פסל הזהב של יוהן בטיסטה שטראוס בפארק העירוני של וינה הוא אחד המונומנטים המצולמים ביותר של הבירה האוסטרית. גם אביו, יוהאן בטיס שטראוס, היה מלחין. שני אחיו יוסף ואדוארד היו גם מלחינים. סבו של אביהם נולד בבודה, ובהיותו יהודי שהתנצר, פתח את הדרך לעולם הגדול עבור ילדיו. מכל הצאצאים המוכשרים של יוהן מייקל שטראוס, רק הנין יוהן בטיסט קיבל את התואר הלא-חלופי, מלך הוואלס. ב- 1903, ארבע שנים לאחר מותו של שטראוס, התכנסה ועדה בראשות הנסיכה רוזה קרוי-שטרנברג (1836-1918), שתפקידו היה לפתח אנדרטה לכבוד המלחין. בתחילה היה מתוכנן ליצור מבנה שלם ולקחת לו מקום מיוחד לעיר, ורק ב -1907 נבחר המיקום הנוכחי בגן העיר. מועצת העיר וינה הודיעה ב- 1905 על סכום השתתפותה בפרויקט בסך של 10,000 קרונות (שלא שולמו עד 1913), וכבר בשנת 1906 הודיעה הוועדה על תחרות. בין המועמדים האחרים, האדריכל אלפרד קסטליז (1870-1940), השתתפו בו גם הפסלים פרנץ מצנר ואדמונד הלמר, שאושר פה אחד על ידי הוועדה. אולם ביצוע הפרויקט נדחה. מצד אחד, בגלל בעיות מימון, ומצד שני, בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לבסוף, ב- 23 בינואר 1920, הקצתה מועצת העיר וינה מחדש את המימון, וב- 26 ביוני 1921 התקיים הפתיחה הגדולה של האנדרטה, ובה הוצגה פילהרמונית חדשה של וינה לכתרים. ב -1935 נפגע הזיקוק של הפסל (נזכר בעבר היהודי של המלחין), ורק ב -1991 שוחזר מצבו המקורי של האנדרטה. בשנת 2011 בוצע שחזור מקיף מהקרן לפסל, שעלותו כ -300,000 יורו. העתקים של הפסל ניתן למצוא בזמנים של אקספו 1990 באוסקה (יפן), החל אקספו 1999 בקונמינג (סין), מ 2002 בפארק Los-Koliales בהוואנה (קובה) ו מ 2016 מול מגדל שנחאי. Translated with Google Translate
ללכת דרך החלק הישן של העיר. פארק העיר - שטראוס ושוברט, שער העיר העתיקה - לוגר ומוצרט, הסיפור "הו, אוגוסטינוס היקר שלי", הכנסייה העתיקה ביותר בעיר, סיפורו של תיאודור הרצל, שעון העוגן, הרובע היהודי, הריבוע שהתחיל את הכל, מסעדה Esterhazy ובית אנדרסן. רחוב Graben, עמוד המגפה מזרקות. ו interverpersed עם ההיסטוריה של בתים, אנשים, מילים, legends ומסורות. מסעדות, קפה, יין ונוחות. Translated with Google Translate