מלבד שערי העיר הגדולים והמבוצרים, בעת שלטונו של ירוסלב החכם במאה ה-11 לספה"נ נבנו גם סוללות וחפירים אשר הגנו על העיר. רחוב בשם "ירוסלבוב וואל" הינו אחד הסוללות העתיקות. השם "וואל" – פירושו סוללה. לאורך שטחים הללו החלה בנייה מועצת במחצית השנייה של המאה ה-19 ואז למעשה קיבלה העיר קייב את פניה של היום. אנו ניצבים מול אחד המבנים המסתוריים והיפים של קייב. הוא נבנה על חלקה שטרם קיבלה תכנית מיתר בניה כללית בשנת 1857 ונמסרה לחנה קאליטה – אשתו של מפקד חיל התותחנים של קייב תמורת אחוזה בחלקה השני של העיר, אשר הוחכרה לטובת בניית מצודה צבאית. במהרה נבנה במקום בניין מגורים דו-קומתי עם חצר מפוארת ופריטים אדריכליים מרשימים אשר עד היום מעניקים לבניין זה נימה מסתורית ודוחפים את אנשי העיר לקרוא לו מצודה או ארמון או טירה של ימי הביניים. מכאן גם השם שמשייך את המבנה לברון שמעולם לא היה קיים. עם בואה של מאה ה-20 בניין קיבל תנופת שימוש חדשה והושכר לבית קולנוע בקומה ראשונה. בשנת 1915 יהודי קייבאי ידוע ברודסקי רכש את המבנה. לאחר המהפכה ב-1918 במרתף הבניין פעלה מאפיה יהודית כשרה, לאחר כיבוש העיר ע"י הבולשביקים המבנה נועד למגורי פועלים מצומצמים (משפחה בכל חדר) וכך המבנה מגיע לתקופת העצמאות האוקראינית השנייה של שנות ה-90 של המאה הקודמת. כיום שווי המבנה מוערך בכ-9 מילון דולר.