תל גבתון, הידוע כיום כאתר ארכיאולוגי מרתק, נחרט בזיכרון המחקרי בארץ בעיקר בזכות גילוי מטמון מטבעות הנחושת הגדול ביותר בתולדות החפירות בארץ ישראל. מטמון זה, הכולל כ-26,000 מטבעות מהתקופה הביזנטית, חשף עדות מוחשית לתולדות האזור.

אך סיפורו של התל מרתק עוד יותר בזכות זהותו ההיסטורית: חוקרים מזהים את תל גבתון עם גבתון המקראית, עיר פלשתית, ולפני כן כנענית, שנכבשה על ידי פרעה תחותמס השלישי במהלך מסעו נגד מלכי כנען. יחד עם תל גזר הסמוכה, הייתה גבתון לעדות לשאיפת המצרים לשליטה באזור המרכזי של ארץ כנען.

מיקומו הגבוה של התל, כ-81 מטרים מעל פני הים וכ-10 מטרים מעל סביבתו, שימש כאבן שואבת ליישוב אנושי לאורך ההיסטוריה. סמיכותו למקורות מים מתוקים ודרכי מסחר חשובות תרמו לכך שהמקום היה מיושב כבר מראשית התקופה הפרהיסטורית.

בתקופת הפלשתים, הפכה גבתון לעיר מבוצרת, ונכבשה מאוחר יותר על ידי שבט דן. לאחר מכן, בתקופת ממלכת יהודה, חוותה העיר כיבושים נוספים, ושמה אף נקשר בסיפורו המקראי של בעשא מלך ישראל, המסמל את מורכבות ההיסטוריה הפוליטית של האזור.

מלך בעשא: סיפור של מרד ונחישות

בעשא בן אחיה, דמות סוערת ומרתקת במקרא, עלה לשלטון בעקבות הפיכה דרמטית בממלכת ישראל. בעשא, שמוצאו משבט יששכר, מרד במלך נדב, בנו של ירבעם, והרג אותו בתל גבתון הפלשתית, שהייתה אז בידי ישראל ונמצאה תחת מצור.

בעשא לא הסתפק בהפיכה אלא מחק כל זכר לשושלת ירבעם, כפי שניבא הנביא אחיה השילוני, וביסס את שלטונו מתוך שאיפה ליציבות ושליטה חזקה. עם זאת, מלכותו התאפיינה במאבקים בלתי פוסקים עם ממלכת יהודה. הוא בנה את רמה כבסיס אסטרטגי מול ירושלים, אך נאלץ לסגת בעקבות התערבות מלך ארם, בן הדד, שקיבל שוחד מאסא מלך יהודה.

סיפורו של בעשא הוא תזכורת עזה לאי-הוודאות ולמאבקי הכוח שאפיינו את תקופת המלכים בישראל, כשהמלחמה בין ממלכות ישראל ויהודה הייתה לא רק עניין פוליטי אלא גם ביטוי למאבקים פנימיים על אמונה, זהות ושליטה בארץ.

תל גבתון הוא עדות חיה להיסטוריה רבת הפנים של ארץ ישראל, המשקפת את שכבות התרבויות והמאבקים ששלטו בה לאורך אלפי שנים.