ההיסטוריה של חומות עכו קשורה קשר הדוק עם גורלם של שליטי העיר. גורלם וגורלו של עכו זהים באופן מפתיע. במאה השבע-עשרה נולד ילד בכפר קטן בהרי הגליל. שמו היה זהיר אל-אומאר, אבל ההיסטוריה מכירה אותו תחת השם דאהר אל-עומר או דהיר אל-אומאר. הוא היה מבני שבט זיידני. מקורו של שם זה מוסתר, אך זיידן עצמו טוען שהוא נובע מזייד, בנו של חסן בן עלי ונכדו של עלי, הח'ליף הרביעי של האיסלאם. למשפחת דאהר היו קשרי סחר חזקים בדמשק. אביו של דאכר היה גובה מס עבור השליטים העות'מאנים. כנער היה דאכר מעורב בערבוביה בטבריה, שם הרג אדם. השבט הבדואי בגליל הסתיר אותו. כאשר שלטו העות'מאני שלחו כוחות מדמשק כדי להרגיע את הגליל, דאהר אל-עומר הצליח להדוף והפך לגיבור מקומי, וזכה לכבוד בקרב האיכרים. די מהר הוא השתלט על צפת, טבריה, ספפוריס, נצרת, שכם ועכו, שהיה בעל ברית עם שליט מצרים, ובעזרת הצי הרוסי הרחיב את שלטונו מביירות לעזה. Translated with Google Translate
אורך חומות העיר שנעבור עליה הוא רק כמה מאות מטרים. אבל עכו מדברת על עצמה בכל סנטימטר. הסיפור הוא כיצד שליט אימתני הגיח מכפר קטן בהרים, כיצד ניתן להביס את נפוליאון, אילו אוצרות מסתתרים בחומה המבוצרת, כיצד אוכלים דגים כמו שצריך ואיך החיים חזקים מכל דבר, בכל מקום ותמיד, אפילו על חומת העיר. Translated with Google Translate
