הפסל של האמנית אילנה גור, הממוקם בטיילת טבריה, מציג מפרש סמלוני, המוקדש לשיריה העגומים של המשוררת רחל. בשיריה ניכרת תחושת המרירות של חלומות שלא התממשו וגעגועים עזים.
חייה של רחל היו מלאים בקשיים ובמובנים מסוימים טראגיים. היא אהבה אהבה עזה אדם אחד, אך אהבתה האמיתית והבלתי ניתנת לשינוי הייתה תמיד הכנרת. אהוב לבה, שלא היה מוכן לקשור את גורלו עם פלשתינה וטבריה, נאלץ לחיות רחוק ממנה. קשריהם נשארו רק בכתבים מלאי תשוקה, הממחישים את כאב הפרידה ואת אהבתה הנצחית, שהפכה להד בשיריה.
הפסל, העומד על חופי הכנרת, לא רק משדר את עצב השירים, אלא גם משקף את האהבה העמוקה והבלתי ממומשת של המשוררת, שזכתה למקום מרכזי בשירה ובתרבות הישראלית.
הטיול לאורך הטיילת של טבריה לוקח בערך שעה, אבל הזמן הקצר הזה מספיק כדי לגלות עושר היסטורי מפתיע. בין פינותיה מתעוררים לחיים סיפורים על רבנים מפראג ומוויטבסק, מצביאים ישראלים, פוליטיקאים משפיעים, שליטים רומיים, חכמי ישראל, אבירים מימי הביניים וסוחרים מוסלמים.
הטיילת הצנועה, שנראית במבט ראשון כמו עוד חלק שקט של עיר קטנה על שפת הכנרת, טומנת בחובה פיסות היסטוריה מרתקות. כל צעד בה מגלה פיסת עבר נוספת – שיחה אילמת בין דמויות וזמנים, סיפורים שרק מעטים עוד זוכרים. הטיילת הזאת היא לא רק שביל להליכה נינוחה, אלא שער למסע בין דפי ההיסטוריה של טבריה.
