אם לא עצרתם להתענג על השוקולד של מקס ברנר, ארומה כאן להציע חלופה מושכת, ממש בלב כיכר המייסדים של תל אביב. הכיכר, המקום שבו הכל התחיל, שוכנת באתר שבו חולקו שטחי אחוזת בית – גרעינה ההיסטורי של העיר תל אביב. ההגרלה התנהלה בדיונות החול, ושמותיהם של המתיישבים הראשונים נחרתו לעד על פסל הזיכרון שבכיכר. בצדו השני של הפסל, הפונה למזרקה, מופיעים שלבים המספרים את סיפור צמיחתה של העיר, מלידה צנועה לכרך שוקק.
בשנת 1921, כאשר תל אביב נותקה אדמיניסטרטיבית מיפו והפכה לעיר בפני עצמה, נדרש לה סמל שיבטא את אופייה כעיר העברית הראשונה. מאיר דיזנגוף, ראש העיר המיתולוגי, פנה אל קבוצת אמנים, וביניהם בוריס שץ, מייסד האקדמיה לאמנות בצלאל. שץ, יליד קאונאס (קובנו), שהיה כבר אז פסל בעל שם עולמי, לא הסתפק בהצעת סמל ודגל. הוא הכריז על תחרות בין תלמידיו, שבה נדרש ליצור איורי קרמיקה שיקשטו מבנים בעיר, תוך הבטחת פרס כספי גדול לזוכה.
נחום גוטמן, אז אמן צעיר ונמרץ, היה הזוכה בתחרות. יצירותיו שילבו את שערי העיר ואת דמות הימאים, וביטאו את המיזוג הייחודי בין עבר לחדשנות – המהות של תל אביב. סמלה של העיר כולל שבעה מגני דוד, מחווה לרעיון שהגה תיאודור הרצל בספרו “אלטנוילנד”, שבו הציע שבוע עבודה בן שבע שעות כחלק מחזונו למדינה יהודית מודרנית וחילונית.
לצד הפסל, המנציח את המתיישבים ואת סמלה של העיר, ניצב פסלו של מאיר דיזנגוף עצמו, דמות שסיפורה נשזר בכל פינה בתל אביב. דיזנגוף, יליד מולדובה, שירת בצבא הרוסי ופגש את רעייתו האהובה, צינה, בעיר ז’יטומיר. אהבתם הייתה עמוקה ונאמנה, והם חלקו חיים משותפים מלאי חזון ופעילות. דיזנגוף, שעבר מסלול חיים מרתק – סטודנט לכימיה בסורבון, תעשיין זכוכית בליון, מנהל מפעל בארץ ישראל מטעם הברון רוטשילד, מייסד חברות חלוציות וספנות, ושליח ציוני חשוב – לא יכל שלא להפוך לראש העיר הראשון של תל אביב.
בביתו, ברחוב רוטשילד 16, התרחש אחד הרגעים המרגשים ביותר בתולדות העם היהודי – הכרזת עצמאות מדינת ישראל בידי דוד בן גוריון. כך, מאיר דיזנגוף, האיש שהפך חזון למציאות, ממשיך לעמוד בלב ליבה של תל אביב, כאבן יסוד לעברה ולעתידה.
המסלול שלנו מתחיל בכיכר הבימה, נקודת מפגש מרכזית בתל אביב, המחברת בין שדרות רוטשילד לשדרות ח”ן, הנקראות על שמו של חיים נחמן ביאליק. השדרות הללו הן לא רק דרך יפהפייה תחת עצי הפיקוס, אלא גם חלק מסיפור מכונן של היסטוריית המדינה.
בשדרות ח”ן, בבית מספר 1, נחתם ב-13 במאי 1948 הסכם הכניעה של הנציגים הערבים, יום לפני הכרזת העצמאות הרשמית של מדינת ישראל. רק כמה צעדים משם, בצד השני של שדרות רוטשילד, בביתו של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת המדינה החדשה.
המסלול הזה, שעובר בין שתי נקודות היסטוריות אלה, חושף בפני המטיילים את תולדותיה של תל אביב – מהעיר העברית הראשונה ועד למרכז התרבותי וההיסטורי שהיא היום. הוא מלא בסיפורי בתים, דמויות מכוננות ורגעים משמעותיים. זהו מסלול שמאפשר לא רק לראות את העיר, אלא באמת להכיר אותה ולחוש את הרוח המיוחדת של תל אביב.
