בימי המנדט הבריטי, אזור עיינות גבתון היה נוף של ביצות ועשבייה פראית, שטח בלתי מעובד ששימש מוקד להפצת מחלות כמו מלריה. הפרויקט לייבוש הביצות, שהחל בשנות ה-20 של המאה ה-20, היה חלק מתוכנית רחבה לשיקום קרקע בארץ ישראל ולהכשרתה למגורים ולחקלאות. יוזמה זו הובלה על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בשיתוף פעולה עם הקרן הקיימת לישראל וגופים ציוניים נוספים.
הייבוש התבצע באמצעות חפירת תעלות ניקוז שסילקו את המים העודפים לוואדיות סמוכים. לצד תעלות אלו ניטעו עצי אקליפטוס, שתרמו לייבוש הקרקע ולמיגור מוקדי מחלות. עצים אלו, שהובאו במיוחד לאזור, הפכו לסמל למאבק באתגרים סביבתיים וליכולת להפוך אדמה בלתי שמישה לאדמה פורייה.
במקביל לפעולות הייבוש והשיקום, הבריטים בנו את תחנת הרכבת נען הסמוכה, שהפכה לציר תחבורה מרכזי באזור. תחנה זו נועדה בתחילה להובלת תוצרת חקלאית מפרדסי האזור לשווקים המקומיים והבינלאומיים, ובהמשך שימשה גם לתחבורה ציבורית. הקמת התחנה תרמה לשגשוג האזור כולו, כשהיא מחברת בין היישובים החקלאיים החדשים שנוסדו לבין הערים המרכזיות.
פעולות אלו יצרו בסיס איתן להתפתחות כלכלית, כאשר אדמת הביצות שהפכה לאדמה פורייה שימשה לגידולים חקלאיים מודרניים. עיינות גבתון והאזור שסביבן הם עדות לשילוב כוחות בין חזון ציוני לבין משאבים בריטיים, וליכולתה של הארץ להשתנות עם תכנון נכון והתערבות מושכלת בטבע.
הטיול מתחיל בתל מלוט, גבעה נישאת בלב השפלה, המזוהה עם גבתון המקראית. מכאן יורדים אל שמורת עיינות גבתון, נווה מדבר של מים וצמחייה בלב מישור החוף. השביל מוביל אל האגמה הצלולה, מוקפת סבך קנים, ומשם אל מגדל התצפית, שממנו נפרש הנוף כולו – תל, ביצות, ושמיים המתמלאים עופות מים.
בדרככם חזרה, חורשת האקליפטוס מחבקת אתכם בריח עצי הבר ומזמינה עצירה שקטה בצל. זהו מסלול שבו הזמן עוצר מלכת, והטבע מספר את סיפורו, מזמין אתכם לשמוע עוד.