרים. הטיילת הזאת היא לא רק שביל להליכה נינוחה, אלא שער למסע בין דפי ההיסטוריה של טבריה.
