בשנת 1936 פרץ המרד הערבי הגדול בארץ. הערבים זעמו על מתן אשרות כניסה ליהודים הבורחים מנאצים לארץ ישראל המנדטורית. תמיכתם של השלטונות האנגלים בקשר להגירת היהודים הלכה ופחתה. הבריטים הקטינו את הנפקת האשרת. למרות זאת, התסיסה בקרב הערבים צברה תאוצה ונמל יפו הושבת על ידי פועלו הערביים. בריטים בנו מהר מאוד נמל חלופי בצפון תל-אביב. אומנם הדברים התפתחו לכדי מרד הערבי הגדול שדוכא באכזריות על ידי השלטונות הבריטים עם פרוץ מלמחת העולם השנייה בשנת 1939. פלוגות חיילים סדירים נכנסו ליפו, המבצע כונה בשם "עוגן". חלק העיר, בו אנו נמצאים כעת, פונה מתושביו ומבנים נהרסו ב-1939. לאחר מלחמת העצמאות של 1948 ואחרי קליטה של פליטים יהודים ממדינות ערב, נעשו תכניות לפיתוח מחודש של יפו ההרוסה, שבאותו זמן הפך לשכונות עוני ובתי בושת. במקביל להכנות לשיקום ולשיפוץ נערכו חפירות. שטח חפירה זה במדרון הגבעה במרכז העיר נבחר לא בכדי. ערים עתיקות נבנו תמיד על מקום גבוה ליד נתיבי מסחר חשובים וליד מקורות מים. כל התנאים האלה התקיימו ביפו הקדומה, ורק לאחר כמעט חמש מאות שנים, העיר "ירדה" אל הים, כש התפתחו קשרמסחר ימיים. לכן, החפירות בחלקו העליון של המדרון יכולו לגלות את ההיסטוריה הקדומה של העיר. החפירות אמתו סיפורים מקראים רבים. נתגלו שערי העיר מימי פרעה רעמסס השני. זהו אחד הפרעונים המצריים האגדיים. בתקופת שלטונו של רעמסס השני, נחתם הסכם השלום הראשון בתולדות האנושות. זה היה חוזה שלום עם ממלכת חתים. בתקופת שלטונו של רעמסס השני החלה בניית המקדשים המפורסמים בלוקסור, ומישור החוף של כנען (חופי ישראל המודרניים) הפך לשורה של ערי מסחר החשובים של העולם הקדום, בינהם יפו העתיקה. ראוי לציין כי כל הבנייה הגדולה של רעמסס השני נעשתה בידי עבדים של יהודים אשר יצאו מעבדות מצרים והחלו לחגוג את חג הפסח.
Don't be afraid to get lost in new places!
